שלום כתבתי פה בעבר

דבר ראשון אל תהיי כל כך מודאגת....בסוף דברים מסתדרים, למרות שלא תמיד זה נראה כך.
אני לא יודע הרבה פרטים עליך, אבל ככל שתבואי לקשר חדש יותר פתוחה להכרות פחות חוששת, בלי משקעים מהעבר ויותר רצון להכיר את תכירי.

לדעתי כרגע את יותר בוררת מאשר מנסה להיכנס לזוגיות.
לגבי הביטחון העצמי, תעבדי עליו, תראי מה מכשיל אותך, מה גורם לך להיכשל בכניסה לזוגיות, תאמיני בעצמך.
אבל הכי חשוב שתשתחררי ממשקעי העבר.

בהצלחה

אני באמת מצליחה ברוב הדברים פרט לזה ..איפה ניתן למצוא הדרכה בתחום?

אם יש לך קושי בנושא של יציאה לדייטים - חפשי יועצי דייטינג באינטרנט.
אם הקושי הוא בבניית מערכת יחסים בתחילת הקשר ושם את מרגישה שאת מפקששת והקשר ניתק מהר ולא מתרומם - אז עלייך לעבוד יותר בכיוון של טיפול פסיכולוגי פרטני, עם דגש על אינטימיות רגשית.

שלום למודאגת!
בהמשך לתשובה היפה של אלדר, ברצוני לכוון אותךעוד קצת.
בשנים האחרונות הצטברו אצלך רק חוויות של כשלון בתחום היחסים, והדימוי העצמי שלך נבנה בהתאם,בתחום הזה.
אנא, בידקי עם עצמך: האם יש תחום בחיים שלך שבו את מרגישה מצליחה יותר?
למשל קריירה? למשל חברויות עם אנשים? יחסים עם המשפחה הגרעינית שלך?
אם תמצאי תחום כזה תראי שצברת בו חוויות של הצלחה. זה מה שיוצר את הבטחון העצמי.
השאלה היא איך צוברים חוויות של הצלחה בתחום ההיכרויות?
למשל ע"י הגדרה מדוייקת יותר מה נחשב בעינייך להצלחה?
למשל מכסה מסויימת של יציאות לדייטים שאת עומדת בה, מתוך הנחת היסוד שככל שיוצאים ליותר דייטים - את מגדילה את הסיכוי שלך לפגוש מישהו מתאים.
למשל - לפתח דרך שתעזור לך ליהנות מן הדייט עצמו, אפילו אם הפרטנר לא מוצא חן בעינייך במיוחד. להצליח לנהל שיחה עם הבן אדם, להציב לעצמך משימות ולעמוד בהן. ברור שאם את שמה לעצמך מטרה כה גדולה - כמו למצוא את גבר החלומות - את שוב ושוב תרגישי שאת נכשלת, כי הסיכוי שהוא יצוץ כך כבר בדייט הראשון אינו גבוה.
אז חשוב ליהנות ממה שאת עושה כרגע וממה שיש לך כרגע בחיים.
יחד עם זאת, אם את מרגישה שאינך מצליחה להתרומם ברוב תחומי החיים - שווה להיעזר בטיפול נפשי, כי יתכן שנכנסת לדכאון ברמה מסויימת ובמצב נפשי כזה הכל מתפרש שחור יותר ופסימי יותר.
כמו כן יש ייעוץ מקצועי שמדריך אותך לקראת דייטינג מוצלח יותר וגם את זה ניתן ללמוד כיום.

מודאגת יקרה,

לא כתבת כמה זמן עבר מאז הגירושים, אבל אני מניחה, בעקבות גילך הצעיר, שעבר זמן לא רב.
גירושים, מטבעם, כרוכים בשינויי חיים רבים..אני לא צריכה לספר לך. אחד השינויים הוא החלום על אהבת נצח, על משפחה יציבה ובלתי תלויה וכן הערך העצמי שלנו משתנה ללא היכר מכיוון שלפעמים אנחנו חווים את הגירושים ככישלון. לא הצלחנו, לא היינו טובים או ראויים דיינו על מנת לקיים את הזוגיות.
אני לא יודעת מה היו נסיבות הגירושים אך נדיר שמדובר בחוויה נעימה ומעצימה. יש לי תחושה שאת עוד מלקקת את הפצעים שלך. גם אם את חושבת שעבר הרבה זמן ואת כבר "אמורה" להכיר מישהו..כנראה שעוד לא. בכלל, המושג של זמן פשוט לא רלוונטי בעולם הרגש, הרגש צוחק לזמן בפנים :)
תבחני את המחשבות שעולות לך סביב זוגיות, סביב עצמך בזוגיות. יכול להיות שאת עוד מנסה להתגבר על המשבר הזה וצריכה קצת זמן ואפילו קצת תמיכה. חשבת ללכת לטיפול שיתמוך בך במסע הזה? ייתכן כי את זקוקה לשיקום הערך העצמי שלך ופריקת המטענים שצברת במהלך הנישואים והגירושים.


מאחלת לך המון בהצלחה,
שלך
מעיין