בעיות בנישואין

מיטל יקרה,

כאשר בחרתם לחלק ביניכם את התפקידים השונים בתוך המשפחה, הבחירה, בעת שהייתה, הייתה, למיטב הבנתי, משותפת. הוא יהיה אחראי על כלכלת המשפחה שלכם, יפרנס וידאג למכל צרכיכם ואת תהיי אחראית על החלק הניהולי והתפעולי בכל הקשור בבית ובמשפחה, וזה כולל את האחריות, הלא מבוטלת, על התפתחותו הנכונה של ילדכם.
המסגרת המשפחתית הנכונה והבריאה הינה שותפות, כמו כל שותפות אחרת, במובן הזה שלכל אחד מן הצדדים יש "קול שווה" לקולם של השותפים האחרים, לכל שותף יש את תחום האחריות שלו, תחום אחריות בו יש לו יתרון יחסי על-פני האחרים ובו הוא טוב יותר וכל שותף זכאי לשקיפות מלאה לגבי תחומי האחריות של האחרים ודרך התנהלותם. השותפות מבוססת ומושתתת, כתנאי הכרחי, על עיקרון השוויוניות וזאת על-מנת לאפשר איזון ויציבות בתוך השותפות.
ההתחלה אצלכם הייתה טובה אולם, משהו השתבש בדרך. בעלך קיבל "תיאבון" לנושא השליטה והוא נהנה מכך שהמידע נמצא בידיו בלבד ושהוא היחיד אשר יכול לקחת החלטות לגבי דברים שונים, כמו הוצאות שונות או הסכום השבועי שאת "זכאית" לקבל ממנו. השליטה הזו גורמת לכך שהאיזון העדין נשבר ולכן נוצרים בלגאנים, כפי שתיארת זאת. מעבר לעובדה שלך לא נוח עם המצב הזה, ילדכם עשוי לחוש אף הוא שלא בנוח, בלשון המעטה, שהרי הוא לא יכול שלא לחוש במתח הנוצר ביניכם ובחוסר שביעות רצונך והלא את היא זו הנמצאת עימו. גם אם תשתדלי בכל מאודך שהוא לא יחוש בכך לא תוכלי לגרום לכך שהוא לא ירגיש אותך, למרות גילו הצעיר, ילדים תמיד חשים את סביבתם, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באמא. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בחוסר שקט אצלו, בכי מוגבר וכד'.
בעלך חייב להבין את המצב לאשורו ואת ההשלכות שיכולות להיות לצורך שלו בשליטה על כל אחד מכם לחוד ועליכם כמשפחה. גם אם העסק שלו נקלע לקשיים או לחילופין, נמצא בתקופה פחות טובה לאחרונה, את זכאית לדעת בדיוק מה קורה שם. בתור מישהי שמנהלת ומתפעלת בית ומשפחה, יש סיכוי טוב שלאחר שתביני במה דברים אמורים תוכלי להציע פתרונות אפשריים ונכונים, פתרונות אשר בעלך, למרות ניסיונו, לא חשב עליהם.
לצערי, אין לי פתרון קסם עבורך, אולם אני מציעה לך לחשוב מהי הדרך הנכונה ביותר "להגיע" אליו, מה מניע אותו, מה יגרום לו לשתף אותך ולזכות ממך להצעות ייעול, תמיכה ואוזן קשבת. את מיטיבה להכירו ולכן אני מאמינה שתוכלי למצוא את הדרך הנכונה לליבו.
מאחלת לך הצלחה רבה!

תודה רבה על העצות אני מודעת שכל מה שמרגיש אצלי עובר לילד ולכן מאוד קשה לי להתמודד עוד יותר עם הכל . כתבת לי שאת הבחירה עשינו יחד אבל זה לא היה ככה זה מאחר ואני מרגישה שאין לי שליטה והוא אומר ועושה את המילה האחורנה ומחליט בשבילי גם . תראי הוא אבא טוב ובעל שלא מחסיר דבר מהבית הבעיה שלי שאני לא מסוגלת שמחליטים בשבילי ורוצה מאוד לחיות בשותפות מלאה כי זאת הדרך לזוגיות טובה לדעתי אבל אני לא יודעת איך עושים את זה אנסה וניסיתי כבר כן להגיע עליו אבל מרגישה שאני מרימה ידיים אני מאוד פגועה ממנו הוא לא מדבר יפה וכבר לא מכבד אותי כמו בעבר משהו השתנה אצלנו גם אצלי אני מודה אז גם זה וגם ענין הכסף מאוד מקשה האם את חושבת שעם אני ילך לטיפול לבד בכל אופן זה יכול לעזור ? האם את מקבלת אשמח לקבל פרטים .
תודה רבה רבה

מיטל יקרה,

הזוגיות היא באמת כפי שאת רואה אותה, שותפות מלאה בכל. אין מקום לבעל שליטה ולעושה דברו. ברור לי שאת אישה עצמאית (שהרי את מנהלת את ביתך בכוחות עצמך ובנוסף גם אחראית על גידולו של ילדכם) ואני מבינה את הקושי שלך בלהיות תלויה בהחלטותיו של מישהו אחר שאפילו לא משתף אותך בלקיחתן. חבל שהוא בוחר להתייחס אלייך באופן כזה שאת חשה שהוא מכבד אותך פחות. יחס גורר יחס ולכן אך טבעי הוא שתחושי פגועה ושתחפצי להתרחק ממנו. מעצם היותך אדם את ראויה לכבוד הן ביחס והן בשפת הדיבור על אחת כמה וכמה מאחר ואת אשתו ואם בנו.
התנהלותו מקרינה, באופן כללי, סוג של מצוקה שהוא אינו מצליח להתמודד עימה כראוי ופשוט "מוציא את זה" עלייך. נראה לי שלרוב (לפחות) הוא אינו מתכוון להיות בוטה או לא נעים כלפייך. מצוקתו ותסכולו הם שגורמים לו להתנהלות שאינה במקומה (וזה כמובן לא תירוץ ולא מצדיק את התנהגותו כלפייך).
על-מנת לנסות ולהסדיר את המצב בביתכם מישהו מכם צריך להרים את הכפפה, לתפוס את המושכות ולכוון למקום טוב. מאחר וציינת שאת מנסה וניסית בעבר אולם את חשה שכוחותייך אוזלים, כלומר יש בך את הרצון לשפר, לתקן וליעל, את זקוקה להכוונה, הדרכה, תמיכה וחיזוק.
לכן, לשאלתך, פנייתך לאיש מקצוע תוכל לסייע רבות, גם לך באופן אישי וגם לכם כמשפחה.
כאשר את תשתני ותתנהלי אחרת, נכון יותר ובאופן אפקטיבי, בעלך ייאלץ לשנות את התנהלותו (גם במקרה זה יחס גורר יחס) ולהתנהל אחרת, נכון יותר, נעים יותר ומכבד.
אשמח לסייע ככל שאוכל. לפרטים נוספים, תוכלי לפנות אליי למייל או בנייד, לנוחותך.