בעיה דחופה

הי אורלי,

אכן מצב לא פשוט עבורך. החלטה על עזיבה אכן יכולה לגרור חוויות לא פשוטות עבורך וגם עבור הילדים בעתיד.

את מתארת בדידות וקושי שהוא מאוד מובן- המציאות הזאת שקשה מאוד להשתלב בה, השוני העצום ומן הסתם הרבה געגוע למה שאת מכירה- לארץ. כתבת שהסכמתם ביניכם שהמצב הזה הוא מצב זמני. אני חושבת שמהנקודה הזאת ניתן לדבר איתו יותר ברצינות על מתי המצב הזמני הזה מסתיים. אני חושבת שכדאי להבהיר ברגישות אך גם באסרטיביות את מה שאת מרגישה, ולעשות את זה בחוכמה- לא להפעיל סנקציות, הרי יש לך פה זוגיות שסה"כ את מרוצה ממנה. יש לך ילדה ועוד אחד בדרך בע"ה - שגם להם צריך לדאוג. לכן אני חושבת שכדאי לקיים שיחה במצב מתאים לכך, ולהחליט על איזשהו דדליין שעד אליו את מוכנה לחכות. בזמן הזה לא יהיה לך קל, אבל לפחות את תדעי שיש תחימה והגבלה של הזמן הזה.

הסכמת לגור איתו שם, יש לזה כמובן השפעה רבה. אז לא ידעת מה בדיוק יהיה ו"שרדת" את זה יפה מאוד. חשוב שהוא יבין שאינך יכולה להמשיך ככה ואת שוקלת לחזור בכל מחיר, אבל מוכנה לחכות עד תאריך מסוים כדי שתוכלו לחזור יחד ולהמשיך חיי זוגיות משותפים. קחי בחשבון שאולי הוא לא ירצה לשמוע גם על זה, אבל בד בבד תפקידך ואחריותך להיות נחושה ולהסביר לו את הקשיים ומול מה את עומדת, והדבר משפיע על השלכות הזוגיות. יהיה קשה מאוד לקיים קשר זוגי- לא ביחד פיזית. נסי לקחת עוד צעד ולהסביר את מה שאת מרגישה ביותר פירוט, ביותר סבלנות, ולהציע פתרונות כדוגמת "תאריך יעד" מספיק רחוק שהוא ירגיש שאת מקריבה עבורו ומצד שני עומדת על החזרה לארץ.

מקוה שהצלחתי לסייע, בהצלחה רבה.

אני מאוד מסכימה עם מה שאת אומרת וזו גם הדרך שבה אני פועלת לצערי עניין ה"דד-ליין" הוא לא רלוונטי כיוון שיש לבעלי עסקים שהגדרת זמן אינה רלוונטית (יש לו מלון) אני יודעת שקשה לנהל זוגיות בשלט רחוק אך הטיסה לארץ וממנה נמשכת כשעתיים וחצי לכן זה לא נראה לי כל כך רחוק ובלתי אפשרי, לי אין ספק כי אני חוזרת בכל מחיר אני מאוד רוצה ללא סנקציות אבל רציתי חיזוק מקצועי שאכן אני בדרך הנכונה.