פרידה לאחר 4שנים ו4חודשיים..

אנונימוס יקר,

כתבת בתחילת דבריך כי מאחר ולא קיבלת יחס מבת-זוגתך המון זמן החלטת להיפרד. ראשית, למה המתנת כ"כ הרבה זמן, ספגת וסבלת את חוסר היחס ממנה? למה לא ניסית לשוחח עימה כבר בתחילת "תקופת חוסר היחס" על-מנת לברר מה קורה?
אני מבינה אותך על כך שלאחר תקופה ארוכה בה חשת שהיא לא מתייחסת אליך כפי שהיית רוצה, חשת שהגיעו מים עד נפש, שקצת נמאס לך מחוסר היחס הזה ולקחת החלטת "ללמד אותה לקח" ולהיפרד ממנה במטרה לגרום לה לחוש תחושת החמצה.
באופן כללי הייתי מציעה לך לפעול מייד, להכות על הברזל בעודו חם ולפתוח את הדברים ברגע שאתה חש שמשהו במערכת "חורק". לרוב, שיחה פתוחה בזמן אמת הינה שיחה נעימה, ללא הטחת האשמות והיא מאפשרת לשחרר את התחושות הפחות נעימות ולהגיע לפתרון והבנה. כך, בת-הזוג שלך תדע שאכפת לך, שאתה מחזר, דואג ורגיש למצבה ולתחושותיה. דבר נוסף שהייתי מציעה שלך לשקול הוא לפעול תמיד בפן החיובי. כלומר לא לנקוט בצעדים אשר עלולים להחמיר את המצב, לגרום לצד השני להשתבלל, לכעוס ולרצות "להחזיר" כי הוא נפגע, אלא לנסות לשוחח בנועם, לשתף בתחושות (ועל-ידי כך לגרום גם לצד השני להיפתח, לרוב זה עובד) ולנסות ליישר את ההדורים ב"טוב" מה שנקרא.
לגבי חברתך לשעבר, בת ה- 18, הייתי "יורדת" מזה לעת עתה ונותנת לעצמי את הזמן להחליט בעניין בשלב יותר מאוחר, כאשר אפשר יהיה לקחת החלטה שקולה יותר ופחות אמוציונאלית. ברור שרגשותיך עדיין גואים ושאתה עדיין מאוד אוהב אותה, אולם, כפי שכתבת, אתה חש הקלה מידי יום ועם הזמן תחוש הקלה גדולה יותר. העובדה שהיא בחרה להביא אותך למצב בו תבין בעצמך ש"זה לא זה" מבחינתה על-ידי זה שהיא החליטה לא להתייחס אליך מעידה על כך שאין טעם לנסות, בוודאי שלא בזמן הקרוב. אצלה ההחלטה נלקחה מזמן, היא פשוט לא עשתה את הצעד, מתוך היכרות איתך ואותך היא כנראה המתינה שיימאס לך ושאתה תפעל, כפי שבאמת עשית.
נסה להמשיך בחייך, להכיר בנות, לצאת ולבלות. אפשר לעצמך ליהנות ולהקל על רגשותיך. סביר מאוד כי "על הדרך" אתה עשוי לפגוש במישהי אחרת אשר תמצא חן בעיניך ואשר תדע לתת לך את היחס לו אתה ראוי.

נתחיל תודה רבה על תגובתך אני יסביר חלק מהדברים שוב ויתקן. דיברנו על זה כמה וכמה פעמיים וזה עזר כזה ליום יומיים, אני בן אדם שנלחם על דברים שאני רוצה ולא מוותר, אבל פה זה ניראה כאילו אני לא יכול לעשות כלום.. אני כרגע רוצה מאוד לחזור ותמיד ישאר בי משהו ממנה. אבל אני מבין שאני חייב לחכות ופוחד שעם הזמן הכל יאבד. עכשיו אנחנו לא בקשר כזה אני מבולבל עם לחזור לקשר ידודתי. כמה זמן לחכות עד שאולי יש טעם לנסות שוב. אני מבולבל לגמרה ולמראות שאני מרגיש בכללי יותר טוב לאט לאט. הראש לא מפסיק לחשוב עליה. .אין לי כרגע את הרצון להיות עם מישהי אחרת בכלל ולצאת אני יוצא. כל החדר שלי גם היה בתמונות ענקיות שלנו ועכשיו הורדתי הכל וזה פשוט מוזר לי לקום כל בוקר..

אנונימוס יקר,

ראשית, תודה על ההבהרות. אני שמחה שהיו לכם כמה שיחות בנושא מידי פעם. אולם העובדה שהשיחות הנ"ל לא עשו שינוי של ממש מעידה על כך שהאקסית שלך כבר הייתה ב"מקום" אחר. מי שבאמת רוצה לשנות משהו מנסה יותר מיומיים....
היותך טיפוס לוחם, כפי שקראת לזה, אשר לא מוותר על הדברים שהוא רוצה בקלות, אם בכלל, הינו דבר טוב. חשוב לעמוד על הדברים המהותיים לנו ולא להיכנע לקשיים חיצוניים או פנימיים ואף לא לתכתיבים ולחצים יחד עם זאת, לעיתים צריך לדעת לוותר, למשל, כאשר נלחמים על הדברים הלא נכונים לנו, ומתוך דבריך יש לי תחושה שלמרות שהייתה לכם זוגיות ארוכה אשר החלה בגיל צעיר וממש גדלתם יחד, עבור האקסית שלך זה היה כבר הסוף ולכן יהיה נכון יותר עבורך לוותר עליה ועל מה שהיית רוצה שיהיה לכם. גם אם אינך מסוגל להכיר לעת עתה מישהי, אפשר לעצמך להחלים, רחוק ממנה, כך שתוכל באמת להחלים ולעלות על הדרך הנכונה עבורך, על דרך חדשה.
מאחר וציינת בתחילת פנייתך כי אתה לא רואה את עצמך מקיים קשר ידידות עימה, מאחר ואתה אוהב אותה והיית רוצה קשר זוגי, הקשב לתחושותיך הפנימיות ורחק ממנה. אם לא מתאפשר לך להיות עימה בקשר זוגי וקשר ידידותי קשה לך, "תפוס מרחק" ואפשר לזמן לרפא את מכאוביך.