ככ קשה לי - תחושת החמצה

את צעירה כחי איתך חברה תלכי לחדר כושר ..לשתות קפה עים חברה טובה תפנקי את עצמך פיצןי על זה שאת לבד.....אני מאמין שעם הזמן יתקצרו ש העבודה ויבין שהפסיד איתך זמן איכות.........(תבדקי גם סיבות אחרות למה עד שעות מאוחרות בעבודה) בהצלחה אישה

שלום שירי,

יש לברר עם בן הזוג עד כמה הזוגיות טובה לו כרגע, שכן אין ספק שלפי מה שאת מתארת- העבודה נמצאת אצלו בראש סדר העדיפויות. יש בנות זוג שיכולות ונוח להן לחיות עם זה, כיוון שגם להן יש חיים מלאי והצרכים שלהן בזוגיות הם אחרים.

אצלך זה קצת שונה. את מרגישה מאוד את החוסר ומתארת כי אין לכם זמן ביחד, כמעט אף פעם. זה לא מצב שטוב לך ונשמע שאת מאוד מתוסכלת ממנו. את כמובן מוזמנת למלא את חייך ולצאת עד מאוחר- ללא קשר, אבל לא כאן הפיתרון לדעתי. אני חושבת שכמו שדיברת איתו עד כה, נסי לגייס אותו שוב לשיחה ולבקש תשובה לשאלה- מה חשוב לו יותר, והאם הוא אכן מוכן ופנוי להשקיע בזוגיות כרגע, כי לך קשה להמשיך באופן הזה. אולי אם תיקחי את השיחות האלו צעד קדימה ותהיי באמת כנה איתה לגבי התסכול שאת חשה- הוא יוכל לעשות איזה שהוא שינוי, למצוא זמן קבוע משותף לכם או כל פיתרון או פשרה אחרת. אבל חשוב שאת תרגישי גם מלאה בקשר, מצד שני לא תלותית בו.

בהצלחה רבה.

ראשית תודה על התגובה ...
שנית - האם עלי כבת זוג לתמוך בקרירה שלו וכו למרות שאני מרגישה שאני נפגעת?
לעיתים אני חושבת על לעזוב אך מפחדת להתחרט על שאולי לא מספיק תמכתי ואולי שהייתי צריכה לוותר מעצמי ולא ללחוץ שנעשה דברים יחד בשביל שהוא יצליח בקרירה שלו .
מנגד,
השעות הןם לא שעות ותמיד יש תירוץ שהכול נורא לחוץ ... פעם םרויקט כזה ופעם אחר... ותמיד הוא אומר לי איך את רוצה לחיות בדירה הזו ( אותו הוא משלם ) ומזכר לי שיש לו יתר כסף ממי בצורה הזו.
האם מהשאני רוצה מוגזם? לשב לאכול יחד בערב לדבר לצאת למסעדה ? ולא רק לישון יחד...
אנימאמינה שהוא לא חיב להיות שם במשרד שלו בו הוא אדון לעצמו אלא ממש רוצה . הוא כבר אמר לי שהעבודה מגדירה אותובאופן שנרה לי שמשעמם אותו לעשות כל דבר שלא קשור בעסק.
אני מפחדת שאני מוותרת על דברי שחשובים לי לבססאת הזוגית . ברורשאני לא רוצה ליותתלויה בו . אבל אני רוצה זוגיות סבירה ולא שהוא מנהל בצורה מדהימה קרירה ואני רק מרגישה כמו משהו משני .
בימים שככ לחוץוכותב הודעה שאינו יכול לדבר .. אני רואה אחכ בייד שלו שבאותה דקה שכתב לי שנורא עסוק דיבר עם מישהי מהעבודה שלו שפלירטטו בעבר.. כלומר לא מדבר איתי ומתרץ בעבודה ודיונים כשבפועל מדבר איתה
אני לא יכולה לכפות את הקשר שאני חושקת בועליו נכון ?
אני לא באמת יכולה להגיד לו תחזור בשמונה ולא באחת בלילה אם לא מרגיש צורך השקיע ולו רבע בזוגית מו שמשקיע בעסק...
מה התפקיד שלי כאן ? אני לא רוצהמדללחוץ עליו אךמצד שני אנ רוצה להרגיש בזוגיות שגם זקוקים ליורוצים לפנות זמן בשבילי ולא רק כי אנ מזכרה כלהזמן שאנ שם .

הי שירי,

כתבת שאת בזוגיות של שנתיים וההרגשה של הפספוס, והקשיים- היא מתמדת. ז"א את מרגישה פגועה לאורך לפחות תקופה מספיק ארוכה כדי שזה "ישב" טוב טוב אצלך.

אני מנסה להבין מדוע את הולכת לכיוון של ויתור על העצמי, הצרכים והרגשות שלך בקשר, לטובת העבודה שלו או לטובת השקט שלו, הקריירה, לא משנה. אני חושבת שהפוקוס דווקא צריך להיות (בהסתכלות על שנתיים כמכלול) - איפה אני בקשר, מה השגתי ממנו ולמה אני זקוקה. להמשיך קשר עם רמה כזאת של תסכול- לאן זה יקח אותך? האם תהיי מסוגלת להכיל עוד הרבה זמן את חוסר הסיפוק הזה?

בעינין הכסף וחוסר השוויון- אוקיי הוא משלם (מניחה שהצטרפת לדירה שהוא שכר?), ויש לכך פתרונות כמו עזרה כלכלית מצידך, או ניהול הבית, כמו בכל זוגיות שיש בה חלוקת תפקידים ולא הכל מסתיים בכסף. נכון שעבודה חשובה וקריירה אף היא- אך השאלה היא אם מרוב דובים לא רואים את היער.. ז"א האם הזוגיות שלכם לא נבלעת בתוך כל לוח הזמנים שלו?

מעבר לזה את תוהה או מעלה ספק לגבי הזמינות או הרצון שלו להיות זמין לך, ואת מתחילה להסס לגביו. כמובן שאין לאף בן זוג זכות לכפות על בן זוגו דבר זה או אחר, גם אם תבואי בדרישה כזו סביר להניח שהוא יחוש מסורס, והביחד שלכם צריך בהחלט להיות חשוב לו ולבוא ממנו באופן אמיתי, ולא דרך סנקציה זו או אחרת, לכן אני לא ממליצה לך ללכת בגישה הזו.

ממה שאני מרגישה ממך- את זקוקה לאיזו אתנחתא, לאיזו הפסקה- לשבת ולחשוב ולנסות לנסח את הצרכים הלא ממומשים שלך בקשר, ולנסות שוב להביא מולו את הדברים. כפי שאמרנו קודם לבני זוג שונים צרכים שונים בקשר, גם בבחינת הזמינות שלהם זה לזו. בעוד לאחד יהיה חשוב להתראות כל יום לפחות לכמה שעות, לאחר זה יהיה פחות רלוונטי- ועדיין שניהם יהיו אוהבים באותה מידה. חשוב שאת תמצאי את המינון האישי שלך ותלכי עם זה, בכל זאת את חשובה בקשר, את לפחות חצי ממנו, וחשוב שתהיי מאושרת בו. אחרת מה עשינו?

בשל העבר שהיה עם עניני ההתכתבות לבין הקולגה שלו נוצר חוסר אמון שלי בו.
למרותההכחשות יש לי הרגשה שיש בינהם פתיחות רבה מדי ושכיף לו לדבר איתה בצורה אינטנסיבית.
חשוב לי לציין שלי הוא אומר שזה נטו עבודה אבל לפי מה שראיתי אין ספק שיותר..
אני מפחדת שהוא משקר לגבי החשיבות שלה בחייו ולחשוב על נישואין שבכלל אולי יש בינהם רומן מפחיד אותיץ
היא נשואה +2 אבל ההתכתבות בינהם בעבר היתה אינטימית מידי אעפי שלא חד משמעית.
יש לי רק את המילה שלו אך הוא טוען שזה הדמיון שלי ושאני לא מבינה צחוק ושעלי לטפל בעצמי ובפרנויות שלי.
עם חלק ממה שראיתי לא התעמתתי איתו כי פחדתי שיכעס שחיטטתי.
איך אדע אם אכן היא מיוחדת בחייוו ? הרי מה שווה הקשר אם אנילא יכולה לסמוך על המילה שלוץ?
הוא וורקוהוליק וגם היא ואני חושבתשהוא מתחבר אליה בכך .. ובכלל מאחר והם באותו אירגון כנראה שייש שפה משותפת...אך בעבר ראיתי שכתה לו מתגעגעת וכו יפה שלי...
אז זה לא רק עבודה ..
מה אעשה? איך אדע שאין מאחורי גבי רומן?

הי שירי,

נושא האמון מאוד בעייתי. הבחורה מהעבודה היא טריגר מסוים שמציף את הבעיה הזאת החוצה, אבל חשוב שנתעסק בעיקר- יש בעיית אמון. עם בעיית אמון כזאת צריך לעצור ולחשוב מה עושים. את לא תצליחי לאורך זמן להישאר שלמה במערכת יחסים כזאת, כפי שכבר קורה, אם לא תנסי לתקן יחד איתו את המצב. כרגע הוא חושב שאת פרנואידית ואת לא ממש מאמינה למילה שלו, ושאלת נכון- מה שווה הקשר אם אני לא מאמינה לו? ואכן לצערי חוויית הזוגיות לא נחווית כטובה אם אין לך אמון מלא בו.

זאת יכולה להיות הקולגה הזאת ובעבודה הבאה או עם ידידות וכד' זה יכול להתבטא שוב עם מישהי אחרת. ייתכן והוא באמת רואה אותה כמישהי שיגרתית, כמו שאת אומרת- בעלת תחומי עינין דומים לשלו וכו'. יתכן ויותר מזה לאור מה שקראת וראית בהתנהלות שלהם. כל עוד תתעסקי עם זה- היא תהפוך ליותר מיוחדת מהסיבה הפשוטה- שאצלך הוא מקבל לרוב ביקורת, או חשדנות או הססנות לגבי המילים שלו. גם אם זאת אוירה של חקירה ללא ממש מילים- היא עושה את שלה. איתה לעומת זאת הזמן תחום יותר לעבודה, הקשר רחוק ממך, ואין לו מחויבות אליה. להפך, גם היא תפוסה למיטב הבנתי. ככה ששם הכל יותר חופשי.

את צריכה לנסות לעבוד על עצמך ולאפשר לו יותר חופשיות, יהיה קשה לעשות את זה לבד ואולי כדאי לשקול לחיוב יעוץ של כמה מפגשים איך את מתגברת על החרדות וכן מצליחה להמשיך להיות בקשר הזה, שעל פניו נראה כי חשוב לך. אפשרות אחרת היא לעשות פסק זמן, להסביר לו למה, להעביר את המסר שיש דברים שלא מסתדרים לך וקשה לך לחיות בתוך זוגיות שאינך בטוחה בה, ולבקש זמן לחשוב האם את רוצה להמשיך להחזיק את הזוגיות או לא. אם כן- היא תצטרך לעבור שינוי- תצטרכו לשבת ולהידבר באופן מסודר (זה תלוי גם בשיתוף פעולה מצידו מן הסתם) ולהציף את הבעיה "על השולחן". רק ככה תוכלו להמשיך שלמים יותר.

האם זה רק בי החשדנות שיכלה להגיע עם כל אחד?
כי במקרה הזה ראיתי דברים ...
הבעיה שאם אפתח את זה מולו יכחיש וגיד שרק קולגה ואם אגיד שראיתי אז ייפרד כי חיטטתי וחוץ מזה ... שהוא ככ מפחד שאגיד משהו לבעלה ואהרוס לו את העסק כי פעם כבר אמרתי לו שאגיד לבעלה משהו...

הי שירי

בגלל מה שראית יש לך לכאורה בסיס לחשוד בו. העובדה שמפחד שתספרי משהו לבעלה אולי מלמדת על משהו לא כשר, אחרת למה שיפחד?

אבל הפוקוס שאני רוצה שתשימי כרגע הוא עלייך ועל צרכייך. הצרכים שלך לא ממש מתממשים בקשר, את חווה משבר אמון מולו, חוסר זמן איתו ואולי חוסר תקשורת. אני חושבת שצריך ללכת לאחד משני כיוונים- או לקחת אותו לשיחה ברורה ויותר נחושה, בלי לפחד מהתגובות שלו- ולשים את העובדות- יש קשר בעבודה שלו שמציק לך, ראית משהו (אולי יכעס אבל אז קשה יותר להכחיש) ואת רוצה לדעת מכאן מה הלאה. האם הוא מוכן להיכנס לעבודה משותפת על הצלחת הקשר. או- באמת לקחת פסק זמן. גם אם הוא יפרד ממך- בואי נסתכל על זה כך- יש פה בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה ומאוד יכול להיות שהפרידה הזאת תגרום לו לחשוב שוב על ההתנהלות הכללית שלו.

בשורה התחתונה- אני לא יכולה כמובן להחליט אם הוא עשה משהו או לא. אבל את ותחושותייך חשובות כאן, ולא ממשיכים לסדר היום עם בעיה מסוג זה. כי היא כל הזמן שם. היא תהדהד לך בכל מקום איתו. בזוגיות יש פעמים רבות בהן צריך לומר את האמת כפי שהיא ולא להתעלם מאורות אזהרה. זה כן גורם לסיכונים לפעמים, אבל לא כדאי להישאר "ביחד" כשהביחד מאוד מעורער או מרגיש לך לא בטוח. את תהיי שלמה עם שיחה נחושה איתו, ברגע שתעשי אותה. אבל בשיחה הזאת הקו צריך להיות ברור- לאן הולכים מכאן ומה עושים פרקטית.