לא מבינה איך הוא השתנה פתאום

אני וחבר שלי נפרדנו בערך לפני חודש, יש בינינו הפרש גילאים של שנתיים, אני בת 25 והוא בן 23.. היינו ביחד כ- שנה וחצי..
הוא תמיד ניסה לעשות הכל על מנת שאני יהיה מאושרת ושיהיה לי טוב.. הוא אהב אותי מאוד והיה החבר הכי טוב שלי, אף פעם לא נתן לי תחושת חוסר ביטחון או שקיים סיכוי שהוא יעזוב אותי.. אני האהבה האמיתית הראשונה שלו והקשר הרציני הראשון שלו. הוא תמיד היה נראה כל כך אסיר תודה על זה שאני איתו וכל כך מאושר שיש לו אותי..אני גם מאוד אוהבת אותו.. בזמן הקשר חשתי שאני יכולה לאהוב יותר מאחר ולבן זוג הקודם שלי הייתי מיותר מסורה, יותר הערכתי אותו, ואהבתי אותו בטירוף (הייתי איתו 5 שנים).
אני חושבת שתמיד הרגשתי צורך להעביר עליו ביקורת, "לחנך אותו" כי הוא יותר קטן ממני. התאהבתי בו ולא רציתי להתאהב בו כי היה קטן וחשתי שלא יוכל לספק את צרכיי (לגור ביחד, ולהתחתן בעתיד)
אחרי שנה וחצי שאני מדברת איתו על לעבור לגור ביחד והוא כל הזמן אומר לי "עכשיו זה לא הזמן המתאים, אני רוצה לחסוך" (הוא מאוד חסכן, מגיל קטן ההורים שלו מחנכים אותו לחסוך בצורה אובססיבית וחולנית כדי לקנות בית) הוא אמר לי שכן נעבור לגור ביחד, אבל! רק אם ההורים שלו יעזרו לו כי הוא מתחיל ללמוד והוא לא רוצה לא להיות מסוגל לחסוך ולהיכנס להוצאות) אמרתי לו שאם אנחנו לא נעבור לגור ביחד אנחנו ניפרד.. העתיד איתו לא היה ברור לי אף פעם.. ידעתי שהוא אוהב אותי מאוד וחושב עליי לעתיד אבל לא סמכתי על זה כי הוא עדיין מאוד צעיר..
הוא בסופו של דבר לא דיבר עם ההורים שלו וכל הזמן דחה אותי עד שיום אחד התפוצצתי כי הרגשתי שהנושא לא חשוב לו בכלל והוא רק מחזיק אותי על אש קטנה ונפרדתי ממנו. אני בן אדם מאוד טוטאלי - מחקתי אותו מהפייסבוק אמרתי לו שלא ייתקשר אליי יותר ושאני רוצה להמשיך הלאה ולהיות במערכת יחסים בוגרת, אני רוצה לגור עם בן זוג שלי ולהתחתן עוד שנה/שנתיים.. (יש לציין שכרגע אני משכירה דירה לבד, אני מאוד עצמאית והוא ממש לא, הוא לא נכנס לשירותים בלי להתייעץ עם ההורים שלו) היה נראה כאילו הוא הסכים איתי ונלחץ מהדרישות ולא באמת היה בטוח שיכול לספק את דרישותיי.. ולכן פשוט לא דיבר איתי (לא באמת רציתי להיפרד אני אוהבת אותו מאוד, פשוט קיוויתי שזה יידחוף אותו לקחת החלטה של לעבור לגור איתי, לא חשבתי שיוותר עליי אף פעם) ואז כשחשבתי עם עצמי והחלטתי לעבור לגור אצלו עם ההורים (הוא הציע לי הרבה פעמים והייתי ממש אנטי כל הזמן) ממש התגעגעתי אליו ולא ראיתי את חיי בלעדיו.. ואז פתאום הוא התהפך 180 מעלות והחליט שהוא רוצה להקדיש עכשיו זמן ללימודים, שהדרישות שלי גבוהוהת מידי, שהוא רוצהלהיות לבד, ושהוא לא בטוח שהוא רואה את החיים שלו איתי..
איך זה קרה פתאום?! הוא כל כך אהב אותי, היה בינינו קשר מדהים הוא הבטיח לי שלא יוותר עליי לעולם! מאז לא דיבר איתי יותר.. אמר שהוא רוצה להיפרד.. ואני כל כך מתגעגעת ולא מצליחה להבין איך הוא יכל לוותר עליי ככה...