מתי יהיה לי אומץ?

שלום לך .
יקירתי היום זה הזמן המתאים . עם תחכי לזמן מתאים את לא תעשי את החלטה הזו בחיים .וכמה שרחוק את הולכת עם זה זה יורת גרוע .
תתארי לעצמך שאת כבר שנה חייה בפחד , בבדידיות , בעשיית דברים יום יום שאת פשוט לא רוצה לעשות , הרי הכי מהכל את פוגעת בעצמך .ומשקרת אך ורק לעצמך ולא לבעלך .תשמעי אולי תתני לזה ניסיון אחר לשיקום והצלחה אולי שלזוגיות , כי את עכשיו למשךשנה את רק עסוקה בהרס עצמי ושלך בעלך , מרוב הרגשות השליליות שהצטברו , לא חשבת אפילו לשקם משהו במערכת היחסים .את לא רוצה ללכת לייעוץ זוגי לנסות לפתור אולי את הבעייה ?
עם התשובה שלך תהיה לחלוטין לא , אז אף אחד לא יכול להגיד לך מה לעשות .
אבל אל תמשיכי את החיים שלך בצורה הזאת , אל תכניסי את זה לשגרה .
וכמובן אל תיפלי לאייומים של בעלך שהוא יכניס אותכם למינוס ואת תלוייה בו מבחינה כלכלית לכן שניכם נפגעים מזה . תעשי איתו שיחה קודם , שיראה עולם אמיתי , תסבירי לו שזה גם לטובתו , למה לא להמשיך להחזיק אותך עם אין אהבה ? הבנה ??? הדדיות ?? ויחסים שלכם הדדרדו למצב כזה ? אני בטוחה שעם תסבירי לו טוב וכמה פעמים אז הוא יבין , תםתחי לו עיינים לאיך שהחיים שלו נראים ? הרי הוא גם לא נהנה , ולדעתי זה לא אהבה כבר מה שהוא מרגיש כלפייך אומר שאוהב אבל לא מבין שיש בו סוד של אובססיה אולי , פחד לשחרר , אבל תסיביר לי איך הוא יכול לאהוב? עם אין ביניכם הבנה ?? ואת עושה הכל בכח והוא מרגיש את זה?את יכולה לפתוח לו עיינים על כך או אולי יועציים אם לא תוכלי . אבל תפיסיק לפחד עם את שלמה עם עצמך ואין בך רצון להמשיך בזוגיות ואת לא רוצה לתתלזה צ'אנס .אולי יהיה לך קצת קשה להבהיר לו את המצב האמיתי .יש לי חברה בידיוק באותו המצב ,רק הפוך , זוג צעיר שיש להם ילד קטן , והוא מת להתגרש ממנה יום יום הוא רק אומר לה את זה , שהוא לא חיי איתה ,ישן בסלון , לא מקיים איתה יחסי מין ,לדעתי אפילו בוגד , נעלם מהבית לכמה ימים , לא מוכן ללכת לליעוץ לא רוצה לשמוע את זה .והיא עדיין מחזיקה בו , היא אומללה בעצמה אבל טוענת שאוהבת לכן היא לא תתגרש , אני וחברות כבר שנה מנסות להסביר לה שהיא חייבת להתגרש ולתת לו את מה שהוא רוצה , והיא פוגעת בעצמה , וגם הילד הקטן יהיה מושפע לרעה מזוגיות הזאת ויגדל למשפחה לא בריאה , ובהחלט יכול להמשיך גם את החיים שלו בצורה של אם ואב .יום יום אנחנו איתה בשיחות מנסות להבהיר לה שזאת היא לא אהבה אלא אובססיה , היא לא מקבלת כאישה מה שהיא צריכ והוא לא מקבל כמו גבר .אנחנו הגענו למסקנה להתנהגותשלה היא כי היא גדלה בלי אבא , בגלל זה יש לה את האובססיה הזאת . יכול להיות שלבעלך ישגם משהו חווית ילדות שהוא עבר ולא מוכן לשחרר .והוא זקוק לייעוץ על מנת לשחרר אותך מכל זה ,ולהבין שאלה הם לא חיים .

רינת, תודה על התמיכה.
קשה להאמין לזה, אבל יש אנשים, שלא מוכנים לקבל דבר שלא נעים להם. ניסית להסביר ולספר בכל מיני צורות את מה שעובר עלי לבעלי, תוך, כמובן, הקשבה למה שיש לו לומר בנושא, אבל כל השיחות נגמרות בהנחיות שלו לאיך שאני צריכה להשתנות ולהשתפר, ובהקשר להתנהלות שלו, זה כאילו השיחה מעולם לא התרחשה ולא אמרתי לו כלום.

אינשטיין טוען שמה שלא עובד בפעם המאה גם לא יעבוד בפעם המאה ואחת!

אני מבין שניסת להעביר לו את המסר ומבחינתך עשית את הכל, אולם מה לעשות שזה לא עבר לתודעה שלו ועוד מאשים אותך ונותן לך עצות ותפקידים לבצע,
במצב כזה שאין עם מי לדבר, צריך לשנות את הגישה ולעבור למעשים, תקבעי תור לייעוץ תלכי לבדך בשלב הראשון ותראי אם יש טעם להזמין גם אותו לשיחה,
בדרך כלל שמערבים צד ג' זה עובד יותר טוב, יכול להיות שמשהו בקול שלך מעצבן אותו, בשפה, בשפת הגוף, משהו גורם לו להתעלם ולהסגר ועוד לגלגל עלייך את הכל,
-
יש לי תחושה שיש בניכם קצר תקשורת חמור ביותר הנובע מפגיעות של מי מכם בעבר ולפני שאת מפרקת את השותפות תנסו לעבוד על זה, מקסימום הרווחתם קורס תקשורת לחיים עם בן זוג אחר,
בהצלחה

שלום אלמונית,

נראה כי את סגורה על ההחלטה וחיה איתו על אוטומט. פשוט חיה כדי להעביר את הזמן ולקוות שיום יבוא ויהיה לך את האומץ לחתוך.

אז לגבי טיפול, הייתי חושבת שיכול לעזור לך איש מקצוע כדי לתמוך בך לעבור את השלב הזה לא לבד. לפעמים בשביל אומץ צריך שיהיה איתך עוד מישהו שיוכל לתת אוזן קשבת, כתף והדרכה נכונה איך לעשות את הדברים ולהרגשתי שם את מרגישה לבד.

לגבי אהבה- אני מניחה שאת סגורה על זה ואין טעם לנסות, לפי מה שאת כותבת. נשאלת השאלה האם האומץ שלא מגיע קשור אולי לסיכוי קטנטן ביותר שיש לקשר הזה? אם את חושבת והחלטית שהתשובה היא לא, ז"א, שזה רק עינין של זמן עד שתאזרי אומץ- נסי להבין שככל שתאחרי עם זה,את והילד תסבלו יותר. תהיה כנראה תקופה קשה, אולי הגירושין לא יהיו כ"כ קלים, אבל אם את באמת רוצה את החופש שלך זה מה שאת כנראה צריכה לעשות. ככל שתהיי מעושה ומלאכותית יותר, ככה את תרגישי את הטבעת (תרתי משמע) מתהדקת סביב צווארך. לכן חשוב שתגיעי להחלטה- ותדבקי בה. "מתי יהיה לי" תלוי רק בך, מתי שכנראה תזמני אלייך את האומץ הזה.

בהצלחה רבה