הי

ב יקרה,

גם אם זה יישמע לך מוזר, בלשון המעטה, לדעתי, היה לך מזל. מזל שסיפור האהבה האסורה שלכם הסתיים. ציינת מספר פעמים שזה לא היה מוביל לחיים חדשים ולזוגיות חדשה. מה שכן, זה גרם לך,לא אחת, למפחי נפש, לתסכול ולתחושות לא נעימות. כמו כן, הקשר שלכם גרם לך לעשות רבות למען ההמשכיות שלו (כפי שציינת את תמיד היית זו שגרמה לקשר להמשיך, למרות הכל) ובמקביל, גם אם לא הקדשת לכך מחשבה בזמנו, השקעתך בקשר הזה גרמה לך להתרחק מבעלך. אך טבעי הוא שכאשר אנו משקיעים את כל יהבנו במקום אחד, מקומות אחרים מוזנחים.
בניגוד לכל אותן פעמים בהן את יזמת את החזרה לקשר שלכם, היוזמה לגבי הניתוק הסופי והמוחלט היה של הבחור. הקושי שלך טמון בשני מישורים. מישור אחד הוא הרצון והצורך העז שלך בקשר הזה, שכה רצית בו, אפילו במתכונתו המצומצמת, והמישור השני הוא שהשליטה נלקחה מידייך. הבחור לקח יוזמה, החליט שזהו זה מבחינתו והתנתק, באופן חד-כיווני. הוא לא התייעץ, לא ניסה לרכך, לא ניסה ל"הכין" אותך לקראת הניתוק, הוא פשוט לקחת החלטה ופעל לפיה ובאופן כה מוחלט שהוא אינו מוכן אף לדבר על זה איתך. דווקא בגלל שהוא כה נחוש ולא מאפשר לך שום פתח את חשה כאילו אין לך שליטה על הרצון העז ל"השיג" אותו חזרה, לפחות לשיחות על מה שהיה.
למרות הקשיים שאת חווה כעת קבלי את המציאות שנוצרה כמתנה. הקשר הזה לא היה צריך להתקיים מלכתחילה, הוא לא הוגן כלפי איש, לא כלפי אלה אשר יצרו אותו ולא כלפי בני-הזוג שלהם. לכן, נסי להתמקד ב"יש" ולא ב"אין". התמקדי והשקיעי בבעלך במקום בקשר שנגמר וכאמור, לא היה צריך להתקיים כלל.
אם את חשה שאין בכוחך לעשות זאת לבדך, תוכלי לשקול לפנות לאיש מקצוע אשר יוכל לסייע בידך להתמקד במה שאפשר לעשות ובמה שאפשר לשנות ואולי אף בדרכים ליצור זוגיות טובה ובריאה יותר עם בעלך.

אני מודה לך מאוד על תגובתך זה עשה לי טוב לקרא מה שכתבת ולסדר את הראש ברור לי שאת צודקת רק שהוא הרבה פעמים בתקופה האחרונה דאג להטעות אותי ולאמר שזה בגללי הניתוק וגם לפני כמה ימים ואני דווקא הייתי חזקה ולא חזרתי אליו ואמרתי שאני לא חוזרת אליו בהמון שיחות לאחרונה ולמה שהיה .
אני רק מבקשת שתנחי אותי כיצד לנהוג שלא אתפתה לדבר על מה שהיה

ב יקרה,

תהליך שכלתני, בו אנו פועלים אך ורק על-פי מה שאנו יודעים בוודאות שנכון לעשות ומקביל לא מאפשרים לרגשות להוביל אותנו, אינו תהליך פשוט. אולם, זה התהליך בו עלייך לדבוק בתקופה הקרובה בכל הקשור לקשר שלכם או לתקשורת ביניכם באופן כללי.
לכן, קחי החלטה אמיצה ונכונה המורה על ניתוק מוחלט (עד כמה שניתן גם במסגרת העבודה. כלומר, אם את לא חייבת לדבר איתו, על כל נושא כולל ענייני עבודה, אל תדברי איתו כלל, אם את יכולה לעבור שלא לידו, עברי במקום רחוק ממנו וכד'). כל דבר שהוא יאמר וכל האשמה שהוא יבחר להאשים אותך בה אינה רלוונטית ואינה מעניינת. אל תגיבי ואל תגררי לשיחה או וויכוח. החזיקי בכל כוחותייך בהחלטה זו ופעלי אך ורק על-פיה. למרות הקושי הכרוך בכך, כל הרגל הופך, בסופו של דבר, לטבע שני. הרגילי את עצמך לנהוג בריחוק ותוך ניתוק מוחלט ולאט לאט זה ייטמע ויהפך לטבעי יותר ויותר עבורך.
אני מאמינה שעם הזמן והודות לנחישותך הוא ירפה גם כן.

מוניקה הי,
תודה רבה על תשובתך הנכונה.
אני מודה אני צריכה לגייס הרבה כוחות לתהליך זה ולא בגלל שאני רוצה להיות עם מישהו שאין לי בו שום עתיד והמשכיות מהסיבות שאני גם לא מוכנה יותר להיות בקשר שאין בו מחוייבות ומתפוצץ כל פעם מחדש כי אין לו עתיד אני גם כמובן לא עיוורת עד כדי כך כדי להסכים להיות עם מישהו שלא הציע לי שום דבר אמיתי אני בוודאי לא מאמינה בסוג כזה של אהבה או קשר ברור לי שהייתי עבורו ריגוש בלבד שמזמן כבר אין לו בבית אבל הוא מבין טוב מאוד שבשביל הריגוש הזה הוא לא יהרוס חיים שלמים ומשם הוא שואב את הכח הוא גם מבין שאני לא רק לרגע לכן מבחינתו אני רק מיטרד ולכן אין לו שום רגש לרצונות שלי אי לכך אין לי שום רצון להיות איתו יש בי צער יש בי בושה אך לא מעבר הקושי שלי נובע מעצם העובדה שאני נמצאת איתו באותה מלחלקה ועובדת איתו צמוד לכן יהי לי קשה לנתק ולהתנתק לגמרי לצערי הרב כי היה כך אני בטוחה שלא הייתי מחפשת שאלות נוספות כמו כן אני סלחנית מטבעי ומודה שקשה לי להחזיק יחסים קרים לאורך תקופה אבל אני מאמינה שאני צריכה לשים את כל סימני השאלה בצד וללכת עם המטרה אני חייבת מאסתי באדם שלא חש כמטני וטב שכך.

מוניקה הי,

לא ודעת אם ראית את מה שכתבתי לפני יומיים אז אשמח לתגובתך:

תודה רבה על תשובתך הנכונה.
אני מודה אני צריכה לגייס הרבה כוחות לתהליך זה ולא בגלל שאני רוצה להיות עם מישהו שאין לי בו שום עתיד והמשכיות מהסיבות שאני גם לא מוכנה יותר להיות בקשר שאין בו מחוייבות ומתפוצץ כל פעם מחדש כי אין לו עתיד אני גם כמובן לא עיוורת עד כדי כך כדי להסכים להיות עם מישהו שלא הציע לי שום דבר אמיתי אני בוודאי לא מאמינה בסוג כזה של אהבה או קשר ברור לי שהייתי עבורו ריגוש בלבד שמזמן כבר אין לו בבית אבל הוא מבין טוב מאוד שבשביל הריגוש הזה הוא לא יהרוס חיים שלמים ומשם הוא שואב את הכח הוא גם מבין שאני לא רק לרגע לכן מבחינתו אני רק מיטרד ולכן אין לו שום רגש לרצונות שלי אי לכך אין לי שום רצון להיות איתו יש בי צער יש בי בושה אך לא מעבר הקושי שלי נובע מעצם העובדה שאני נמצאת איתו באותה מלחלקה ועובדת איתו צמוד לכן יהי לי קשה לנתק ולהתנתק לגמרי לצערי הרב כי היה כך אני בטוחה שלא הייתי מחפשת שאלות נוספות כמו כן אני סלחנית מטבעי ומודה שקשה לי להחזיק יחסים קרים לאורך תקופה אבל אני מאמינה שאני צריכה לשים את כל סימני השאלה בצד וללכת עם המטרה אני חייבת מאסתי באדם שלא חש כמטני וטב שכך.
אז עידכונים כבר יומיים אני מחזיקה מעמד זה לא בדיוק הכי נעים לשבת עם אותו אדם במחלקה שלך ולשתות וחץ מעיניני עבודה לא לדבר דבר אני שומרת על קודים של נימוס ואומרת בוקר טוב שאני מגיעה כי אני גם אל רוצה שאחרים שיושבים איתנו יבחינו .
האמת לא קל לי אני לא מסתכלתלכיוונו מצאתי שזה גורם לי לא להתפתות לרגשות שלי וה קיימים אני מודה אני חשה רגשות אבל אני מבינה שאני לא אתקרב לא מוכנה להיפגע מאף אחד ומבינה שאין לזה שום עתיד אבל מה יהיה הלאה תמיד אתנהג בדיסטנס הסיכון תמיד מרחף.
אני מוכרחה לציין הוא מתנהג בנימוס רב.

אשמח לחיזוקים שלך.
תודה מכל הלב.

ב יקרה,

ראיתי את תגובתך מתאריך ה – 5.12.11. קבלתי תחושה שאת יודעת בדיוק מה את תעשי ואיך תתמודדי ושמחתי על כך. לכן לא הגבתי, חשתי שמצאת את הנתיב בעזרתו תצליחי לצאת מהעניין הזה. נכון, זה עשוי לקחת מעט זמן, אולם חשתי כי בהתמדה ובנחישות, תצליחי לעשות זאת.
כפי שכתבתי לך בתגובתי הקודמת זהו תהליך לא פשוט וגם, לצערי, לא קצר מועד. אי-אפשר ללחוץ על כפתור ולכבות את כל הרגשות ובו-זמנית לשכוח את מה שהיה, עד לא מכבר. אולם, אני מאמינה ומתוך ניסיון אני גם יודעת כי החלק הקשה יותר הוא לקחת את ההחלטה הנכונה. לאחר שלקחנו את ההחלטה ואנו שלמים עימה, הביצוע קל יותר. לכן, מאחר ולתחושתי את קבלת את ההחלטה הנכונה, בכל יום שעובר יהיה לך מעט קל יותר. אחזי בהחלטתך, הפגיני נחישות ונהלי מולו מערכת קורקטית בלבד. עם הזמן תתרגלי גם לסוג הזה של קשר מולו.
אני מאחלת לך הצלחה במשימה הזו. אני מאמינה כי תצלחי אותה (כמובן שזה תלוי אך ורק בך). עלייך להביא בחשבון שזה עשוי לקחת מעט זמן, תני לעצמך את הזמן שאת צריכה והתמקדי במשימה שלקחת על עצמך.

מוניקה הי,
תודה רבה על התגובה אני מודה זה לא בלב שלם מהמקום של הרגשות אבל זה בלב שלם מהמקום של הרצון כי אין לי רצון להיות בקשר שאין בו אהבה ויחסים מכובדים.
לפחות את זה החלטתי וברור לי שזה מה שאני רוצה ומשם אני שואבת כח - אני רוצה להאמין שהזמן יכבה את הרגשות ויעמעם את הזיכרונות.ומשם אני יעלה על דרך המלך.
נכון כל יום אני מרגישה יותר טוב ויותר כח.
אין לי ספק שזה פצע את נפשי אבל גם אתזה אני מקבלת זה קרה וזה מה יש.
מוניקה תודה רבה על התמיכה עזרת לי להחליט ולשים את עצמי במקום הנכון.
אני מקווה שאם הזמן אני יחזיר את הקשר שליעם בעלי למקום טהור ללא הפרעות אני בהחלט אוהבת אותו ומעריכה אותו.

ב יקרה,

שמחה לקרוא את תגובתך.
כל שנותר לי, בשלב זה, הוא לאחל לך, שוב, הרבה הצלחה.
אשמח לסייע גם בהמשך במידה ותבחרי לחזור ולשתף אותנו כאן בפורום.

מוניקה הי חזרתי .
אני רוצה לספר לך אני מחזיקה מעמד אני לא פונה לבחור הזה יותר גם זה לא כל כך קשה אין לי למי לפנות יותר מדי הוא בנה לעצמו חומה ואני לא יכולה לעבור אותה היחסים הם קורקטים עבודה.- אני גם לא מחפשת איתו יחיסים מזדמניים יתכן שחיפשתי אמת ואני רואה שהיא לא נמצאת שם.
שלא תביני לא נכון אני לא מחפשת לחזור איתו ליחסים הקודמים אני מבינה כל יום יותר כמה זה לא היה נכון וכמה אני בעצמי לא הייתי מסוגלת לנהל את היחסים הללו.
אבל כואבת לי האמת אני מודה אני רואה אותו מדי יום ולא מאמינה ושואלת את עצמי שאלות מה הוא עבד עליי?מה הוא חשב שהוא ישיג מימני משהו ובסופו של 3 שנים הוא הבין שזה לא יקרה אז הוא לא נותן לי להתקרב אליו יותר מידי? למה בצורה מכוערת? מה אני הייתי מיטרד ?שהוא צריך לנפנף ולהיזהר מימנו שחלילה לא יהיו צחוקים בטעות ואז שוב יקרה בנינו משהו.
מוניקה אני יודעת שתתאמרי לי שאני מתעסקת בטפל אני לא עושה כלום אני נישבעת אני רק מסתכלת על זה מהצד ואני לא מאמינהזה מה שהייתי בשבילו אחרי כל הזמן שהוא אמר שהוא אוהב אותי לפחות שזה היה מסתיים בכבוד.
אני מודה אני מחפשת לעבור מחלקה כדי לא לשבת איתו באותו מקום כי זה כואב לי מדי .
מה לדעתך ? איך

ב יקרה,

ראשית, אני שמחה שבחרת לשוב ולעדכן אותנו כאן בפורום.
כמו כן, אני שמחה שאת דבקה בהחלטתך, למרות הקשיים שאת חווה. העובדה שהוא מרוחק גם כן, מסייעת לך לעמוד בהחלטתך ובראייה שלי התנהלותו זו הינה מתנה שהחיים זימנו לך. היה לך הרבה יותר קשה עד בלתי-אפשרי להתרחק ממנו ולעמוד בכך אם הוא היה נחמד או מחפש את קרבתך.
אני משוכנעת שבתקופה שהייתם יחד היית משמעותית עבורו ובוודאי חשת זאת בהתנהלותו היומיומית, אולם התקופה הזו הסתיימה (וטוב שכך) וגם הוא מנסה לדבוק בהחלטתו להתרחק ממך ואני מניחה שגם לו זה לא פשוט ולכן הוא מתנהל כפי שהוא מתנהל בימים אלה, אין זה מעיד על תחושותיו בעבר או היום, זו פשוט הדרך שלו להתמודד.
היוזמה שלך לעבור מחלקה מאוד נכונה ובריאה. יהיה לך (וגם לו) הרבה יותר קל להבריא מהקשר הזה ולהתקדם הלאה כאשר תהיו רחוקים זה מזו ותיפגשו פחות ופחות, משהו בבחינת רחוק מהעין רחקו מהלב.
נסי להתמקד באושרך ובעתידך ולא לנתח את מעשיו ואת התנהלותו. מעבר לעובדה שזה לא עושה לך טוב זה באמת להתעסק בטפל, כפי שציינת, כמו גם, חסר טעם.