מבולבלת מאוד..........

אני בחורה בת 27 ונמצאת במערכת יחסים כבר שנה וחצי, אנחנו גרים יחד בערך שנה.
אני ובן זוגי אוהבים מאוד, פה אין ספק......אך יש כלכך הרבה דברים שמפריעים לי (וגם לו) במערכת היחסים הזאת.
אנחנו מאוד שונים והדבר היחיד שדומה אצלנו הוא ששנינו עקשנים מאוד, אז אנחנו רבים המון ,בשל העובדה שאנו שונים וגם מתקשים מאוד להשלים מכיון ששנינו מאוד עקשניים.
אנחנו גם מאוד ספקניים לגבי עתידנו יחד מכיוון שאני חילונית והוא מסורתי-דתי , אז מה יהיה על ילדינו כאשר הם יגיעו? זה שוב עיניין של פשרה ושנינו מאוד עקשניים ובטוחים כי הדרך של כל אחד מאיתנו היא הנכונה לגדל את ילדינו. איך אפשר לגשר על פערים כאלו??
אם לא הייתי אוהבת אותו, הכל היה פשוט יותר.
המערכת יחסים שלנו כלל לא קלה, אנחנו רבים כמעט כל יום ומאיימים להפרד , אבל לאף אחד מאיתנו אין אומץ באמת לעשות זאת.
הוא מאשים אותי בחוסר פרגון וביקורתיות ואני מאשימה אותו באדישות וחוסר יוזמה וחוסר אחריות , כי אם אני לא דוחפת אותו לעשות משהו, הוא פשוט לא יעשה אותו.
אז איך אני יכולה לפרגן אם הוא כלכך לא אחראי ולא יוזם והכל נופל עליי בסופו של דבר?
מה לעשות?? האם אפשר לגשר על הכל?? או שאנחנו כנראה פשוט לא מתאימים ואין מה לעשות אהבה זה לא הכל.......