לפני חתונה

שלום

אנחנו בני 29 ו27 יוצאים כבר 3 שנים גרים ביחד כבר שנתיים ועומדים להנשא

אני רגיל לדאוג לעצמי מגיל צבא...עבדתי לפני תחילת הלימודים בחול וחסכתי סכום לא מבוטל של כסף ממנו אני חי כיום וכן עובד 75% משרה מתקיים מכספי ואף חוסך. בקיצור - אני אדם מאוד עצמאי,נראה טוב, מוקף חברים וכן.. אני בהחלט חושב שבסהכ אני אדם חיובי שדי הצליח עד כה בחיים

חברתי - אותה הכרתי במסיבה אצל חבר - גרה בצפון והגיע לאוניברסיטה ישירות מהצבא...בסהכ מדובר בבנאדם מאוד איכותי ואני אוהב אותה מאוד.

הבעיה מתחילה בריטואל הקבוע והמוכר של גבר ואישה שחשבתי שלא יגיע לביתי שלי

אנחנו לפני חתונה (אמורים להנשא בעוד כ4 חודשים) ולאחרונה שמתי לב שהיא החלה להתייחס אלי "כמו שרואים בסרטים"
מין יחס שנשים מעניקות לבעליהן בבדיחות או בסדרות קומיות - כאילו הגבר הוא סוג של נאנדרטל, תפקידו לרצות את האישה וכמובן שרצון האישה הוא הקובע אחרת יסבול הגבר מ"פרצופים" או חוסר יחס מצד האישה... אני מקווה שהבנת את כוונתי...
אני נתקל בסיטואציות בהן חברתי מדברת אלי שלא בכבוד - ומתייחסת אלי כאילו שהיא "תפסה" אותי ושמכאן היא הנותנת את הטון בקשר.

אני מודע ומכיר את ההבדלים הפיסיולוגים והנפשיים הקיימים בין גברים לנשים.. אך חושב ומאמין בכל לב כי נישואין וזוגיות הינן שותפות לכל דבר ועניין (כלכלית, חברית, וכו) אין דבר כזה שמישהו יתן את הטון בקשר, יכול להיות שהיום אני אחליט ומחר היא - אבל בטח שלא לקבל יחס של "תפסתי אותך ואני השולטת כאן"

בתור אחד שבהחלט קנאי לעצמאותו ולא מתבייש לומר זאת - חושב שמגיע לי יחס מכבד ואוהב
אני מוצא את עצמי פשוט "מחרים" אותה.. לא מדבר איתה ימים, לא מנסה להתקרב אין מה לדבר על יחסי מין, פשוט נסגר בפניה באופן טוטאלי. יוצא שאני הוא זה שעושה "פרצופים" כעבור יופ או יומיים משלימים וחוזר חלילה וכך המצב כבר תקופה של מס חודשים.

אני לא מוכן לקבל את היחס החדש לו אני זוכה ואני על סף ביטול החתונה.

מה עושים במצב כזה ? אני לא ממש רוצה לאבד אותה אבל גם ממש לא רוצה להביא את עצמי לחיים של מרמור תמידי.

תודה רבה.

אריאל