שאלה

תוהה יקרה, כתבת כל כך יפה ועמוק על מהות האהבה!!!
אני חושבת שכבר יש לך המון תובנות נפלאות וחכמות על מהם יחסים, מהי התאהבות והסתנוורות, ועוד הרבה.
עברת מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת. ממצב של ביטול צרכייך בפני החבר הראשון למצב בו את שומרת על עצמך ולא מתמסרת ונענית בעיקר לצרכים שלך.

די ברור שיחסי זוגיות בריאים הינם משהו באמצע: בו כל אחד יהיה קשוב בו זמנית גם לצרכים של עצמו וגם לאלו של בן זוגו.
העובדה שהאהוב הראשון לא יוצא לך מן המערכת מעידה על עומק רגשותייך כלפיו. הוא נכנס לך עמוק "מתחת לעור", גם בגלל שחווית איתו חוויות ראשוניות בעוצמה וזה נחרת עמוק.
בכל זוגיות יש בתחילה את השלב של ההתאהבות והסינוור שבו באמת לא מצליחים לראות את האחר בצורה אובייקטיבית ומייחסים לו המון תכונות נהדרות פרי דמיוננו. כל מה שהוא עושה מתפרשן לצד החיובי. רק עם הזמן הכימייה נרגעת ומתחילים להכיר את האדם האמיתי. בכל אחד מאיתנו יש תכונות טובות ויש גם חולשות. מספיק לדעת שאצלך, למשל, יש חולשות, כדי לצאת מתוך ההנחה שגם בכל אחד אחר יש...
ואז נשאלת השאלה לא רק האם את מקבלת ממנו את תשומת הלב המספקת ועוד צרכים רגשיים שונים שאת זקוקה להם, אלא כאשר את שמה את הפוקוס עליו - האם את מספיק מוקסמת ממנו, מעריכה אותו כבן אדם, ומקבלת גם את חולשותיו?
האם את אוהבת את איך שאת כאשר את איתו? את מה ומי שיוצא ממך?
ואחרי שעוברים את המשוכות האלו, יש עוד דרך ארוכה לעבור: לבנות תקשורת טובה, לראות שיש מספיק פעילויות משותפות, מטרות דומות בחיים, סקס מוצלח שמשתפר עם הזמן(!).
פעם שאלתי מישהי שנשואה כבר קרוב ל 30 שנים - מה סוד הזוגיות המאושרת שלה?
היא ענתה לי שקודם כל זה לעשות בחירה מאוד מוצלחת.
ואחר כך - התגברות משותפת מוצלחת על משברים - וצמיחה אישית של כל אחד מבני הזוג.

דבר נוסף: מערכת היחסים הקודמת גרמה לך להיפגעות, אז עלייך לקחת בחשבון שחלק מן ההתנהגות שלך כיום, עם הגבר החדש, הינה הגנה עצמית - שחלקה מתרחשת ללא מודעות עצמית - על מנת לא להיפגע כל כך בפעם הבאה. זה מסביר אולי למה אינך ממש חושפת את עצמך ואינך מתקרבת כל כך הפעם. את שומרת על עצמך. אבל עצם השמירה הזאת מכתיבה ומגבילה את עומק היחסים!
אני יכולה להמשיך ולכתוב רבות על הנושאים השונים שהעלית, אבל נתספק בכך.