פרט מעברה של זוגתי לא נותן לי מנוח

היי שוב פעם

הייתי פשוט חייבת להגיב גם להודעה הזו .

למה אתה חושב באמצע הסקס מה עשו איתה הנערים ??

בוא נגדיר אתזה ככה , גם לך הייתה אקסית נכון ?? בחור בן 34 , אני בטוחה שבחייך היו לא מעט בחורות ?!!! עם כל אחת ואחת מהן עברת חוויה נפרדת !
לפני בת זוגתך היו לך גם בחורות , ואני בוטחה שאיתם הייה אחרת , ופנטזיות וכל מיני .
בוא נגדיר את זה ככה שגם היא יכלה לחשוב ולהגיד ולתאר איך היה לך עם בחורות אחרות , למה כל זה ?
אין מה לעשות לכולנו את את העבר , ולא נברח ממנו .וכל אחד קנאי למה שהיה לבן זוג לפניו .אבל צריכים להבין שזה עבר , נכון הסיפור שלה היה שונה , .
אלי אתה אוהב את הבחורה , וזה אומר הכל . יש לכם זוגיות יפה כפי שאתה מציין , אז תפסיק להרוס את זה .
כי יחסי מין הם לא אותו דבר שבאמצע חושבים על משהו לא תקין , ובחורה מרגישה הכל , יש לנו אינסטינקטים עד כמה שלא תנסה להסתיר את זה .
פשוט תעזוב את העבר שלה , תתמקד בעתיד איתה !!

אם יורשה לי לעשות סיכום כפי שאני רואה את הדברים:
1. אתה > בחור מאוד חכם, שואף לשלמות טוטאלית, ומתקשה לסלוח לעצמך על טעויות בכלל, ועל טעות כזו בפרט, כלומר- איך קרה לך שהתאהבת נואשות בבחורה שלא היית ממליץ לחבר הכי טוב שלך להתחתן איתה.
2. היא > בחורה בריאה בנפשה, שלמרות הדרך הלא פשוטה והחריגה... הצליחה להתבגר ולהתגבר, לבנות ולעצב לעצמה זהות חדשה ללא חרטות ורגשי אשם מהעבר שלה.
3. דורית כהן הפסיכולוגית > טיפלה בך דרך הפורום ( בהתנדבות על בסיס זמנה הפנוי...) ברגישות וביעילות, אני מציע לך לקרוא כל יום על בסיס קבוע את מה שהיא רשמה לך.
4. אתה > חייב לבחור האם אתה מתעקש לשגע את עצמך לדעת... ולדרוש הסברים על דברים שלא קשורים אליך בשום צורה, ובכך לאבד איכות חיים ויחידות זמן שלא יחזרו לעולם!
5. אני > רוצה לשאול אותך שאלה, מה היה קורה אילו היא הייתה מתחרטת וקוראת לעצמה בשמות גנאי האם אז יהיה לך יותר אמפטיה והבנה אליה? זה מה שאתה רוצה לטפל בה?
6. היא > ייתכן מאוד שהיא מדחיקה את מה שהיא עשתה ולכן טוענת בתוקף שזה היה בהסכמה וכו', כדי לא להיחשף ולהתמודד עם כל הטראומות וההשלכות הנפשיות שזה יכול להביא בהמשך,
7. אתם > חייבים ללכת לטיפול ביחד, לשבת ולעבד את הסיפור הזה עד הסוף, כי אם זה באמת מאחוריה כפי שאתה אומר שהיא טוענת, אז כל יום נוסף שאתם ביחד רק גורם לה עוול שיוביל בסוף לפרידה, ולכך שהיא תאבד את הדימוי העצמי שלה, תודה ותאשים את עצמה על דברים שהיא קיוותה לשכוח, ואתה תקבל בחורה שבורה,
8. היא > היה מעניין לשמוע מה היא חושבת עליך.

בהצלחה ולילה טוב

מה איכפת לך מה שהיה לפני 15 שנה???לא עיניינך בכלל.כנראה יש לך תסביך עם עצמך.אז תפתור את התסביך שלך קודם כל,ואל תערב אותה.מה,ציפית שתיהיה בתולה?????

היי לך :)

קודם כל- אני ממש מבינה לליבך. גם אני חוויתי תחושות דומות לשלך בעבר.. כאלה שממש חילחלו לחלומות שלי ולא נתנו מנוח.
עם ניסיוני במערכות יחסים הבנתי שהקו מחשבה שלי שגוי, וזאת למדתי כשהמצב היה הפוך.

כשהייתי צעירה גם אני לא הייתי טהורה במיוחד
כל חיי חשבתי שאף פעם לא הייתי כמו כולם שמספרים- אורגיות, מסיבות סקס, סטוצים וכו' וכו'
וקצת שכחתי מגיל 15-17, ביטלתי את אותן שנים שדווקא אז עשיתי את הדברים האלה, כילדה קטנה ותמימה.
אז שתיתי, נפלתי על ההוא, הצעתי לחברה להצתרף ואפילו פעם אחת ניגשתי לתייר ברחוב ושאלתי אם בא לו סקס.

היום, כמובן שדבר כזה לא יקרה..

מבחינתי- אינני מצטערת כלל. סך הכל הראש שלי היה במקום אחר, הייתי עסוקה בלבלות עם חברים ולעשות שטיות.. הראש שלי היה במקום אחר לגמרי.
אין סיבה להצטער, בדיוק כמו שלחברה שלך אין.

אז זו הייתה הפעם הראשונה שלה- אז מה?
זה קרה לפני הרבה הרבה שנים.. הראש שלה היה במקום אחר. היא לא ידעה על קיומך בכלל.
האם היית רוצה שתצטער? שתגיד שעשתה דבר נגד רצונה? שתספר לך שהייתה חלשת אופי?
לא... היא הייתה ילדה החלטית ופשוט הלכה על זה..

שנים עברו, היא לא אותה ילדה.. היא איתך עכשיו ואתה אומר שיש לכם קשר אחר, קשר שונה.. אתה נותן למחשבות ממש חסרות חשיבות להטריד אותך.

אולי לא כל כך תאהב את מה שאני הולכת לכתוב-
כמו שאמרתי, גם אני חוויתי את החוויה שלך, פעמים רבות. חוויתי והרסתי מערכות יחסים שיכלו לצמוח למקום יפה.
להבנה שזה חסר חשיבות הגעתי אחרי טיפול פסיכולוגי (לא הלכתי לטיפול בגלל הדבר, אך זה משהו שטופל תוך כדי).

אתה איש עובד, מחזיק מערכת יחסים שכנראה עומדת בפני חתונה.. תדאג לרפא את הדבר הזה עכשיו ואל תחכה לרגע שתמצא עצמך אבא ממורמר.

חשוב לי גם להגיד-
בת זוגתך הייתה יכולה להסתיר ממך את המידע הזה, אך החליטה לספר, וזה לא דבר מובן מאליו.

אני מאחלת לך באמת, מכל הלב שתצא מהשטות הזאת. אני יודעת עד כמה שזה יכול להרוג ויחד עם זאת יודעת שזה מוות סתמי.

אלי יקר, קראתי בתשומת לב את מה שכתבת ואני קולטת עד כמה הדבר מסב לך סבל יומיומי ומשתק אותך. אפילו מספר ההודעות שכתבת כאן וביקשת את עזרתנו מעיד על כך.
אני חושבת שאין טעם עכשו להיכנס לתוכן של המחשבות, כמו לנסות לתת לך פרשנויות חיוביות ואחרות ממה שאתה נותן למה שקרה. עכשו זה כבר לא יעזור.
זה הפך להיות מה שנקרא "מחשבות טורדניות" - כדאי שתחפש על כך הסבר בגוגל, מצב בו המחשבות הספציפיות הללו אינן מרפות ומפריעות לך לעסוק בדברים שאתה רוצה.
לדעתי הדרך בה נודע לך על ההיסטוריה שלה - לאחר ויכוח לוהט - קיבעה את המידע החדש הזה ב"מקום איפסון" טעון ונסער. יתכן שאילו אותו מידע היה מועבר לך תוך שיחה נינוחה, ללא סערת רגשות שלילית - המידע היה מאופסן במקום נייטראלי יותר ולא גורם לך כל כך הרבה טירדה.
המצב חמור להערכתי, משום שאתה כבר לא יכול להתקרב אליה. כלומר זה כבר פוגע בהתנהגות שלך.
לצערי הדרך היחידה לטפל בכך היא באמצעות טיפול פסיכולוגי הנקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT ולפעמים נדרש לקבל תרופות נגד חרדה בנוסף לטיפול.
הטיפול מייצר דסנסיטיזציה (הפחתת רגישות) ומלמד אותך באופן הדרגתי ומובנה לשלב תגובות של רגיעה בצמוד להתעוררות המחשבות הללו.
פנה כמה שיותר מהר לקבל את הטיפול. זה יכול לקחת מספר חודשים, אבל שווה לעשות זאת כי אחרת אתה עלול להפסיד את חברתך המדהימה.
שווה לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפנייה לטיפול דרך קופת חולים, שהוא הרבה יותר זול.

תודה על תגובתך.
האמת שאני בהפסקה של כמה חודשים מטיפול פסיכולוגי וכנראה שהגיע הזמן לחזור...
הדבר המעניין ביותר מבחינתי בתגובתך הוא לא מה שנאמר בה, אלא דווקא מה שלא נאמר בה. העובדה שלא התייחסת לגופו של עניין, והיה לך ברור שהבעיה היא רק בי ובראש שלי, עוררו בי התנגדות בשניות הראשונות, אך גם הסבה הקלה.
הקושי האדיר הוא בדילמה שזה מעורר: המחשבה כל כך קשה ומכאיבה שהיא מיד מעוררת בי כאב וחרטה על זה שאי פעם הכרתי אותה. ומנגד, אני כל כך אוהב אותה ורוצה בה ויודע שיהיה זה טראגי עבורי לאבד אותה. הקונפליקט הזה מכניס אותי לתחושה של חוסר מוצא ורצון לא להיות קיים בכלל. אני כאילו שונא אותה על זה שהיא עשתה לי את זה, בשעה שהיא בכלל לא "עשתה לי" כלום.
מתגובתך אני מבין שאין בסיפור הזה שום דבר שיכול להצדיק לדעתך פרידה, וזה באמת מקל עליי כי זה מנטרל את הדילמה ונותן לי תחושת מטרה ברורה: להתגבר על המחשבות המיותרות ולהמשיך לבנות את הקשר איתה. זה מנחם מאוד.
אבל מצד שני, יש את השקפת העולם שלי, שהיא מאוד נוקשה בעניין הזה. כלומר - אם היו שואלים אותי, לפני שהכרתי אותה, אם הייתי מוכן להיות עם מישהי שאני יודע עליה משהו כזה, הייתי אומר שבשום פנים ואופן ושהייתי נשאר לבד כל החיים ולא מתעסק עם אחת כזאת. גם קשה לי מאוד, מסיבה שאינני מבין, להפריד בין עברה של זוגתי לבין מי שהיא היום. אני מסתכל עליה ומרגיש שזה קרה ממש אתמול. ואפילו חמור מכך - הידיעה שזה קרה בגיל כל כך צעיר - היא זו שכל כך כואבת ונראית לי מופקרת, רעה ומעוותת.
האירוניה היא שהיו לי יחסים עם הרבה מאוד נשים, שהעבר שלהן היה "נקי" יותר, אבל לא אהבתי אף אחת מהן כמו שאני אוהב את זוגתי הנוכחית.
אני חייב לומר שיש גם רגעים של צלילות דעת שאני מרגיש שזה עבר לי, וזה בכלל שטויות ולא אכפת לי מזה, אבל פתאום, באמצע היום, זה מתנפל עליי ומטיל עליי צל ודוקר אותי בעומק הלב.
מניסיונך, האם ניתן לשנות את השקפת העולם בדברים האלה? האם, מעבר להיבט הפתולוגי, יש תקווה באמת לשינוי במחשבה וברגש? האם אוכל לאהוב אותה בשקט, בלי שזה יפריע?
מודה לך מאוד,
אלי

אלי יקר, תודה על התשובה המרגשת שלך והנבונה שלך!
ראשית, לגבי השאלות שלך בסוף:
אני אכן מאמינה - מנסיוני (אישית אינני מטפלת באנשים בשיטה הזאת, אבל ראיתי תוצאות) - שטיפול כזה לאחר זמן מה משנה את כל ההתייחסות שלך לאירוע. תחשוב על כך שכמו שכתבת - יש לך רגעים של "צלילות דעת" - גם בלי שום טיפול - שבהם "זה בכלל שטויות" ולא איכפת לך מזה. כלומר המקור של הסבל שלך הוא מן המוח שלך ועל כן דרך הטיפול היא ע"י שינוי צורת החשיבה, האסוציאציות ומשהו ב"תכנות" מחדש של המידע הזה במקום הראוי לו.
ובכל זאת אתייחס קצת לתוכן.
היזכר נא בעצמך בגיל 14. כמה מעט אנחנו יודעים על העולם, על סקס...אין לנו שום קנה מידה לדעת מה טוב ומה לא טוב, מה נכון ומה לא נכון. לא מלמדים אותנו משנה סדורה של איך הדברים צריכים להתפתח מבחינה מינית, מה הסדר הנכון ומהן הנורמות.
הרבה מן החוויות המיניות הראשונות של בני נוער צעירים יכולות להיחשב כיום ביזאריות ולא מקובלות. כמו נער צעיר שמקיים יחסים עם אישה בשלה - כי במקרה היא היתה שם ברגע הנכון...
המיניות שלנו יכולה להתעורר מהרבה גירויים שונים, וזוגתך נקלעה למצב גירוי מסויים שהדליק אותה והיא זרמה עם זה - בלי לדעת "טוב או רע" ובוודאי בלי להבין שזוהי התנסות יחסית חריגה לעומת הנורמה.
מתי פיתחת אתה את השקפת העולם שלך בנושאים מיניים? אני בטוחה שבגיל 14 לא היתה לך השקפת עולם כלשהי בתחום זה, פשוט כי לא היתה לך גישה להרבה ידע וחוויות שההצטברות שלהם היא זו שיוצרת בהדרגה את השקפת העולם.
ואילו אצלה - קרה המקרה - ונוצרה הזדמנות לחוות מיניות ראשונית בדרך הזאת. זה היה ה"סיפתח" שלה. לאחר מכן היא התפתחה בדרך שלה. אני במקומך הייתי שמחה על כך שהיא חוותה חווייה מוצלחת ולא חווייה שמקלקלת. חשוב כמה צעירות חוות חווייה לא נעימה בתחילת המיניות שלהן, וסוחבות על גבן את הטראומה לאורך חייהן...
ממש לא נכון לשפוט אותה על דברים שהיא עשתה בגיל כה צעיר.
מקווה שמחשבותי אלו יפתחו לך פתח חדש.

דורית,
שוב, תודה רבה על תגובתך ועל כך שאת מאפשרת לי "לפרוק".
מצאתי את עצמי קורא את דברייך כמה פעמים. במיוחד חזרתי על המשפט בסוף, לפיו אסור לי לשפוט אותה על דברים שעשתה בגיל כל כך צעיר. אני ממש נאחז במלים האלה, ומנסה בכל הכוח להפנים כדי לזכות לקצת שקט נפשי ולהיות מסוגל ליהנות מזה שיש לי בת זוג כל כך יפה וטובה שאני אוהב ושאוהבת אותי בחזרה. זה בעצם העניין, אם תרשי לי: המחשבה עליה ועל האירוע הזה הופכת את האהבה שלי אליה לסבל: כשאני מסתכל על היופי שלה, אני מיד חושב איך אותם נערים שהיו איתה אז הביטו ביופי שלה וביצעו בו את זממם. כשאני שוכב איתה אני חושב - כך וכך היא עשתה גם איתם. כשאני מבקר אצל משפחתה אני מתמלא בזעם על כך שהוריה לא שמרו עליה מפני הדברים האלה (ולא אומר כלום כמובן). אבל ברקע, אני כל הזמן אוהב אותה, ויש לנו הרבה מאוד רגעים מתוקים בהם אני לא ממש חושב על זה (גם אם אני מרגיש את זה ברקע).
כל חיי האמנתי שאוכל להיות מאושר באמת, רק כשתהיה לי אהבה אמיתית. ועכשיו כשסוף סוף יש לי (אחרי אינספור קשרים ללא אהבה אמיתית) אז לא רק שאני לא מאושר, אני סובל יותר מאי פעם.
מחד - אני לא רוצה לוותר. משהו אצלי אומר לי שיש כאן איזה מאבק פנימי שאני חייב להכריע אותו. מאידך - משהו מאוד דומיננטי בתוכי לא מסוגל להשלים עם הפרט הזה.
אני רוצה בכל זאת לשאול, לגופו של עניין: אמרת שבגיל 14 לא יודעים כלום על סקס. יחד עם זאת, לרוב הנערות בגיל הזה יהיה אינסטינקט של להישמר, לא ללכת עם בנים, לא להתפתות אפילו שזה מדליק אותן. לכל הפחות יהיה להן אכפת משמן הטוב ומה יגידו עליהן אחר כך. העובדה שלה לא היה אכפת, לא אומרת שיש כאן עיוות באישיות שלה? מה גם שהיא שלמה עם זה ולא מתחרטת.
צריך לציין שבאופן קצת מוזר, ההיסטוריה המינית שלה לאחר אותה אפיזודה, די "נקייה". אפילו יותר מהממוצע לנערות בגילה, מה שמקל עליי קצת אבל הופך את הסיפור לקשה יותר להבנה מבחינתי.
דורית, מה דעתך? יש תקווה?

אלי יקר, זה מעניין שכתבת לגבי הנערים "ביצעו בה את זממם", כאילו היא היתה קורבן. לא כך זה מסתמן לי. הבנתי שהיא בחרה מרצונה להיות שם.
אולי אתה עושה כאן "השלכה": מניח שכל מי שרואה אותה יפה ומושכת מייד חושב על להכניס אותה למיטה - כמו שאתה היית עושה,ומייחס את הרצון שלך גם לנערים הללו.

ביקשת להבין יותר לעומק איך זה מסתדר יחד - המתירנות שלה לעומת ההימנעות לאחר מכן:

יש לי ניחוש שאילו לא היית קופץ כולך נדהם כאשר שמעת על כך לראשונה, אלא בא עם סקרנות במקום עם שיפוט שלילי ופוסל, היית זוכה לשמוע ממנה על החווייה שהיתה לה ולהבין טוב יותר איך זה קרה, מה היתה השתלשלות העניינים, מי יזם, מה היא חשבה.
יש לי הרגשה שבגלל שתגובתך היתה כה שלילית - לא היה לחברתך בכלל צ'אנס להסביר לך מה היה שם.
אילו אני במקומך - הייתי צוללת פנימה אל תוך החווייה שלה ומבקשת ממנה לספר לי פרטים בעיקר לגבי איך זה התחיל.
מכיוון שכתבת שאחרי החוויות הללו היא דווקא די נמנעה מסקס, אני מתרשמת שהיא דווקא אדם עם שיקול דעת, שלא מחפשת להתקרב לגברים באמצעות סקס. יש לי הרגשה שבחווייה ההיא היה משהו מיוחד עבורה, ושווה לחקור אותו קצת, אם כי יתכן שהיא לא תהיה פתוחה וגלוייה איתך לאחר השטיפות שהיא קיבלה ממך על כך.
היא מסתמנת לי יותר ויותר - דרך התיאורים שלך - בתור אדם מיוחד, לא נורמטיבי במובן החיובי של המילה,נאמנה לעצמה ולא מתביישת בעצמה. זה משהו נדיר!
בקיצור - אני יותר ויותר מתלהבת ממנה...

שוב, המון תודה.
ההצעה שלך, שאנסה להיות סקרן וחוקר, אינה מעשית.
ראשית - כשהיא מדברת על זה או אפילו כשהיא אומרת משהו שמזכיר לי את זה בעקיפין, מתחילים להתפשט בי הכאב והאימה והדופק מואץ.
שנית - היא בעצמה נלחצת ממה שהיא מכנה ה"חקירות" שלי.
את באמת חושבת שזה יועיל?
דורית, יש משהו יותר עמוק שהבנתי בימים האחרונים, שמחדד את ההבנה שלי את העניין ואת עצמי: העובדה שהיא עשתה מה שעשתה, כאילו לקחה ממני משהו שהיה יקר לי מאוד. היא כאילו הרחיקה את עצמה ממני באחת, כאילו עקרה מתוכי את החלומות הכי יפים שלי. אבל יותר מזה: אני מרגיש שהיא סיפרה לי שהיא נתנה לאחרים משהו שלעולם לא תוכל לתת לי! היא לעולם לא תהיה בת 14 שוב. לעולם לא יהיה בינינו הריגוש הזה של המעשה האסור שוודאי הציף אותה אז (ושאני כל הזמן חושב עליו ומדמיין אותו ומתענה). לעולם לא תהיה לי התחושה של אותם נערים, שהיא (היא באופן ספציפי) נתנה להם משהו פורץ גבולות. כך שכל מה שלא יהיה לי איתה מבחינה מינית, תמיד יישאר חיוור וסתמי ביחס לדברים שהיא כבר עשתה. אי אפשר להתקרב לריגוש הזה. ונראה לי שזו הסיבה שכל כך כואבת לי העובדה שהיא לא מתחרטת.
אבל חשוב לי להדגיש: זה לא האגו (למרות שזו גם בעיה אצלי, אבל אני יודע לאבחן). זה משהו אחר: זו תחושה שאני לעולם לעולם לא אהיה מרגש עבורה כמו שהיא מרגשת עבורי.
את חושבת שאת מצליחה להבין?

אלי יקר, נגזר על רוב הזוגות בעידן המודרני להתאכזב מאותו דבר: שהחוויות המיניות הראשונות של בן /בת הזוג לא היו איתם אלא עם החבר הראשון (שעל פי רוב לא מתחתנים איתו)
אצל זוגות דתיים יש (בחלקו) עדיין את התום הזה, שנמנעים ממגע גופני עד החתונה ויש באמת הרבה זוגות שכל כך מקפידים על כך והם שומרים את עצמם עד החתונה.
אז אצלך - היכרת אותה לא בגיל 14 אלא בשנים האחרונות, וגם אם לא היתה נחשפת ההיסטוריה הייחודית עליה סיפרת - בכל מקרה יכולת להביא בחשבון שאת החוויות המיניות הראשונות היא עשתה עם מישהו אחר.
כך שהיא לא "גזלה" ממך את זה.
מצד שני אתה מקבל אותה בשלה ובוגרת יותר, ומסוגלת לקירבה נפשית וגופנית גדולה יותר מאשר בגיל 14, כאשר כל אחד מרוכז הרבה יותר בתחושות של גופו הוא ולא ממש מרגיש את האחר שאיתו, גם בגלל שהתחושות כה חדשות וגם בגלל שהרמה התפתחותית בגיל זה היא מוגבלת.
אבל אני מתחילה לחשוב גם על כיוון נוסף: היא נשמעת לי מאוד עצמאית, ויתכן שההצהרה שלה כי היא שלמה עם מה שהיה בגיל 14 נעשתה נחושה יותר דווקא בגלל שציפית שהיא תיסוג ממנה?! סוג של אמירת דווקא??
מכל מקום, אני חושבת שעדיין כדאי להקשיב לה על מנת להבין יותר לעומק את הנסיבות, ושניכם אמורים לעשות מאמץ בשיחה כזאת: היא - להתגבר על החשש שלה מפני הנזיפות והביקורת שלך, ואתה - להישאר בשטח ולהיות קשוב כאשר היא מדברת על כך למרות דפיקות הלב והחרדה שמציפים אותך.
אחד השיאים באינטימיות רגשית, לדעתי, הוא היכולת להיות נוכח לאהבה ולהישאר קרוב מאוד לבן הזוג שלך גם כאשר מה שהוא אומר לך אינו לרוחך. הרבה זוגות שוגים כאשר הם מחפשים הסכמה הדדית והערצה הדדית, ונמנעים להיכנס לנושאים שעלולים להציף מחלוקות ואי הסכמות, ומעדיפים לבלוע אותן פנימה, כי אינם יודעים איך להתמודד עם מחלוקת ופערים.
החוויה של ניהול שיחה על משהו כואב וטעון כזה, ולהישאר אוהבים - מאוד מחזקת את הזוגיות.

היי.

דבר ראשון רציתי לומר שאני מבין אותך ולא מסכים עם אלו שקטלו אותך.
לך יש השקפת עולם מסוימת, לזוגתך יש השקפה אחרת שהיא יותר פתוחה בכיוון המיני,וזו עובדה - כי יחסי אורגיות בגיל צעיר ולתקופה ארוכה למשך שנה זה לא סטוץ וזה לא התנסות כמו שאמרו לך, וזה אומר עליה הרבה מכל מיני בחינות. (לדעתי ילדה בת 14 לא צריכה לשכב בגיל צעיר ובטח לא לחפש אורגיות כי אותה ילדה מחר תהיה אם ילדך) אני ממש לא יודע איך היא היום ואם מחר היא יכולה לבוא ביציאה שחסר לה ובא לה לגוון והיא מעוניינית לצרף צלע שלישית לדוג'.רק אתה יודע.

אני לא חושב שאתה צריך פסיכולוג, ואתה לא צריך לשפוט אותה, אבל אתה כן צריך לעשות את החושבין שלך, מה שטוב לך מכל הבחינות, לכל דבר יש פלוס ומינוס, ועלייך לשקול גם את היחסים בינכם וגם את השקפת עולמכם, כי ציינת שלאחר ריב היא סיפרה לך את מה שהיא סיפרה, אני מניח שהיו עוד דברים שלא ציינת פה.

אף אחד לא יכול להגיד לך גם היועצות אם אתה צריך להישאר איתה או להיפרד ממנה, רק אתה צריך להחליט, אין מה לעשות זה החיים שלך ולכל אחד מתאים משהו אחר, יש כאלו שיאהבו בחורות עם ניסיון מיני מגוון ויש כאלה שיסלדו.

בנוסף בעקבות אחת התגובות - בזוגיות רצינית יש ציפייה ואני נוטה להאמין ששני הצדדים שמים את הקלפים על השולחן, חושפים צדדים אחרים שפחות הכרנו בהם וכך צריך להיות,
מה שאני בא להגיד, זה שהיא גילתה לך, אתה לא אמור לזקוף את זה לזכותה ולהעריך אותה על זה. בייחוד לאחר שהיא אמרה שהיא לא "מצטערת" על אותה תקופה כלומר זה לא משהו שהיא מתביישת בו והיא הסתירה את זה. ועל כן לדעתי היא הייתה אמורה לספר לך על זה.


שיהיה בהצלחה

תודה על תגובתך.
אני יודע שבסוף ההחלטה היא שלי.
אני כותב פה כדי לקבל פרספקטיבה וחומר למחשבה, כפי שאתה נתת לי.

היי

אני קראתי והבנתי שאתה רוצה תגובות רק מיועציי פורום .

מכיוון שהסיפור של חברתך קצת קרוב אליי , אז החלטתי לשתף אותך בדעה שלי .

אני מאוד מבינה את החרדות שלך , זה משהו שכל אחד כנראה עובר .

שהשלב מגיע ליחסים פתוחים כמו שלכם , אז כל אחד מבני זוג רוצה לספר משהו שהוא עבר בחייו , כלומר כוונתי היא פה , שאנחנו מספרים לבן זוג משהו מאוד אישי , ולא נותנים לזה מחשבה כי מצפים שהוא ייקבל את זה כמונו ויבין .

לצערי הרב לרוב הפעמים זה לא קורה ככה , בן זוגו נוטה לקבל את זה בראייה של החיים שלו . הסיפור שהיא סיפרה לך הוא אכן לא קל , במיוחד שאתה גבר וזה נותן לך הרבה יותר מחסבה פה , למרות שזה היה לפני 15 שנה אין פה קשר לפרק הזמן .

היה לי סיפור דומה כמו שלה , שהייתי בת 13 נדמה לי , זה לא הגיע למצב של אורגייה , אבל היו משחקים עם שני בחורים , אני עד עכשיו נורא נגעלת מזה ,ולא עובר לי בראש איך זה קרה , זה משהו שאני לא רוצה להיזכר פה , אבל העניין הוא אחר , אתה אמור להבין שזהו הגיל שלא מבינים הרבה , גיל ההתבגרות , שבו נוטים לעשות המון טעויות
או מעשים שלא מרבים על זה חשיבה . אני לא פסיכולוגית , אבל אני יודעת דבר אחד בפירוש שזה נובע עקב בעיות בבית אולי , חוסר תשומת לב , חוסר ביטחון , כל מיני פרטים שדוחפים בן אדם לעשות מעשים כאלה . אני אישית הגעתי למסקנה שזה קרה לי עקב חוסר תשומת לב בבית ואהבה של אבא .
יכול להיות שזה מה שקרה גם לחברה שלך , ולהגיד לך משהו זה טוב שהיא לא מצטערת על זה , למה ?? זה הרגשה לא נעימה להזכר במשהו אינטימי ולהצטער , במיוחד לנשים .
יש לה אולי טעות שהיא סיפרה לך את זה , אבל היא עשתה את זה , כי ציפתה שתבין את זה , וכמובן שלא תבוא בטענה .
הצעה שלי עג כמה זה קשה אל תתן לה להרגיש שזה מפריע לך , זה אכן יכול להרוס את האמון ביניכם לגמרי , פעם הבא היא כבר לא תרצה לספר לך , כי תפחד שתפגע בך . ופשוט תמנע .
אין צורך להרוס זוגיות בגלל משהו שהיה לה בעבר .
אני בטוחה שגם לך יש סיפורים דומים אולי , כל אחד היה עושה טעויות בחייו . או שאולי זה לא טעות , אין מה לשפוט אותה פה . או לחשוב כמו שקראתי היא תהיה אמא לילדים ושטויות כאלה , אין לזה קשר בכלל .
החרדות נמתאות בתוך הראש שלך , פשוט כל פעם שאתה מתחיל לחשוב על זה , תעביר מחשבה למשהו אחר לגמרי ,זה עניין שאתה צריך לעבוד אליו . ולאט לאט לשחרר את המחשבה מעצמך .
אני לא הייתי ממליצה לטיפול פסיכולוגי כי זה עוד יותר יעמיק לך את המחשבה על זה , כי בטיפול השיחות יהיו על המקרה ולאחר מכן יחפשו את הסיבה למה אתה מגיב ככה , זה ייקח זמן . ופה אתה כבר תתחיל להעמיק הרבה יותר מחשבה ,,וזוגתך כמובך תבין על מה מדובר וזה יהרוס זוגיות .

האמת העניין הזה שבו אתה חוזר ואומר שלא היית מאוהב מאודך בעוד בחורה כמוה בעצם קצת אומר שאתה באיזשהו מקום נהנה מיזה, באופן המזוכיסטי של העניין.
אני חושבת שאי אפשר להקל ראש במעשיה ואדם שהביא עצמו להתנהג בצורה שהתנהגה בגיל כזה מכונן חייב לעורר שאלות מהותיות באשר לאותה בחורה. אומרים אין ילד רע אלה ילד שרע לו, אם היא פתרה את אותם התסביכים שהביאו אותה לאותם מעדשים , העניין יכול להחתם ולהסגר. אך אם היא פתרה את הנושא בכך שהייתה זו חוויה ככל נערה מתבגרת, אז היכון למערכת יחסים סוערת וחולנית. בהצלחה, בכל זאת....