שלום,

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • שלום,
    נטלי
    27/01/2008

    או. קיי, אז ככה

    אני בת 24 יש לי חבר 5 שנים!!! הייתה לנו פרידה לפני שנה של כ 8 חודשים, אפשר להגיד מאז שחזרנו הכל השתנה האהבה גדלה, והיחסים שלנו לקחו צעד אחד קדימה.

    אנחנו גרים בערך חצי שנה ביחד, יש לנו המון ריבים כי אני בחורה שלא יודעת לשמור בלב, אני מאוד ישירה וכל דבר חייבת להגיד, אני פשוט לא יכולה לשמור דברים בבטן לא משנה באיזו סיטואציה.

    היה לנו חודש מושלם, חשבתי שהכל באמת מושלם ושהוא מתכוון להציע לי (אנחנו מדברים על זה) והתאכזבתי נורא כי היינו ליד ההורים שלו והוא במקום להתנהג כמו בוגר ולהוכיח לי את ההתקדמות ביחסים שלנו ולהתייחס לנושא הזה ברצינות הוא לא עשה את זה. אמרתי לו שהייתה לו הזדמנות הוא אמר שהיה עושה את זה (מתייחס ברצינות אם 10 דק' לפני זה לא הייתי מעירה לו איזשהיא הערה שהערתי לו...)

    ממש התאכזבתי, דיברנו רבנו, ואז פתחתי את הנושא רציתי לדעת מה עובר עליו...

    אמרתי לו מתי אתה חושב להתחתן? השנה הזאת שנה הבאה? הוא ענה לי ואמר לי לפני חצי שנה רציתי. הוא גם פעם אמר לי שהתכוון לקנות טבעת והתחרט כי בדיוק הרסתי הכל, כי רבתי איתו.

    הוא אמר שבשביל להתחתן הוא צריך להיות מאושר והוא לא מאושר... מאוד נפגעתי הוא הסביר לי שכשאנחנו רבים הוא מרגיש שלא טוב לו, שזה הורס לו את הבריאות ואי אפשר להמשיך כל החיים לריב. אני הסברתי לו שאני אחת כזאת שאם יהיה לה על מה להעיר היא תבוא ותגיד והוא מבחינתו צריך להבליג, להעביר. אמרתי לו שהבן אדם קובע לעצמו את האושר ואם הוא היה רוצה להיות מאושר הוא היה יודע להעביר דברים.

    האמת שביקשתי ממנו זמן לחשוב, אני עכשיו אצל ההורים שלו, הוא מתקשר ושולח הודעות אבל הוא לא הבין עדיין, ואני לא רוצה להשאר עם מישהו שחושב שהכל אמור להיות מושלם ורק ברגע שזה יהיה ככה הוא יציע, וכשהוא יציע אני צריכה להיות בחרדות לא לריב איתו כי אם אני יריב איתו אז אולי הוא יתחרט...



    בבקשה תעזרי לי


    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    שלום,

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מיומנויות תקשורת וניהול ויכוחים

    דורית כהן
    28/01/2008

    שלום לילך יקרה,
    יש לי הרגשה שאתם באים מבתים בעלי סגנון תקשורת שונה מאוד. אצלך זה דבר שבשגרה להתווכח, להעיר הערות, לבטא את עצמך בתוך המשפחה. אצלו כנראה האוירה יותר מכופתרת, שקטה וכביכול רגועה ושלווה, והוא כנראה לא נחשף כמעט לריבים כי הוא לוקח אותם מאוד קשה, כאילו זה סוף העולם (ויתכן, במשפחה כזאת עצורה, שכאשר כבר יש ריב הוא מורגש כמו אסון, כמו מלחמת עולם, דווקא כי הוא כל כך נדיר ובני הבית לא יודעים איך להתמודד עם רגשותיהם ועם הכעס)במקום לזרום הלאה כמו שאת נוהגת.
    אבל את חייבת להבין שכמו שבשבילך זה מובן מאליו להוציא קיטור ולהגיד את כל מה שאת חושבת, בשבילו המצב הטבעי הוא להבליג, לרסן את עצמו, ולקחת הערות וביקורת ללב כי הוא לא נחשף לכך כמוך. וכאשר הוא אומר שהוא לא מאושר, אני מבינה את החשש שלו. הוא חושש להיכנס לחיי נישואין שבהם הוא ירגיש פעמים רבות לא מאושר, פגוע ממילים או מטון הדיבור שלך.
    מכיוון ששניכם צודקים, כל אחד עם הרקע ממנו הוא מגיע, א אם היחסים מאוד חשובים לכם - לכו קצת ללמוד את הנושא של תקשורת זוגית בייעוץ או בסדנא. זוהי השקעה כדאית, היא תשרת אתכם גם בזוגיות הנוכחית, ואם זה לא יחזיק מעמד - ואני מקווה שבילך שכן - ניתן יהיה ליישם את המיומנויות שתרכשו במערכות היחסים הבאות.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו