מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- משבר בזוגיות עזרה דחוףףףףףףףףףףףשמרית04/12/2011
אני נשואה כמעט 4 שנים ויש לנו ילד בן שנה וחצי, כבר שנתיים שלפחות פעם בחודש אני בוכה כי רע לי!! אפילו בהריון הוא גרם לי לבכות כמה פעמים.
לא כייף לי עם הבעל, חוץ מזה שהוא לא עוזר בבית, לא עוזר עם הילד הוא גם עושה טובה שהוא עונה לי לאחרונה אנחנו רבים אחת לשבוע בערך וכל הזמן על אותם נושאים.
ראשית, ההורים שלו- שלטענתו הילד לא רואה אותם מספיק למרות שאנחנו נוסעים אליהם שבת אחת לחודש וחצי בערך. אני לא מתה עליהם בכלל אבל אני לא מראה את זה, הם דואגים לשאר האחים שלו ובעלי הוא מעין כבשה שחורה שלא מקבל שום עזרה ותמיכה כמו שאר האחים חשבתי שאם יהיה ילד אז לפחות אותו הם יפנקו אבל כלוםם לא קנו לו מאז שנולד בניגוד להורי שאין להם כל כך משאבים אבל הם מפנקים אותו מעל ומעבר ומנסים לעזור לי בכל דבר שהם יכולים!
שנית, אני לא עובדת כבר שנתיים אני לומדת לתואר ואני עם הילד בבית , אנחנו גרים בשכירות והוא כל הזמן אומר לי שאנחנו בחיים לא נקנה בית ולא נתקדם לשום מקום והכל בגללי! אם אני לא הייתי קיימת אז ממזמן היו לו חיים אחרים , הוא כל הזמן מאשים אותי במצב, מזלזל בי, לא מקרין חום ואהבה, מתעצבן עלי בשבוע האחרון לא מדבר איתי כלל אני זאת שצריכה להתחנן אליו בשביל להוציא ממנו מילה ,אני כל הזמן מרגישה אשמה כי כך הוא גורם לי להרגיש,
אני כבר לא יודעת אם אני אוהבת אותו או שאני רגילה אליו. אבל מה שאני יודעת שאני בסך הכל רוצה להיות מאושרת רוצה שיהיה לי טוב, רוצה לאהוב באמת ושיאהבו אותי בחזרה.
אני תמיד הייתי מלאת שמחת חיים, וצוחקת עד לאחרונה ממש יש לי מועקה בלב אני לא יודעת איך להמשיך לא בא לי לחיות איתו יותר אבל גם מצד שני בשביל הילד קשה לי לקום וללכת וגם להישאר לבד, ומה כולם יגידו.
במקרה אתמול נכנסתי למחשב אחרי שהוא גלש כמה שעות וראיתי שהוא נכנס לח-ן הלא פעיל שלו מזה 5 שנים במקושרים וקרא כל מיני הודעות שבנות שלחו לו, לא אמרתי לו דבר ואמרתי לעצמי שאני יעקוב אחריו היום הוא אישר את הבקשת חברות שלי שנשלחה אליו מלפני חצי שנה בערך והגיע לי על כך הודעה למייל. נכנסתי להיסטוריה ולא ראיתי דבר זאת אומרת שהוא גלש אבל דאג למחוק את ההיסטוריה.
אוףףף נמאס ליייי אני לא יודעת אם זה משבר שניתן לתיקון או שכבר אין מה לתקן
לייעוץ אין מצב שהוא ילך... מה אפשר לעשות??? אני ממש אובדת עצות וחסרת אונים עיזרו לי בבקשה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ללא ספק משבר
מעיין04/12/2011היי,
נשמע שאת בעיצומו של משבר. ייתכן כי הזוגיות כורעת תחת עול הלחצים הכרוכים בניהול משק בית, הבאת ילד וחיים משותפים.
אני מזמינה אותך להכיר בעובדה שהבכי והאכזבה שלך הם לצד אכזבה ומפחי נפש של בעלך. הוא מבטא את הסטרס שלו בדרכים אחרות כמו להאשים אותך או להזניח את תחומי האחריות שלו בבית. אני לא נותנת להתנהגות שלו לגיטימציה אך כדאי שתכירי בעובדה שאת לא לבד במשבר הזה, גם בעלך שם והוא חווה אותו בעצמה.
אתייחס מעט לתוכן, רק כדי לתת לך מעט פרופורציות:
התפרצות בכי אחת לחודש היא טבעית, הרבה אנשים בוכים בתדירות כזו ויותר. במהלך ההריון המתח ביניכם לא נעלם, הרי לא ליבנתם את העניינים וריפאתם את הזוגיות, למעשה ייתכן מאוד כי ההריון הוסיף על המתח באופן טבעי. אז ברור שהיו התקלויות ביניכם גם במהלכו...
לדעתי, לפגוש את הוריו אחת לחודש וחצי זה לגיטימי לגמרי.אם אתם גרים באותו אזור זו אפילו תדירות נמוכה.
קל מאוד להיטפל לאינטריגות משפחתיות, את צריכה לזכור שזו משפחת המוצא שלו ולא שלך, זה לא עניינך כמה ההורים שלו נותנים לאיזה ילד.
נשמע שדרושה עבודה רבה, גם בתחום הצבת הגבולות.
צר לי שאת עוברת את המשבר הזה, נשמע מורכב ורגיש ביותר.
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ זוגי ולנסות לצלוח את המשבר הזה יחד עם בעלך.
המון בהצלחה!
מעיין* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהיעוץ זוגי - ויפה שעה אחת קודם
דורית כהן05/12/2011שמרית היקרה, אין הרבה מה להוסיף מעבר לניתוח של מעיין שאני מאוד מסכימה איתו. כמה שיותר מהר תגיעו לייעוץ זוגי ותראו שכל אחד בדרכו "תורם" לבעיות ביניכם: הוא ע"י הימנעות מעשייה והימנעות ממגע ומשיחות, וכן האשמות כלפייך, ואת אולי בדרך פסיבית משלך, דרך של אומללות, התכנסות. אולי גם את מתלוננת על התנהגותו וקשה לו עם התלונות שלך.
הרבה זוגות צעירים מגיעים למצב כזה וניתן לעזור ולתקן, אבל חשוב להגיע מהר, לפני שקורה נזק בלתי הפיך לאהבה ולתשוקה המינית. כי להמשיך לחיות כך זה עם זו ללא אהבה ועם כל כך הרבה כעסים ותלונות והאשמות - זה בלתי אפשרי וזה יתפוצץ עד מהרה. לרבות האפשרות שאחד מכם ימצא לו אהבה חדשה ש"תציל" אותו רגשית מן המצב העגום שקיים בבית.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם חולי ניקיון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

