יעוץ זוגי

מירי היקרה, צר לי על המצב. אני חושבת שצריך היה להיות מין כלל כזה, נורמה כזאת, שאם אחד מבני הזוג מציע ללכת לייעוץ זוגי - על השני פשוט להסכים לכך...אפילו אם הוא לא חושב כמוהו, כי עליו להבין שהשני הגיע לדרגה מקסימלית של דאגה - ללא האמונה שבני הזוג יכולים לפתור זאת לבד. יש כמובן שלב קודם לכך, שבו כל אחד מבני הזוג חושב שאלו בעיות שניתן לפתור בכוחות עצמם.
הבעייה היא שכאשר האחד לא מסכים, אז כל בעייה נוספת,כל משבר חדש, רק מצטבר ויש תחושה של כדור שלג הרסני.
אגיד לך עוד דבר, לפעמים בני זוג משוכנעים שהבעייה היא חמורה, ויש להם חשש לעשות את הצעד הבא, שמא זה יקבל "חותמת" שזה אכן בעייתי וחמור. למרבה הפלא, יש המון שמופתעים כאשר הם מגיעים לייעוץ הזוגי ומגלים שהבעייה שלהם היא נפוצה וניתנת לפתרון יחסית בקלות.
יש כאלה שחוששים מהיחשפות נפשית מול מישהו זר. אבל בפועל זה מתחיל להתרחש באופן טבעי תוך פחות מחמש דקות של מבוכה ולא יותר...
ככל שמקדימים להגיע לייעוץ הזוגי יש סיכוי טוב יותר להציל את הזוגיות, וזאת משום שכאשר קורים ריבים קשים ומצטברים כעסים, הם לאט לאט מכרסמים באהבה ובמשיכה, ואת הרגשות והתחושות הללו הרבה יותר קשה לשקם לאחר זמן ממושך.
קיימת עוד סכנה והיא בגידה כתוצאה מהתאהבות במישהו אחר אליו פונים בגלל הייאוש והכעסים על בן הזוג. הרבה מאוד מן הבגידות קורות בגלל תופעה זאת.
העובדה שיש לכם ילד אוטיסט רק מחמירה את כל מה שכתבתי משום שעוצמת הדאגות והלחצים היא כל הזמן גבוהה יותר מאשר אצל זוגות אחרים, והיכולת שלכם להשתחרר ולקחת חופשה למילוי מצברים היא מועטה אם לא אפסית.


אולי תתני לו לקרוא את התשובה שלי?

בהצלחה!!!