לבטים בזוגיות

מישהי יקרה, כל הסימנים מראים שזו אינה הזוגיות הנכונה עבורך. כאשר יש צד שהוא כנוע ולא נותן "פייט" ולא נשאר נאמן לעצמו אלא מוחק את רצונותיו ומתאים את עצמו לאחר - האיזון מופר יותר ויותר, ויש לכך השלכות: לא פלא שיש בעיות מיניות! כדי שיהיה קשר מיני טוב צריך שבראש ובראשונה יהיה מאזן כוחות / גבר מול אישה. גבר שהולך ונמחק מול האשה מולו - עלול לאבד את אונו (בכל המובנים...).
האהבה שאת מתארת היא סוג של ידידות. כמו שאת כתבת "אהבה משפחתית". זה לא סוג האהבה שעליו אפשר לבנות זוגיות לאורך זמן.
מצד שני - עצם העובדה שנשארת איתו שנה וחצי מעידה שנושא השליטה הוא מאוד חשוב לך, וזה משהו שעלייך ללמוד לשחרר אותו ולהיפטר ממנו כי הוא עתיד לקלקל לך את הקשרים עם גברים אחרים גם. או שמראש את עלולה לבחור אינטואיטיבית במישהו כנוע, או שתיכנסי ליותר מדי פייטים כי את רגילה שעושים את מה שאת רוצה. יש לי חשש שכאשר תיתקלי במישהו חזק ואסרטיבי כמוך - יהיו שם מלחמות קשות ומתישות, וזה משהו ששווה ללמוד כמה שיותר מהר לסגל לעצמך - גמישות ובגרות כאשר את בזוגיות עם מישהו נוסף. כאן יש לך מה ללמוד, לפי הניחוש שלי.
אבל מכיוון שזוהי החלטה לא פשוטה, אולי תפני לייעוץ קצר מועד שיעזור לך לקבל החלטה שתהיה נכונה לך.

תודה רבה על התגובה.
קלעת בול למקרה. העניין הוא שגם תגובתך, וגם תגובת המטפלת בטיפול המיני בו התחלנו, והפסקנו כרגע אחרי 5 פגישות, גורמות לי לחרדה רבה. יש הרגשה שהעיסוק בנושא גורם לי לכאוס רגשי, והפגישות עם המטפלת המינית גרמו לי לריבים חזקים (שבאו ממני) עם בן זוגי, לפאניקה, כי קודם כל פתאום יש אישור של בעיות שמעבר לקטע המיני, שבאות גם ממני, ושהן מאוד רציניות- כלומר יכולות מאוד להביא לחוסר התאמה שסופו חיים לא טובים יחד או פרידה, וחלק זה הכי קשה עבורי. פרידה כרגע ביננו נראית בלתי אפשרית- לשנינו היא מעיין משהו שאיננו מסוגלים לעשות כי האהבה ביננו כ"כ גדולה שאין לנו אופציה לחשוב על חיים אחד בלי השני. יתכן שזו טעות, ואצלי בניגוד לאצלו, אצלי לפעמים המחשבה על פרידה כן צצה אבל כשמגיע רגע האמת אני קשורה אליו יותר מידי והמחשבה לעזוב אותו בלתי אפשרית ומסתכמת במחשבה או ריב איתו בלבד. הוא מאוד רגיש וכשנושא כזה עולה (ובכלל ריבים) הוא ממש מתפרק.
זה נראה שבלי כל הניסיון לטפל, ובלי הניסיון לרפא אנחנו לא רבים בכלל באותה המידה ולא מפוחדים כל כך והרבה יותר מאושרים ואוהבים. כל הטיפול וההודאה בבעיות מראה מציאות שלא מסתדרת וזה מפחיד ממש. מצד שני אי אפשר להתעלם מהבעיות המיניות והריבים שקיימים ביננו בלי קשר. עושה רושם ששנינו וכרגע לפחות אני בעיקר, מרגישה תקועה- אני צריכה אכן לעבור תהליך עם עצמי בעניין השליטה הזה בלי קשר לבן זוגי ואולי רק אח"כ לראות את עניין ההתאמה ביננו. אני מאזור ירושלים ואגב סובלת מאימפולסיביות, adhd ואופי חרדתי ונוטלת כדורים בהתאם. אשמח לקבל ממך המלצה או איזשהו ייעוץ לאן כדאי לי לפנות. מי מטפל מוסמך באיזור. אני לא יודעת מה לעשות... תודה רבה

מישהי היקרה, מה שקורה לכם הוא שעד שלא נוגעים בבעיות - אפשר איכשהו לחיות איתן, אבל כאשר מציפים אותן זה מערער את הנוחות הקיימת על פני השטח ו"מטלטל את הסירה".
גם לאחר שקראתי את תגובתך השנייה, עדיין אני חושבת שבעיות כמו אלו שאת מתארת - הינן יסודיות מדי, כאילו כל אחד מכם מצא את הפרטנר שהכי משלים אותו מצד אחד אבל מנציח את הבעייתיות של שניכם - הוא עם הנטייה שלו לרצות ולהיכנע להובלה שלך ולהיות מאוד תלוי בך, ואת עם הנטייה שלך לשלוט ולקבוע. בגלל זה אתם כל כך מחוברים וקשה לכם להתנתק כי אתם מספקים אחד לשנייה צרכים מאוד עמוקים. הבעייה היא שזה לא מתאים לזוגיות! זה סותר זוגיות! זוגיות צריכה את המרחב, את החופש ואת השוויון והאיזון, ואתם כבולים זה לזו דווקא בגלל שאתם כמו שני חלקי פאזל שמצאו את ההתאמה ולא יכולים לזוז משם, לצמוח משם ולהתפתח.

מה שכן, יש סיכוי מסויים שאם תצליחו לעבוד על שחרור "ההלחמה" הזאת , ובן זוגך יעז להשמיע את קולו האמיתי - אולי יקרה משהו טוב.

לגבי בקשתך - פשוט איננו נוהגים להמליץ על אנשי מקצוע דרך האתר. תצטרכי לעשות את החיפוש שלך ולבחור בדרכים אחרות.