הערות שליליות בשוטף

רבקה יקרה,

נראה שלמרות גילו המבוגר (יותר) של בעלך, את היא האדם הבוגר והאחראי בבית. את דואגת לכל המטלות השוטפות בבית וממלאת את כל מחסורם הגשמי והנפשי של כל בני-הבית. אם היית זוכה להערכה על מאמצייך מבעלך זה היה יכול למלא אותך, מעין שכר עבור כל עמלך. בנוסף, אם היית זוכה לסיוע ממנו במטלות השוטפות בבית, כמו שראוי שיהיה (שהרי מוסד נישואין אמור להיות מוסד שיתופי ושוויוני) היית חשה הקלה פיסית, מה שבהכרח היה משפיע לטובה על עייפותך, כמו גם, תחושה נפשית טובה, שהרי השיתוף הפיסי והעזרה מביעים למעשה הערכה ורצון של חלוקה בנטל, רצון להיות שותף מלא, מה שהיה מביא לקרבה נפשית ביניכם. במקום כל זאת, לא רק שבעלך אינו לוקח (לרוב) חלק במטלות השוטפות אלא שהוא גם אינו מעריך את מאמצייך, מתלונן בפנייך, מתבצר במעין "ברוגז" ואף מקטין אותך, כפי שכתבת, בפני אנשים אחרים. לאור התנהלותו זאת, עייפותך הן הפיסית והן הנפשית, כמו גם הצורך שלך להתרחק ממנו נפשית ופיסית, ברורים לחלוטין.
מאחר וציינת בדברייך שהוא מתנהג כמו ילד קטן ובנוסף, לאורך פנייתך, נתת לא מעט דוגמאות לדבריו ולהתנהלותו אני מציעה, וזאת על-מנת לגרום לו להתנהל בהתאם לציפיותייך, שאת תתאימי את עצמך להתנהלותו ה"רגילה" וזו תהייה נקודת המוצא שלך. כלומר, על-מנת להניע אותו לפעול בהתאם לרצונותייך ולצרכייך התייחסי אליו כאילו באמת היה ילד. הרעיפי עליו אהבה, חיבה, הערכה ומחמאות ובה בעת בקשי ממנו לעשות דבר זה או אחר. ציינת כי הוא מוכן לשטוף את הבית כאשר אתם מדברים ולעומת זאת כאשר אתם "ברוגז" הוא אינו עוזר כלל. מאחר וכולנו מגיבים טוב יותר לחום ואהבה מאשר לביקורת וכעסים, על אחת וכמה ילדים (ולבעלך יש צורך במנות גדושות מהנ"ל והוא אף מעיר אותך באישון ליל על-מנת לזכות בכך), אני מאמינה שאם תתנהלי מולו בחום הוא יהיה מעוניין לרצות אותך וזאת על-מנת לזכות בעד ועוד מהחום והאהבה הזו. גם אם את חשה שיהיה לך קשה לעשות זאת, בהתחלה, מאחר ואת היא הבוגר האחראי בבית, יהיה עלייך לקחת נשימה עמוקה ולעשות שינוי בהתנהלותך. אני מאמינה כי לאורך זמן תחושי בשינוי משמעותי בהתנהלותו כתוצאה מכך. כך, לאט לאט, תיצרי שינוי בהתנהלות השוטפת של הבית.