מה קרה לנו?!

שיר היקרה, מה שאת מתארת קורה כמעט לכל זוג, בין אם בגלל חלוף השנים וההתרגלות, ובין אם בגלל אירועים מלחיצים שמזרזים את בוא המשבר.
את מתארת כמה שינויים שעברו עליכם לאחרונה: לידת הבת, יציאתך לעבודה,, לחץ וחוסר שלווה שלך להשאיר את הילדה עם מטפלת שאינך ממש סומכת, מעבר דירה...כל אחד מהדברים הללו בפני עצמו יוצר לחץ על המערכת כולה, ודברים שבמצב הרגיל אנחנו זורמים איתם פתאום מופיעים לנו כעוד לחץ, כעוד - "לא מתחשבים בי" , וכאשר כמות התחושות השליליות האלו גדלה, היא משנה את איכות היחסים. הכמות הופכת לאיכות (שלילית, במקרה הזה).
יתכן שגם על בעלך הנהדר הזה עוברים לחצים, מסיבות דומות, או אולי בגלל דברים שקרים אצלו בעבודה, והצטברו אצלו תחושות תרעומת, אולי על טון הדיבור שלך, אולי הוא מרגיש שאינו מקבל ממך את החום והאהבה שהיה רגיל לקבל ממך עד אז, אולי המין השתנה - זה קורה לרוב אחרי הלידה - ועליכם לעבור לשלב חדש בזוגיות.
את יודעת, למשבר ביחסים יש דווקא את הפוטנציאל לפתוח פתח לקירבה עוד יותר גדולה, אם מצליחים לצאת ממנו טוב. אבל רוב הזוגות כל כך נבהלים ממצב משברי שהם מבליגים, מחליקים, מעבירים הלאה, ולו רק כדי לקבל בחזרה קצת אישור וחום מבן הזוג. אבל כך מצטברים להם כעסים סמויים שלא טופלו, פגיעות ואכזבות, וכל אלו צצים בריב הבא. מה שאני מאוד ממליצה לכם הוא לקחת ייעוץ, שיכול לתת לכם כלים לתקשורת טובה ולבניית אינטימיות רגשית עמוקה. זה הזמן, לא כדאי לחכות עד שתרגישי או הוא ירגיש שהאהבה נעלמה לגמרי.
מאוד ממליצה לקרוא את הכתבה של דנה ספקטור ב"7 ימים" של ידיעות אחרונות, עם הכותרת - "גואה ושפל", הנוגעת בהמון אומץ בהידרדרות הקשר והאהבה המדהימה שהיתה. אני מאמינה שאפשר לצאת טוב ממצב כזה, אבל חשוב למצוא ייעוץ טוב במהירות.

אני פשוט חייבת לספר לך...השבת קרה לנו מקרה שהרגשתי שאני כבר לא יכולה יותר...( הוא אמר משהו שאני לא בטוחה עד כמה היה באמת לא במקום...אבל עם כל החודש האחרון פשוט כאילו הרס אותי לגמרי)וכנראה זה מה שהיה צריך לקרות...התחלתי לדבר איתו על כמה שנפגעתי ובכלל על כל החודש שעבר עלינו..ובמשך מה שעות פשוט ניתחנו את המצב עד הפרט האחרון! הבנו מה קרה לנו והחלתנו לפתוח דף חדש! ואנחנו כבר יומיים ב"ה...פשוט לא להאמין שמשהו קרה!
סלחנו אחד לשני בלב שלם על כל דבר שנאמר ופגע ואחרי שבאמת הסברנו אחד לשני את כל השינויים הנפשיים שעברו עלינו (בעיקר עלי) ואיך נתמודד איתם!

בכ"א אני לא מאמינה...אני יודעת!שיצאנו הרבה יותר מחוזקים מהמשבר הזה! ואני שמחה שלא חיכנו עד שכבר לא נוכל יותר אלא יישבנו את זה כבר עכשיו!

בכ"א תודה רבה...ואם ח"ו הדברים לא היו מסתדרים כמו שהם יסתדרו אני הייתי באמת שומעת בעצתך!כי בתוכי ידעתי שזה מה שנצטרך...

תודה

שיר יקרה, כל הכבוד לשניכם!!!
הצלחתם לעבור את המכשול הראשון בכוחות עצמכם וזה אפילו קרב אתכם. תראי כמה את מאושרת עכשו כי זה אומר שיש לשניכם יחד את היכולת לצאת ממשברים בכוחות משותפים ולהתקרב עוד יותר. זה סימן לזוגיות שיכולה להגיע ממש רחוק, כי יש בה הרבה הקשבה וכבוד לזולת ולרגשותיו. אם תמשיכו להבין שמשברים בזוגיות יכולים להעשיר אתכם ולהצמיח אתכם כבני אדם יותר שלמים - הם לא יפחידו אתכם כל כך, ובמשך הזמן תראו שאתם מתגברים יותר ויותר בקלות עליהם. מציעה לך לקרוא מאמר שלי בנושא זה - "כנות ביחסים זוגיים - הפחד מאינטימיות"[a href='http://www.zugiut.net/?p=69' id='link'][/a]