האם אני מגזימה? נא עצתכם

מריאנה יקרה, צר לי על מה שאת עוברת. זהו סוג של התפכחות מחלום. היה לך חלום, מעין פנטזיה שמאוד האמנת בה, שאתם לגמרי באותו ראש, שניכם יחד מול כל העולם, "נאמנות מוחלטת, תמימות דעים". והנה פתאום הפנטזיה הזו נשברת כאשר מתברר לך שבראש הפרטי שלו נרקמים חלומות אחרים. התקיימה ביניכם ברית נפשית, רגשית וגופנית והנה פתאום הוא שואף לחלל את הברית הזאת ולהכניס אל קודש הקודשים מישהי נוספת.
נדמה לי שאולי זוהי תחושת הבגידה שלך, כי זו לא בגידה במובן הרגיל, שיש בה תמיד שקרים והסתרות. זוהי בגידה ברעיון הזוגי כפי שהוא הופיע לך עד כה וחשבת שהוא באותו ראש.
אלא ששום דבר בחיים אינו נשאר כמו שהוא היה. דברים משתנים. והשאלה היא מה עושים מול השינוי הבלתי נמנע?
דרך אחת היא לכעוס על העולם ש"התקלקל" א עליו ש"קילקל" לך אותו - אם כי חשוב לומר - זה לא בא אצלו ממקום של לעשות לך רע, אלא ממקום תמים של העלאת משאלה פרטית שלו. הוא בוודאי גם חשב שזה ירגש גם אותך.
דרך אחרת היא להבין שלמרות כל האחידות שהיתה עד כה ביניכם, מתחת לפני השטח בכל זאת אינם זהים, ואין בכך שום דבר רע.
השונות הזאת יכולה להצמיח ולפתח את בן הזוג, כי הוא נחשף לדברים שבעצמו לא היה מגיע אליהם.
אינני אומרת שהתנסות כזאת שהוא מציע היא דווקא משהו טוב (או רע), אלא שחשוב לפתח גמישות וזרימה בזוגיות. לקבל שלפעמים אינכם זורמים באותו כיוון בדיוק, ועצם ההתמודדות עם הפער הזה היא מאוד חשובה ומפתחת את שני בני הזוג ותורמת לזוגיות. ונכון שלרוב זה גם כרוך בכאב לב, בחששות. הכי נוח כאשר אי ן חילוקי דעות, לא כן? אבל לפעמים ממקום של מחלוקת והתמודדות איתה - צומחים דברים חדשים שהם דווקא טובים.
ואחרי כל ההתפלספות הזאת - אם הצלחת להגיע עד כאן - אני מציעה שתשקלי שוב את מה שיצא לאור, שימי על כף המאזניים את כל היתרונות של הזוגיות המופלאה שלכם, והרשי לעצמך לעשות היכרות מחודשת עם בעלך. עכשו את מכירה אותו קצת יותר טוב. האם את יכולה לקבל אותו ולאהוב אותו עכשו שאת יודעת שהוא משתוקק למשהו שאת אינך מזדהה איתו? האם הוא חייב להיות בדיוק כמוך על מנת שתאהבי אותו?

שלום דורית, תודה על תגובתך המהירה והמפורטת. לא יכולתי למצוא הגדרה מדוייקת יותר ממה שתיארת "התנפצות החלום הזוגי. כל כך כואב לגלות ולהודות אך זהו המצב. אין לי ספק שאצלו ממקום הכי טוב מתוך אמונה ברורה שזה יעשה לי טוב.גם אין לי ספק לגבי אהבתו, תמיד הוא היה הצלע המאחדת והמחזקת מבינינו. לקח הרבה מאוד זמן עד שהסכמתי כלל להיכנס ליחסים אלו. אך לא היה לי ספק גם לגבי דברים אחרים והתבדתי אז אולי גם עכשיו זו סה"כ אשליה?ציירתי לעצמי בראש סיפור אהבה יפה , ורוד ומקושקש. את מדברת על התנסות והתפתחות. נכנסו למע' יחסים בגיל מאוד צעיר אך ממקומות שונים לחלוטין. אני ללא ניסיון כלל (החבר הראשון) והוא עם ניסיון עשיר. מה שהיה לפניי לא מענייני , מה שקורה כעת בהחלט -כן. הוא לא יהה מוכן ש"אתנסה" במישהו אחר, אני יודעת שזה פשוט ימוטט אותו. וזאת אף על פי שאני לעומתו לא יודעת איך זה כשגבר אחר מנשק אותי, מחבק או נוגע. איך הוא מריח ואיך ארגיש בסיטואציה הזו. למען האמת עד כה אפילו לא חשבתי על כך ולא העליתי את העניין. להיות ליברלי אז להיות ליברלי לשני הצדדים (למרות שגם זה לא היה מתאים לי). אני לא מעוניינת להיות האישה החוסמת והמרסנת. תמיד הייתי מאוד זורמת. האשליה שלי לא נוצרה משום מקום, הוא יצר אותה.הוא תמיד אומר שעל חיי מין כשלנו אפשר רק לחולם. שהוא כל כך אוהב את הפתיחות שלי,זה שאני משקיעה (בין אם זה בהלבשה תחתונה, בהופעה חיצונית או בדברים אחרים) , זה שאני יוזמת, זה אני יודעת להיות עדינה ויוזמת מצד אחד ולהיות גסה וזנותית מצד שני. למרות שמבחינת המראה החיצוני, תמיד טען שלמרות שאני נראית מדהים ויצאתי מחדר לידה כלא ילדתי זה לא משנה כלל כי לא זה מה שהיה משנה לו. לאורך כל הדרך שידר משהו אחר לחוטין. הרי הברירה שיש בלעדי או להסכים למשהו שאני לא מסכימה וללכת לחלוטין נגד עצמי ונגד עקרונותיי או להוות עבורו מכשול/ משוכה ולא לתת לממש את חלומותיו. לא מוכנה לאכול את עצמי מקנאה, להיות הסטרית ולבדוק את צעדיו- זו פשוט לא אני. אם אקבל החלטה עכשיו סביר להניח שאחליט לפרק את החבילה ולתת לו לגדול ולתפתח לא לצידי. אך מעדיפה להמתין, להירגע, לפעול בראש שקול (יש ילד בתמונה ויש סיכוי גבוה שעוד אחד בדרך).
ועיקר לוותר עליו זה כמו לוותר זה כמו לוותר על עצמי....

מריאנה היקרה, אני רוצה להדגיש משהו מאוד חשוב:
נדמה לי שזהו המשבר הרציני הראשון שלכם. אם לא היו משברים רציניים סביב הולדת הילד הראשון - סימן שאתם זוג מאוד חזק.
אל תשקלי אפילו לפרק את הזוגיות היפה שלכם על נושא זה, עם בוא המשבר הראשון!

זו נשמעת לי אהבה מאוד יפה ומיוחדת. חפשי את הדרך להישאר נאמנה לעצמך. אל תעשי מה שלא מתאים לך! אם תעשי זאת למענו, בניגוד לרצונך, יהיו לכך השלכות חמורות: את תכעסי על עצמך ועליו וזה יצטבר ויצא בצורה אחרת ביניכם.
הבהירי לו שהפנטזיה שלו פשוט לא מתאימה לך והיא חורגת מן הגבולות שלך.
אני בטוחה שהוא לא ירצה לעשות זאת בניגוד לרצונך.
מה שאני יכולה להציע הוא לנהל על כך "משא ומתן". ברצינות! כוונתי היא שניתן אולי למצוא איזו ווריאציה ששניכם תסכימו עליה הכוללת אולי נוכחות של מישהי שלישית ברמה מסויימת, כמו מסאג' בלבד. או ללכת יחד לסדנת מגע, או סדנת טנטרה, שם בהחלט שומרים על גבולות אבל רמת הריגוש בהחלט עולה.

אין לי שום בעיה עם מסאג'.יצא לנו למשל להיות במופעי חשפנות. כשבחורה צעירה ויפה רוקדת אני לא מצפה שבעלי לא יימשך. אם זה לא היה קורה זה היה מעיד על בעיה כלשהי.גם אותי מופע מסוג זה יכול לגרות. למרות שאיפשהו בפנים זה עורר את קינאתי. אני מתקשה למצוא את האיזון המתאים בין אהבה בכלוב זהב, עם חסימות והגבלות (סוג זה מבחינתי פסול ביותר). לבין יחסים פורצי גבולות ללא שום ערכים.כעת נהנים ממופע חשפנות, מחר נהיה שלישייה, מה השלב הבא? חילופי זוגות? אני מודעת לזה שתגובתי לא היתה פרופורציונלית . הוא לא אמור לחוש אשמה, אין סיבה. משתדלת להפיק מזה את המיטב, לחשוב שזה מסמל על פתיחות, יושר וכנות.בינתיים לא כל כך מצליח לי. אני חוששת שכאן הסתיימה הפתיחות שבינינו ופעם הבאה הוא יחשוב לא פעם ולא פעמיים לפני שירצה להגיד משהו. ועוד יותר גרוע יפעול מאחורי גבי.ואני מצידי מרגישה כברירת מחדל. הוא איתי, כי אני פשוט הברירה היחידה הקיימת, אם הייתי מאפשרת לו להיות עם מישהי נוספת, מישהי אחרת בשמחה רבה היה מסכים. שבוע הבא יש לי נסיעה להשתלמות מעבודה, אולי מספר ימים אלו לחוד, בנפרד יעזור לי לחשוב בצלילות. שוב תודה על הכל.

אלמונית יקרה, אהבתי את תשובתך. היא מעידה שאינך קיצונית בתמימותך ואת מאוד מודעת לעצמך.
האם את יכולה לשתף אותו במחשבות האלו שכתבת כאן? חשוב שהוא יהיה מודע מה עובר עלייך, כדי שיבין יותר לעומק מה ההשלכות עלייך כאשר הוא יתחיל להסתיר מפנייך.
בכל מקרה, האתגר הוא להצליח לעבור את המשבר הזה ולהתחזק ממנו - לא להתרחק, אלא להכיר טוב יותר זה את זו. אפילו אם זה כרוך בהעלאת דברים שמכאיבים.
נסו להגיע למצב שלמרות הפער אפשר לדבר על כך מבלי שזה יוצר התנתקות והתרחקות.

אני חושבת שבאמת הסכנה היא שהוא יחדל לשתף אותך - כי יחשוש מתגובתך, או יחשוש שזה יגרום לכאב לב ולמשבר.

נסי להגיע למצב שאת מסוגלת להכיל - להקשיב למאוויים שלו מבלי שתהיי שיפוטית כלפיו. זה לא אומר שאת מסכימה או מקבלת את המהלכים הללו - אלא רק שאת מסוגלת להבין שיש לו כאלה מאוויים. וכמובן, את ודאי יודעת - שזה משהו שמאפיין כמעט את כל הגברים, וגם הרבה נשים - הרצון לחוות אינטימיות עם בני זוג נוספים. מה לעשות שאנחנו בנויים ביולוגית בצורה כזאת שאנחנו נמשכים שוב ושוב לבני המין השני - גם כאשר אנחנו בזוגיות הכי טובה. היותנו בזוגיות לא "עוקר" מאיתנו את המנגנונים הביולוגיים, "רק" משנה את ההתייחסות הרגשית והשכלית שלנו לאפשרות של קיום יחסי מין עם כל מי שמושך אותנו...

דורית היקרה, מאוד מודה לך על העזרה. מצאתי את עצמי יושבת וקוראת שוב ושוב את כל הודעתך. חוזרת על כל מילה ומילה ובמקביל בוכה ללא הפסקה(עם כל מישפט שקראתי זלגו לי דמעות, כנראה שהבנתי איזה עוול אני עושה לשנינו).כשאמר את מה שאמר היתי בהלם ופשוט ברוגע ובשקט עניתי בשלילה. באותו ערב כשניסה להיתקרב אליי משום מקום זכה לשתי סטירות לחי מצלצלות (זה לא משהו שאני נוהגת לעשות, זה פשוט קרה, הרגשתי באותו רגע גועל בלבד), ובמספר ימים הבאים תפסתי מרחק ניסיתי להיתחמק ממנו , ללכת לישון לפני שיחזור מעבודה,להסתיר מפניו את עיני הנפוחות מבכי, וכשהיה מנסה להתעניין/לשאול אותי ולדבר פשוט ניפנפתי באלגנטיות.. באחד הימים, כאשר עבד משמרת כפולה מצאתי את עצמי מתקשרת למקום עבודתו על מנת לבדוק שאכן שם (זה לא שבאמת חשבתי ששיקר לי ,נראה לי שפשוט ניסיתי "לחפש" אותו, למצוא תירוץ ולהגיד "הנה צדקתי"). הוא ענה לי לטלפון ואפילו לא קלט לאיזו מטרה חייגתי . פתאום ירד לי האסימון עד כמה ירדתי ברמה .פשוט בושה.בימים אלו כשהסתכלתי על הבעת פניו ,ראיתי עד כמה הוא מתייסר, נוכח שם פחד מובהק . זה באמת לא מגיע לו.אמש המתנתי לו עד שיחזור מעבודה, השכבתי את התינוק המקסים שלנו, נתתי לו בשקט לאכול ולהיתקלח ולאחר מכן יזמתי שיחה (היה לי חשוב לעשות זאת בנחת ללא הסחות דעת). אני חושבת שהשבוע שעבר עליי היה מהקשים שחוויתי. לכאורה זה מצחיק ולא מובן אך זהו כאב שקשה לתאר במילים. הקשבתי לך, שפכתי בפניו כל מה שבליבי, בלי בושה ,מעצורים (אפילו סיפרתי לו על עזרה שחיפשתי כאן כי לא הייתי בטוחה כיצד להיתמודד עם הסיטואציה)והשיחה היתה פשוט מעולה. היה לי חשוב להבהיר לו שאני שם , לא הולכת לשום מקום, אוהבת ורוצה אותו בדיוק באותה מידה ושמחה להיות חלק מכל חלום ופנטזיה שיש לו (בדיוק כמו שאמרת: אני לא חייבת להסכים או לקבל אבל לפחות להיות שותפה). בהתחלה ראיתי אותו בורר בקפידה את מילותיו , עשינו אהבה, זה היה פשוט סקס סוער ודווקא אני העלתי נושאים שחשש לדבר עליהם , פתאום ראיתי שהוא זורם איתי נפתח ומשתף פעולה., יש לי בעל מקסים שאני מאוד אוהבת, כנראה שלעיתים זה מה שמטריף את דעתי. שאלת אותי האם אוכל לאהוב אותו למרות מה שהוא הוא? למרות שגיליתי שהוא לא זהה לי? אז עניתי לעצמי אני אוהבת אותו לא למרות אלא בזכות מה שהוא.יש הבדל. לא אשקר ואגיד שפתאום נעלמה האכזבה לחלוטין,סביר להניח שמדי פעם זה ילווה אותי (לפחות בתקופה הקרובה) אך אני בהחלט מרגישה מאושרת, נאהבת וקרובה אליו מאי פעם. עלינו מדרגה ביחסינו . אני כל כך שמחה שהקשבתי לך וסמכתי על ניסיונך.
תודה!