בעיות אחרי לידה

לפני 5 חודשים ילדתי בשמחה את ילדנו הראשון.
הלידה היתה טובה והשמחה מאוד גדולה. בעלי היה איתי בחדר הלידה ומאוד תמך.
מאז שחזרנו הביתה התחילו הצרות.
אנחנו גרים בדרום והורינו בצפון ובמרכז הארץ כך שאין לי עזרה מהם.
מהיום שהגעתי הביתה עם התינוק אני מתפקדת בעצמי כי בעלי חזר לעבודתו.
אנחנו שנינו עצמאיים ואני כעת עובדת מהבית.
לא היתה לי ממש חופשת לידה מהעבודה כיוון שאני עצמאית אך הפעילות אכן ירדה. בעלי ממשיך כרגיל.
הויכוחים שיש לנו הם רבים וקולניים כיוון שבעלי בעל קול גדול וצועק מאוד חזק ואני חשה צורך להתגונן. מעבר לכך שלפעמים יוצא ממנו כמו שד והוא מסוגל לקפוץ בכעס על הרצפה, לשבור עטים וכו'..
היום למשל הוא רב איתי על כך שעמדתי במטבח והדלקתי אור . מבחינתו יש מספיק אור טבעי בבית ואין צורך שאדליק אור ואבזבז חשמל. למרות שאמרתי שחשוך לי מדי ואני זקוקה לאור הוא התנפל..משם זה עבר לכך שכשאני מניקה אני שמה מזגן כי חם לי נורא (אני ממש מזיעה בהנקה) ושמספיק שאפתח חלון.
הוא לא קשוב לצרכים שלי. זה לא שהבית כל הזמן עם אור/ מזגן... פשוט זה כל פעם משהו אחר וכל פעם חוסר הסתכלות עלי.

לפעמים זה כעס על כך שאני לא הספקתי לעשות דברים בבית ובמקום זה נפגשתי עם האמהות שלנו או שהלכתי לטיפת חלב ולסופר והתעכבתי יותר מדי (כי אני מניקה אותו גם בחוץ) או שהוא התפוצץ מזה שהלכתי לבית כנסת בכיפור לתקיעת שופר ובגלל שכחזרתי הייתי חייבת להניק את התינוק שהיה איתי גם שם ולא הספקתי להכין כלום לאכול עבורו והוא צם .אז מבחינתו לא התחשבתי בו והייתי צריכה להכין קודם אוכל.
ובעיקר נראה שחוזר כל הזמן העניין של זה שהוא חושב שהוא עובד קשה יותר ואני רב היום עם התינוק , מניקה ומשחקת ועצם חזרתי לעבודה חלקית ולהמשך תפקוד של הבית נראה לו מובן מאליו והוא עושה יותר ממני...
דבר שמצער אותי לשמוע וגם מצחיק כי הוא אפילו חיתול עם קקי לא מוכן להחליף רק עם זה פיפי, והוא מאחרי עשר דק' עם התינוק על הידיים ישר עובר לאיזה עריסה לשים אותו והולך לקרוא או לשחק בטלפון כשהוא לידו...

אני אובדת עצות. הוא לא מוכן ללכת ליעוץ.

- אז אני מסבירה שאני צריכה גם משהו אחר ולראות עוד אנשים כי אני גם עובדת, גם עושה הכל כרגיל בבית(בישולים, נקיון,כביסות) וגם מטפלת בתינוק.
הוא לא רואה את התוספת הזו שהגיע ודורשת עוד עבודה ממני וממש מעט ממנו.
אני כבר עייפה מלריב איתו כל הזמן