אני מותשב מכל הבחינות , אין לי כבר כוח .
אני כבר רשמתי בעבר על כך שאני יוצאת עם גבר גדול ממני ב 10 שנים , אני בת 24 עוד מעט .
בעקבות המון דברים , היחסים שלנו הגיעו למשהו בלתי נסבל , האו סובל אני סובלת .
ושנינו משום מה מושכים את זה .
למרות שברור מאליו שיש לנו יחסים מאוד לא בריאים .
וכבר מהצד מסתכלים אלינו כמו על זוג משוגע , אמי כבר לא יכולה לשמוע אותנו .
מצד אחד אני אומרת שאני רוצה להיפרד וזהו ולגמור את זה סופי , אחרי יומיים חוזרת אליו , יום בסדר ולאחר מכן שבוע של סבל .
אני כבר לא יודעת מה עובר אליי , מצד אחד אני מרגישה מטומטמת כי זה ברור לי תשובה אחת פה שזהו די , נגמר חאלס .
גם לו אני אומרת שהיחסים שלנו הגיע לסוף , ואני לא רואה פה שום מצב לשיפור , ביום שני אני כבר מתחרטת . כל כך לא החלטית לגביו . אני לא יודעת איך לקרוא לזה .
כאהבה אני ממש לא הייתי מגדירה את זה אולי סוג של מזוכיזם .
אני עד עכשיו לא הייתי מגדירה את עצמי כביצית , אלא להפך .
אבל פה אני רואה שלגביו אני הכי ביצית שבעולם , אני מדברת איתו לא יפה , מתייחסת בזלזול , מראה לו שלא אכפת לי בכלל .
והוא כנראה בגלל המצב הזה משתגע עוד יותר , ויצא מצב שהוא רודף אחרי בלי סוף .
הוא כל פעם מתקשר אליי ואומר לי שזהו הפעם זה סופי , ועם אני מחליטה אז הוא לא יתקשר אליי יותר בחיים . ולבסוף מתקשר בואי נתחיל דף חדש ובלה .
הדף החדש הזה כמובן לא נפתח , נכון שאני כאישה מרגישה יותר אחריות ויותר מאמץ על המשך קשר .אבל אני להפך אני רק עוד יותר מתאכזרת אליו .
דבר נוסף שמאוד מפריע לי שאני עשיתי ממנו גבר חלש , כשפגשתי אותו היה בו המון גבריות וזה מה שמשך אותי , הקרובים ומסביבים מכבדים אותו על כך שהוא גבר .
אבל הגעתי למסקנה בגלל התנהגותי הלא נכונה שברתי אותו ועשיתי ממנו סמרטוט .
במערכת היחסים הקודמת קרה לי אותו דבר , 3 שנים עם בן אדם ולבסוף נפרדי ממנו כי הרגשתי שהוא יותר חלש ממני ולא מסוגל להתמודד איתי .
אני יודעת שעכשיו החבר הנוכחי לא יעזוב אותי בשקט , כי אני גרמתי לזה , הוא נהיה אומלל בגלל ההתנהגות שלי אליו . אין לי מושג איך אני משפרת את זה? גם עם אני לא ימשיך איתו ביחסים ,אז איך לעשות ככה שנפרד ולא יהיה לו את ההרגשה של אגו פגוע ,חוסר בטחון ולב שבור .
אני לא יכולה לעצור את עצמי בלהיות מגעילה , אני פשוט קרה אליו .
אנחנו כבר יומיים במשא ומתן בטלפון מתנקים אחד לשני , הגיע למצב של קללות , ועצבים , שלא יאומן , הרגשה שאני יכולה לרצוח מישהו , וגם הוא ככה .
הכי עצוב שהוא מתקשר אליי בתלונות שנימאסתי אליו , והוא לא מרוצה , ואני אומרת לו הנה ענית לתשובות של עצמך , אז עם לא טוב לך הגיע הזמן להיפרד , והוא לא מוכן לשחרר אותי , מתקשר בלי סוף . ואני אומרת לו שבכדאי לא לשמוע מהפה שלי דברים מגעילים שלא יתקשר שייתן לי להירגע .הוא לא מבין . התנהגות הזאת אופיינית לנשים .
.jpg)
.jpg)
.jpg)
טובי פלד
.jpg)
.jpg)
.jpg)
