עדי - מעדכנת...

אני מקווה שאני לא מתחילה לפתח משהו לחבר של, לא נראה לי שזה נכון לי כרגע. לא בגללו או האקס, בשבילי. סתומרת, כל אחד אחר לא הייתי רוצה כרגע כי אני לא חושבת שזה נכון. אני חושבת שאני עדין צריכה את הזמן שלי לעצמי...

הי עדן,

כיף שאת מעדכנת.
קראתי מה שכתבת, קודם כל בשעה טובה על הגט. את בטח מרגישה תחושת שחרור והקלה משמעותיות מאוד. זה בנוסף למה שתיארת שקורה איתך ועם החבר, חבריו, וכו'- מאוד מעודד ובטח נותן לך תחושה טובה. אני כמוך חושבת שיש להתמקד בך ובמסלול החדש של חייך, ולאפשר לך את הזמן לעכל ולתת לעצמך להרגיש שוב כלפי אחר- בקצב שלך. אם זה יקרה, זה יקרה. אם כלפי "חבר של" או כלפי מישהו אחר- את לבטח תדעי. נשמע שסה"כ טוב לך איתו, העובדה שנפגשת גם עם ידידה שלו ובהזדמנות אחרת עם חבר שלו- סה"כ אומרת שהמעגל שלך מתרחב וזה לאו דווקא קשר רומנטי, אם כי לא נשלול זאת. הוא נשמע מעוניין לקרב אותך לעולם שלו, נשמע שחשוב לו הקשר ביניכם, אם כחבר, אם כידיד- לא משנה- זה מאוד מחמיא.

בעבר היית במקום כ"כ אחר וכ"כ שונה, שבאמת עכשיו נותר לנוח קצת מהחוויות הלא נעימות ולהנות ממה שאת משיגה בחייך- בעיקר שיפור הדימוי והביטחון שלך, והזדמנות אמיתית לחוות את החיים בפן אחר, רגוע ושליו יותר. שם צריך להתמקד. מה שיקרה או שאמור לקרות- איתו את תתמודדי כשזה יגיע. הכי חשוב לא בלחץ, אפשרי לעצמך את הזמן לחשוב ולדמיין מה היית רוצה בקשר הבא, איזה סוג של אדם היית רוצה לחיות לצידו, מה את מסיקה מהקשר הקודם, במה את חשה שהשתנת.. העבודה הפנימית הזאת תאפשר לך גם לצעוד בטוחה יותר לעבר קשר חדש, כשהוא יגיע.

אני מאוד שמחה שחשוב לך לעדכן, ותמיד פה לשמוע :)

עדי, אני בבלבלה...
אני בקשר עם החבר והכל, אבל הלב שלי לא שקט בעניין האקס.
לא יכולה שלא לתהות עד כמה זה מפריע לו, ומצד שני – כיף לי עם החבר.
במוצש עשיתי צעד של טיפש עשרה – חשבתי שזה קצת מוזר שהחבר יודע שאני ג' והוא לא. מצד שני, אני לא פתאום אודיע לו אחרי שעבר זמן אם לא הודעתי לו ב SMS ששלחתי לכולם. אז בסביבות חצות שלחתי לי SMS
"ברור שהחגיגט בעיצומו"
ואחרי כמה דק שלחתי
"נשלח בטעות, מצטערת על השעה. בכל אופן, אתה מוזמן לחגיגט".
לא שמעתי ממנו כלום – לא הגיב ולא שום דבר. הדבר היחיד שעולה לי בראש זה הקשר שלי עם החבר, שבטח מפריע לו. הרי כל הזמן הזה חשבתי שאם הוא ירצה משהו הוא יחכה לג', והנה הוא הגיע, אבל לפניו הגיע החבר. אנחנו לא בכיוון זוגי או משהו כזה, אבל אני יכולה להבין שזה מפריע. הרי הייתי שלו, והקשר שלי עם החבר היה דרכו, ופתאום השתנו סדרי עולם. אני מאמינה גם, שאם זה מפריע לו הוא לא יגיד כלום לחבר שלו.
בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות. אני אשמח לעצה כלשהי. אני פשוט לא רוצה לגרום לאי נעימות עם האקס. וכנראה שבתוך ליבי, אני כן הייתי רוצה לנסות איתו משהו, עם האקס. ולא רוצה להרוס משהו. אולי אני צריכה לוותר על החבר? אני ממש אובדת עצות... ומה אני אמורה לעשות/להבין מההתעלמות שלו?
אפילו חשבתי שאולי בעוד שבוע וחצי אני אהיה באיזור שלו במרכז, אז לרשום לו בשיא הקלילות – הי, אני מגיעה למרכז, בא לך קפה? ואז אני אראה לפי התגובה שלו.
לא יודעת... מה את אומרת?
ועם כל זה, מחר אני שוב נפגשת עם החבר. כיף לי איתו, כיף לי החופש הזה, כיף לי שהוא מכיר אותי כמו שהייתי, כמו שאני רוצה להיות...

עדן יקרה,

עדי תוכל להגיב בימים הבאים.

הי עדן,

להרגשתי יש לך רגשות מספיק מבוססים כלפי האקס, עכשיו הם "מומרים" מעט ברגשות אשם- שפתאום טוב לך, וטוב לך להיות כפי שהיית ולזרום עם מי שאת היום, עם כל השינוי שחל בך.

אני יכולה להבין את מה שאת מרגישה, בעיקר רצון לשקט פנימי ולמצפון נקי. מה שאת יכולה לעשות הוא באמת לזרוק עצם נוספת לאקס, להיות ספונטנית ולהציע קפה, אבל מעבר לזה פשוט לקחת מרחק ולראות מה יהיה. אולי בהמשך החבר יזרוק לו שאין ביניכם משהו רומנטי והאקס ירגיש יותר בטוח לגשת. אבל כל זה לא ממש תלוי בך, מה שחשוב הוא שתמשיכי להנות ומה שאמור לקרות בסופו של דבר קורה, עם האדם הנכון. תהיי בסביבתו, נסי להביא בדרך מסוימת לידיעתו שאין בינך לבין החבר משהו רומנטי (אולי במשפט אגב או דרך החבר דווקא) אך אם זה לא זורם אל תהיי בצד המבקש והמחזר "מדי".

אז ככה - ביום שלישי יצאתי עם החברה וכמה חבר'ה. היה ממש נחמד. לפני כן באותו יום, החלטתי ליזום מפגש עם האקס. רשמתי לו שביום חמישי אני במרכז ואשמח להיפגש. הוא רשם בתגובה שדווקא יש לו משהו באיזור שלי. רשמתי לו בתגובה:
"אנחנו לא מסונכרנים :) מקווה שלא יעברו עוד 8 שנים עד ששוב ניפגש".
הכוונה כמובן היתה בחצי הומור, אבל הוא לא הגיב לזה. בתחילה שקלתי לרשום שבסוף התוכניות השתנו ואני לא נוסעת למרכז אבל אז חשבתי שבטח שוב ידחה כי הרי אמר שיש לו משהו באיזור שלי.
בכל מקרה, החבר עובר דירה שבוע הבא ואמר שיזמין חברים לערב כלשהו לדירה החדשה. מעניין אם החברים יכללו אותי ואת האקס באותו ערב.
החלטתי שאני בינתיים לא יוזמת כלום לא איתו ולא עם האקס. אם החבר יזמין למשהו - לערב בדירה או שאולי לפני כן לצאת - אני אזרום ואצא. אבל אני לא יוצרת קשר (אולי ארשום לו ביום של המעבר בהצלחה).
אם נצא לפני הערב, אני תמיד יכולה להתעניין באקס - הרי הוא נפרד ממישהי אחרי 5 שנים ועדין קשה לו ואולי בכלל זו הסיבה לריחוק.
אבל פתאום מרגיש לי מוזר. הרי אם האקס היה נפגש עם חברה שלי אפילו אם היא היתה לסבית, אני הייתי מתחרפנת מזה וממש היה לי קשה לקבל את זה. מצד שני, ככ כיף לי עם החבר, אני ממש נהנית איתו. אני לא מרגישה שאני יכולה פתאום להתנתק ממנו - מה גם, שהחבר'ה שלו - אחת הבנות, פתאום נהיינו חברות, ויש מצב שפעם הבאה שניפגש זה בכלל יבוא ממנה.
אחחחחח.....

אני יודעת שבסוף תכתבי לי, פשוט בינתיים יש עוד חפירות כמובן (אין לי מושג איך את עושה את זה, בחיי...).
אני תוהה אם אני לא צריכה לדבר איתו ולהיות גלויה איתו - אני מדברת על האקס.
למה לא פשוט להגיד לו - תראה, רציתי לדעת אם יש מצב בינינו - אני לא בדיוק יודעת מה ואיך להגיד, אבל השאלה אם לא פשוט להעלות את זה.
נכון, הוא לא ממש עושה רושם של רוצה להיפגש, ואולי זה באמת בגלל החבר. אבל אני לא יודעת איך אני אוכל להיות שלמה עם עצמי באמת אם לא אברר את זה. הרי כל הזמן הזה רק חיכיתי לזה, ופתאום אני מזניחה את זה בגלל החבר שלו?
הרי גם אם אני והחבר שלו - מנט טו בי - הוא תמיד יהיה שם, כי הם החברים הכי הכי.
מה עושים?
אני יכולה לחכות לערב שהחבר אמר שיעשה ולראות אם הוא שם, אבל אולי הערב הזה כלל לא יתרחש, ואז מה?
ובכלל, לא משנה מתי, אני צריכה לחשוב מה ואיך אני אומרת לו.

הי עדן,

גם אם לוקח לי כמה ימים בסוף אני כותבת, אכן :) וזה בהחלט משמח ויותר, שאת מעדכנת ומתייעצת, שמחה להחזיר לך תשובה תמיד.

לענייננו- אני חושבת שאת צריכה לשקול טוב כל החלטה- מה יקרה אם תחשפי רגשותייך לאקס, מה יקרה אם לא ירצה, מה יקרה במקביל עם החבר? כמובן אלו שאלות שאין עליהן תשובה אבל חשוב שנעשה אבחנה בין המקום החברי ומעגל החברים שלך שפתאום קיבל נפח, והחשיבות שלו בחייך כרגע ומה הוא ממלא- איזה מרכים, לבין- המקום הרומנטי והכ"כ הרבה תהיות לגבי האקס, שכרגע לא ברור מה הוא רוצה ולא ברור האם מאותת שרוצה קשר או לא. אולי כדאי לשקול בכל זאת לשלוח אליו איזה שליח ולברר, כדי שבכל זאת אם הוא לא מעוניין הדבר לא יהיה מביך מדי כדי שתוכלי שוב להיפגש עם מעגל החברים שלו.

הגיוני וטבעי אם הוא לא חש בנוח בגלל הקשר עם החבר, מה שחשוב הוא שתנסי "לצלול" לתוך התחושות הפנימיות שלך , האינטואיציות- האם הדרך הישירה והפשוטה למעשה היא העדיפה עלייך- היא תרגיע את המקום של חוסר הוודאות שאת מסתובבת איתו, אך זה כרוך בהשלכות.. והאם את "הולכת" על זה. זה רק את תדעי, לפי ההרגשה שלך- וחשוב שתתחברי אליה- לכוחות שלך ול"אני המאמין" שלך. אני תמיד בעד ישירות ופשטות, זה נשמע לי הכי נכון-אבל לא בכל מצב, ולא אצל כל אדם. יש כאלה שזה עלול מאוד לאיים עליהם, "הדבקה לקיר", ויש דווקא שיעריכו את זה מאוד וישתפו פעולה. השאלה היא מה את מרגישה- האם הוא "בנוי" לזה?

בוקר טוב!
אני יודעת שלפעמים לוקח כמה ימים, לכן אני לפעמים מוסיפה עוד עדכון.
נתחיל מהסוף – כשהיינו ביחד היתה לנו בעיית תקשורת, לא היינו מדברים על מה שמפריע. מתישהו כן היינו מדברים וזה היה אחרי שכל אחד כבר העמיס מטען על הלב שלו, וחי עם עצמו והחששות וכו'. וכששמנו דברים על השולחן ודיברנו, הבנו שאנחנו מדברים על אותו הדבר ואין בכלל ממה לחשוש. לכן, אני מאמינה שכן אפשר לבוא ולדבר איתו, ואולי זה יהיה קל יותר. נכון שזה מלחיץ, במיוחד לאור העובדה שלא היה בינינו שום קשר 8 שנים, ולכל אחד היו קשרים רציניים מאוד, ופתאום ליפול ככה. מה גם שבמקרה שלי אני נופלת עם ילד. אז אני ממש מתלבטת.
נכון, החבר ממלא מקום חשוב בחיים שלי, אם כי הקשר בינינו הוא מאוד מסויים ולא על בסיס יום-יומי. לא אינטנסיבי מידי, אולם כאשר אנחנו נפגשים אנחנו ממש קרובים. אני מאמינה שאם הייתי רוצה משהו איתו הייתי יכולה לגרום לזה לקרות מהבחינה של להעלות הילוך ולעשות יותר מלרמוז.
דיברת על שליח – אני תמיד יכולה לשאול את החבר איך האקס – איך הוא מתמודד מאז הפרידה, אם הוא מצליח להמשיך הלאה. בקטע הכי חברי ומתעניין, ולא בתור אקסית קנאית. בפעם האחרונה שדיברנו עליו הבנתי שעדין קשה לו.
אני מנסה להחזיק את עצמי ולחכות לאותו ערב בדירה החדשה, אם בכלל אני והאקס נהיה שם ביחד. נראה איך הדברים מתגלגלים. אני לא רוצה ליזום שוב פגישה איתו, לפחות לא בזמן הקרוב. אם כי, בסופש האחרון יצאתי עם חברה ופתאום הציפו אותי געגועים. פשוט רציתי לסמס לו בלילה "מה הסיכוי שאתה באזור", אבל החברה מנעה זאת ממני ואמרה שאני אהיה סבלנית. כי כמו שאת אומרת, אני צריכה לא להיות יותר מידי היוזמת, המבקשת, המחזרת, הרודפת.
מה את אומרת?

הי עדן,

אני חושבת שהכיוון הזה נכון. בכל זאת יש משהו מרתיע, בעיקר גברים לדעתי (שהם הצד הכובש בדרך כלל)- בעיניין הזה של רדיפה או חיזור. חשוב להיות סבלנית. הערב בדירה לא נשמע רחוק אלף שנות אור- זה יקרה בקרוב, ואז תוכלי לדעת יותר בוודאות האם יש משהו בו שמעוניין בך. עצם כך שהחבר העיד שעדיין קשה לו הפרידה יכולה להסביר למשל למה הוא לא עונה לאס.אמ.אס אחת ל.. , וכו'. אולי בכלל זה מציל אותך מקשר עם אדם שלא בשל בשלב זה, ואולי עם קירבה זהירה, לאט לאט, ועם רכישת אמון מחודשת ביניכם הדברים כן יזרמו למשהו רציני- אבל בקצב שלו. אם תוכלי לכבד ולהבין אם המקום הפגיע- ואת זה לא כל אחד רוצה לקחת על עצמו. כי העבודה של יצירת אמון קשה פה שבעתיים.

לסיכום, אני בעד לחכות לאותו ערב- כמובן את צריכה להיות במיטבך מכל הבחינות :) ולהיות בסביבתו ולאפשר שיחה ופתיחות וקלילות כמה שיותר. חשבי עלייך- מה מושך אותך? הומור, קלילות, כריזמתיות, אינטליגנציה? נסי להיכנס למקום הזה באותו ערב, הכיני עצמך עוד מראש מבחינת האירגונים, וחשבי רק חיובי. מעבר לזה הדברים לא בשליטתך- אבל זכרי שאת בוחרת איך לחוות אותם- כעוד חוויה, או כ"אסון". ונראה לי שמהתקופה האחרונה דווקא אפשר לסמוך עלייך שתדעי בדיוק באיזו פרופורציה לשים כל חוויה :)

עדי, את מדהימה - באמת! כמה חיזוקים בשתי פיסקאות??? תודה :)
היתה לי תחושה שאם אני אכתוב לך אני אפגוש את החבר, וכך היה...
אתמול הוא התקשר שאל אם מתאים לי למרות שזה בדקה ה 90, וזה התאים לי בול.
אמר שהוא יהיה, ענת (הבחורה שהצטרפה אלינו בפעמים האחרונות) ועוד שניים מהחבר'ה שלו ושל האקס. חייבת לציין, התרגשתי מאוד. לא ראיתי אותם 8 שנים...
הרגשתי קצת לא בסדר, שאני ממש נכנסת לחיי האקס מבלי שהוא בכלל יכול להגיד אם מתאים לו או לא. בכל אופן, אני התרגשתי ומזל שהיתה לי את ענת כי נראינו חברות משכבר הימים, וכך אני והחבר לא נראינו כמו זוג - במיוחד ליד החבר'ה של האקס.
בקיצור, החבר אסף אותי ואיכשהו האקס עלה בשיחה. שאלתי אותו איך הוא - אמר שלדעתו הוא לקח את הפרידה קצת יותר מידי קשה, כי בכל זאת עברה יותר משנה - כמעט שנה וחצי. אבל הוא כן בעניין של לצאת וכן מעוניין בקשר זוגי אמיתי.
לא חפרתי מעבר, רק אמרתי שאני יכולה להבין אותו כי אני טיפוס כזה. הוא אמר שהוא עצמו לא ממש טיפוס כזה. טוב לדעת בכל מקרה.
החבר גם אמר שהוא יזמין לערב אצלו בבית, ומהדברים שלו הבנתי שיהיו חברים מכל מיני מעגלים, כך שאני מניחה שאני והאקס נהיה שם ביחד. וכמובן שעולה השאלה - מה ללבוש :) אני לא חושבת יותר מידי על איך אני אהיה, כי אני אזרום, ואצחק, ויהיה לי כיף. מה גם שענת תהיה שם, אז זה ממש מעולה לי!
אז נפגשנו עם החבר'ה, הם היו מופתעים קצת אבל שמחו מאוד לראות אותי. היה לי קצת מוזר בהתחלה מהבחינה של - אני רגילה לשבת איתם בתור החברה של, ולא דרך החבר הכי טוב של... סה"כ יצא לי לדבר עם שניהם גם בנפרד, היה מדהים. היו שיחות טובות ומעניינות. לאחד מהם הבטחתי לנסות לעזור במשהו שקשור לעבודה שלי, אז לקחתי את הטלפון שלו - שזה די מוזר, שוב, בגלל האקס. לא שזה יוביל למשהו אי פעם (ממש לא הקטע שלי), אבל את מבינה...
החבר השני, הוא היה גר ליד האקס כך שהם גם מאוד קרובים, עד היום. ברור לי שהוא ידווח לאקס... הוא בכלל החמיא לי שלא השתנתי בכלל. נזכרנו בשיחה באיזו מסיבה שהיינו בה אז.
לסיכום - היה לי כיף, וזה הכי חשוב. כן, מוזר לי מאוד כי אני מרגישה שאני נכנסת לחיים שלו, וזה תמיד הפריע לי קצת כי אני אוהבת לשמור על גבולות.
דברי חוכמה, כמו תמיד, אשמח לשמוע!!!
יומקסים :)

הי שוב עדן,

נראה שלחבר דווקא חשובה נוכחותך בעוד האקס עוד לא התגבר על טראומת הפרידה שעבר (אי אפשר לדעת מה היו העוצמות שם ומה חווה ולכן כל תקופת הסתגלות מאחד לשני היא מאוד אינדיבידואלית- זה לגבי ההערה של החבר).

אכן אני מבינה שאת מרגישה מוזר שפתאום את מוזמנת למעגל חברים שהכרת בתקופת החברות עם האקס שלך. עכשיו את מוזמנת למעגל הזה דרך מישהו אחר. האם לאקס זה מפריע? יתכן, אולי נעים לו ואולי לא, ועד שלא תבררי את זה איתו ישירות- לא נדע. הזכרת בהודעה הקודמת שלך שהתקשורת ביניכם נטתה להיות סגורה- בזמן שהייתם יחד. ז"א לא היתה פתיחות מלאה, ועבדתם על כך ונפתחתם בסופו של דבר. כאן להרגשתי יש מעין שיחזור של הדפוס הזה, לא בכוונה, אם כי "נוח" יותר לא לדבר על מה שמדובר "באוירה", על מה שנמצא מרחף. יתכן ותמצאי עצמך יותר נוטה לכיוון של לפתוח את הכל איתו, דווקא בגלל שאם את מעוניינת במשהו- חשוב להראות שהלקח שנלמד מהקשר בעבר- מיושם בהווה.

אשמח לדעתך ואני מזהירה מראש שאוכל לענות רק בתחילת השבוע הבא.. אז יש לך זמן לחשוב. :) סופ"ש נעים

קודם כל – אני בהחלט לא בכיוון של לא לדבר על דברים. אני מאוד בעד להעלות דברים ולא לשמור בלב, במיוחד שלרוב זה סתם גורם למתחים וסרטים מיותרים. מצד שני, במקרה הזה, אני פשוט לא יודעת איך לגשת אליו ואיך להעלות את הדברים.
בסופש האחרון החבר שאל אם אני רוצה לצאת, ואני שזוכרת שאמר שהאקס אולי יהיה בסופש באיזור, החלטתי לוותר (היו עוד סיבות לוויתור ובסופו של דבר אני שמחה שלא יצאתי). אז נכון שבסופו של דבר האקס לא היה ומסתבר שהם ממש עשו חיים, אבל החלטתי שאני לא רוצה לפגוש אותו עד הערב אצל החבר, משתי סיבות:
1. אני לא רוצה לפגוש אותו בקטע של חבר'ה ועל הדרך.
2. אני חושבת שאצל החבר בבית יהיה סיכוי יותר אמיתי ונכון, ויותר אינטימי לשיחה אמיתית עלינו, ובכלל לשיחה נורמלית.
כעת זו המטרה, אני רק לא יודעת איך אני אמורה ליצור שיחה כזו בין בנינו. אני רוצה ליצור מצב שאנחנו מדברים בצד, לבד, שנינו, ולא רק בתוך מעגל של כמה חברים. התחלתי לחשוב מה אני אומרת ונראה לי שאני אתחיל במשהו קליל כמו "קטע לפגוש אותך דרך החבר" או משהו בסגנון. בעניין הזה אני ממש אשמח לשמוע עצה.
בלי קשר, בסופש – איכשהו יצא שנוצר קשר כלשהו ביני לבין שני החברים של החבר – ענת ובן. זה ממש נחמד לי – יש לי כאילו חברים חדשים, מהחיים החדשים שלי, לא משהו שאני סוחבת, ולא משהו מהעבר שפתאום צץ. זה כיף לי מאוד ומרגיש לי טוב. אני מרגישה שאני בתקופה טובה, פורחת, קלילה. יש אוויר לנשימה וזה הכי טוב.

דיברתי כעת עם החבר הנוסף, זה שאמרתי לו שאני אעזור לו במשהו שקשור לעבודה שלי. דיברנו 45 דקות. היה ממש נחמד.
דיברנו על האקס, בקטע ממש קליל - סיפר שטייל איתו וכל מיני דברים כאלו שלא קשורים אלי ואליו.
הוא הזמין אותי לתערוכה של חברה שלו בסופש הקרוב. אני כמובן אשמח לבוא. הוא אמר שגם האקס יהיה. איכשהו זה הגיע לזה של - האם זה מפריע. אמרתי לו שלי זה לא יפריע אבל אולי כדאי שישאל אותו כי אני לא רוצה ליצור מצב לא נעים. הוא אמר בחצי צחוק - שלא יהיו מכות. המשכתי באותה נימת צחוק - למה מכות? לא הפסימיות? נלך יד ביד לעבר השקיעה.
המשכנו לדבר, ושוב הגענו לעניין התערוכה, ואמרתי לו - אל תשכח, אנחנו לא פסימים ולא יהיו מכות, יד ביד לעבר השקיעה. והוא אמר משהו שהיה נשמע כמו - טוב, תרגיעי. ואז הוא אמר - טוב, אני אדבר איתו, למרות שלא נראה לי שתהיה בעיה, נראה לאיזה כיוון זה הולך. ואז כדי לרכך את ה"די תרגיעי" שלו, אמרתי לו שוב בנימת צחוק - אני פשוט צריכה לדעת איך לבוא - אז הוא השלים את המשפט שלי - עם שריון או פרחים, אמרתי לו - כן, ממש נערת כפר...
אני מקווה שלא הגזמתי...
מחכה ליום שישי - למרות שלא בטוח שיהיה פה מקום לשיחה אישית, אבל נראה לי סיטואציה לא רעה בכלל למפגש בינינו.
מה את אומרת? מה את מייעצת?
למרות שבעניין הערב אצל החבר די התחלתי לחשוב מה להגיד. כי הרי בטוח הוא ירצה לדעת מה איתי-סתם כי הוא כזה נחמד ואני עברתי משהו לא פשוט. ובטוח לא ישאל אותי ליד כולם. אז חשבתי ספר בגדול ואז להגיד כמה כיף לי עם החבר ושאר החברים החדשים, שזה עושה לי טוב העניין החופשי הזה של החבר'ה, אבל מצד שני אני כן מחפשת את הזוגיות האמיתית, את הגבר שלי, ושוה להרגיש משפחה.
???

צהריים טובים עדן,

אכן התפתחויות מעניינות! אין ספק שנראה שטוב לך ומדובר ב"צרות טובות"- אל תשכחי.
לגבי עצה על איך ליזום שיחה רצינית- אם את באמת רוצה לשבת איתו באינטימיות- התערוכה ההיא לא תשרת את הרצון הזה. יהיו אנשים, אתם מגיעים "מחויבים" למישהו, למשהו, אני לא ושבת שליצור שם מפגש אינטימי זה נכון או יתאפשר מבחינת האקלים שיווצר שם.

אני כן בעד הצעתך הקודמת, לנסות ליצור משהו כזה בבית או בבית קפה. כאן אני חושבת שלבוא ולהגיד את האמת יהיה הכי נכון- שאת מעוניינת לדבר איתו (בלי להגיד מה ומי) ותשמחי לפגוש אותו-הזמיני אלייך או לבית קפה. לא כדאי לדעתי לחכות לסיטואציות של פגישה אקראית, כיוון שבכל זאת מדובר בשיחה רגישה שכדאי שגם הוא יבוא אליה מוכן. אם תגידי לו שאת צריכה לדבר איתו הוא יכול לגולל כמה מחשבות על כך לפני השיחה, ואולי יבוא יותר מוכן.

בהחלט בסיטואציות חברתיות עם עוד אנשים ואם ישאלו- את יכולה להגיד מה שציינת- שהכיוון הוא קשר רציני ומשפחה- זאת ללא קשר לשיחה עם האקס שלך.
מה דעתך?

צרות טובות - הגיע הזמן :)
יוצא שאני קודם אראה אותו בתערוכה לפני הערב אצל החבר. ואם אני אראה שיש שם אפציה לדבר באופן פרטי אז אני אדבר איתו.
אני לא מתכוונת להפיל שיחה של "יחסינו לאן" אבל אני בטוחה שהוא ישאל עלי. ואני בטוח אשאל אותו עליו - מה איתו, איך הוא מתמודד.
חשבתי שאם איכשהו זה יצא, אני יכולה להגיד לו בצחוק - אתה פנוי, אני פנויה, אתה יודע מה אומרים - פעם שלישית גלידה (הרי היינו, נפרדנו ושוב חזרנו). ואם הוא יצחק איתי אני יכולה להגיד לו - כשחושבים על זה זה לא כל כך מצחיק, באמת שנינו פנויים ואולי הפעם תהיה גדליה עם קצפת ודובדבן. ואם הוא יבהל אני אגיד לו בצחוק - טוב, סיכמתי עם דניאל יד ביד לעבר השקיעה...
לא יודעת. מה את אומרת? אני פשוט לא מרגישה שאני באמת יכולה לבוא ולהגיד לו - אני רוצה לנסות פעם נוספת, מה אתה אומר. אני מרגישה שזה צריך לבוא אחרת, כדי שתהיה לי דרך מילוט, על מנת שלא יהיה לא נעים אחר כך... מה דעתך?
תראי, מהתערוכה אפשר להמשיך הלאה. יכול להיות שלא תהיה יותר מידי שיחה מעבר ל - הי נשמע. יכול להיות שאני אחתוך כי אני ארגיש מוזר מידי ושחבל שזה ככה ואחכה לערב אצל החבר. אני פשוט רוצה להיות מוכנה למקרה שכן תהיה אופציה לשיחה.

הי עדן,

השורה התחתונה ברורה - הוא צריך לקלוט ממך מסר שאת מעוניינת. בין אם תעשי את זה מאוד ישיר ובין אם לא, חשוב שתרגישי שהבהרת את המסר, שלא תחושי מבולבלת אחר כך- האם הבהרתי את עצמי או לא, ואז זה כבר לעוס מדי ולא תמיד קל לחזור ולהציע. גם מבחינת הביטחון שלך.

לכן ה"איך" לא מאוד משמעותי- עשי זאת איך שתחושי הכי הכי נוח. אם נוח לך בתערוכה- עשי זאת. מה שהעלת כאן נשמע לי בסדר גמור. רק חשוב שהוא יבין שאת מעוניינת, ולא רק מתבדחת. אדם שנפגע מקשר קודם, בפרט קשר כ"כ ארוך- יזהר מאוד בקשר הבא שלו, יפעיל מעין מנגנון הגנה כדי לא להיפגע, אם תשימי לב הוא עושה זאת כבר עכשיו- פחות יוזם, לא כ"כ ברור האם רוצה או לא, משהו מאוד מהסס. ולכן זה דורש מהצד השני, ממך, דווקא כן להיות זאת שתהיה ברורה, מעיזה. מקסימום- את תצטרכי לספוג דחיה. אבל משהו אומר לי שאת מסוגלת גם לספוג דחיה כזאת ובכל זאת לצאת טוב, ולהחזיר את הביטחון לעצמך. היום את כבר במקום אחר ואין לך סיבה לחשוש.