דילמה נשית שחוקה

נ.ל. יקרה,

ראשית, בראייה שלי, הדילמה הזו, למרות היותה שכיחה ומצטיירת כדילמה נשית גרידא, היא למעשה דילמה משפחתית, אשר תוצאותיה משפיעות על כל בני-הבית. כדי שהזוגיות תאפשר לכל אחד מבני-הזוג לצמוח ולהתפתח בדברים בהם הוא טוב, לצד ההתפתחות הזוגית, על שני-בני הזוג להיות שותפים מלאים הן בלקיחת ההחלטות והן בנטל, על מישוריו השונים, כולל הטיפול בבית, בילדים, במשפחה וכמובן, בעסק (ההתפתחות האישית בתחום הקריירה). כך שהדילמה הזו אינה שלך בלבד....מה בעלך חושב על כך? האם הוא מאמין שעלייך להיהפך לשכירה או להישאר עצמאית?
אין ספק כי כל צד במטבע "מביא" עימו את יתרונותיו וחסרונותיו.
העלאת בפנייתך נקודות חשובות, אותן יש לקחת בחשבון וגם מכאן נראה כי כבר לקחת החלטה...
שני דברים נוספים למחשבה: האחד, במידה ו"תלכי" על עבודה מסודרת של שכירה, עם שעות קבועות ורבות מחוץ לבית, האם הטיפול בבנותייך יהיה באחריות בעלך (או אחריות משותפת בהשוואה למה שהיה קיים עד זה לא מכבר) או שמא חשבתם לשכור את שירותיה של מטפלת? שהרי הוצאות בגין מטפלת הינן לא מבוטלות וישנן לא מעט אמהות אשר מחליטות, בסופו של דבר, להישאר בבית משיקולים כלכליים.
דבר שני אך מהותי ביותר, חשוב שאת תחושי מסופקת במקום עבודתך. תחום הקריירה הינו תחום משמעותי בחיי רובנו ו"תופס" מקום מכובד מזמננו ומחשבותינו, לכן חשוב שלפחות רוב השעות הללו תהיינה מספקות. מעבר לכך, כאשר את תחושי מסופקת ומאושרת גם משפחתך תהייה "שם", בניגוד למצב בו תהיי, חלילה, מתוסכלת (מהעבודה, מהמעסיק, מהשעות הרבות וכד') ומשפחתך תסבול איתך, מה שיאמלל אותך יותר.
ההחלטה היא אך ורק שלכם. זו אחת ההחלטות החשובות אשר מתקבלות במסגרת המשפחתית, מאחר, וכפי שציינתי קודם, כולם מושפעים ממנה, באופן כזה או אחר. לאור זאת, אני מציעה שתשקלו יחדיו את הצעד הזה עבור עתידכם המשותף, בכל המישורים, הן המשפחה והן הקריירה, כמו גם, עבור אושרכם ותחושת השלמות של כל אחד מכם ותחושת השלמות של ה"יחד".
דבר נוסף, אני מאמינה שיש להקשיב לתחושות ולקולות הפנימיים שלנו. אם את חשה, לעת עתה, כי האמהות חשובה לך יותר והיית רוצה לממש אותה תחילה, "לכי" עם ליבך. להתפתח בתחום הקריירה תוכלי תמיד (גיל 45 אינו קשיש...) לעומת האמהות אותה אפשר לממש ולמצות בגילאים מסוימים בלבד.