אמון

היי, אני בת 28 וחבר שלי בן 27, אנחנו יחד שנה וחצי ,כאשר בחצי השנה האחרונה הקשר שלנו עבר עליות ומורדות , משקעים שלפי דעתי קשה לגשר עליהם.
עוד מתחילת הקשר תפסתי אותו וחשדתי שהוא משקר על שקרים קטנים פה ושם , חסרי חשיבות. לכן לא התייחסתי.
לאחר שנה הוא גילה שניסיתי להפגש עם אקס שלי בזמן שהיינו יחד. סלח לי דיי מהר על זה דבר שהיה מוזר לדעתי.
מאז החלו יחסינו להדרדר נפרדנו וחזרנו מספר רב של פעמים, שכל הפרידות היו מיוזמתי ,הוא הפך לדיסקרטי, הוא החל לנסות ולהכיר בנות אחרות , השקרים הפכו לגדולים יותר. אני ניסיתי לעזוב להמשיך הלאה והוא לא מוותר ורודף ומבטיח שדברים ישתנו.. חזרנו ל 4 ימים בערך וגיליתי ששיקר אמר שהיה עם חבר מסוים והוא בעצם לא היה איתו ושוב נפרדנו.הוא אומר שכשאני נפרדת כל כמה ימים הוא מרגיש חוסר יציבות בקשר.. אני מנסה להמשיך הלאה אבל הוא לא מוותר על הקשר הזה, ותמיד בא אליי בטענות שאני אף פעם לא נלחמת על הקשר. אבל אין לי כבר אמון בו, יש אהבה גדולה אומנם אבל האם זה מספיק?
ולמה הוא ממשיך לרדוף אחריי ולנסות להכיר במקביל בנות אחרות??