אשמח לחוות דעת

אחד יקר,

גם אם החברות האמיצה והקשר המיוחד ביניהן כאילו מאפשרים לחברה לגיטימציה להתערב יתר על המידה (ואין זה כך) אני חושבת שלא נכון יהיה להעמיד אולטימאטום לבת-זוגתך. מעבר לעובדה שאולטימאטומים הינם דרך פחות מוצלחת, שהרי הם חד-צדדיים ואינם מאפשרים מקום לשיח פתוח וכן ולהבעת דעות ורגשות זו דרך אשר גורמת לצד אשר נאלץ, לכאורה, לקבל את האולטימאטום, להיכנס (כמעט באופן אוטומטי) למצב של אנטי ולא למקום של רצון טוב. אך טבעי הוא שכאשר מקבלים החלטה חד-צדדית אשר משפיעה על אנשים נוספים, המושפעים הנוספים חשים שלא בנוח, בלשון המעטה, ומתוך חוסר נוחות זו הם מנסים יותר להתמרד מאשר לנסות למצוא פתרון ו/או דרך יחד עם האחרים וזאת על-מנת להגיע להסכמות מקדמות ונכונות לכולם.
אני מבינה שבחרת בדרך זו מאחר וחשת צורך להגן על עצמך, גם בהווה וגם בעתיד, וכי חשת כי למעשה אין לה ברירה אחרת, אולם, אני חושבת שיש לך. בפועל העמדת את בת-זוגתך במקום לא נעים ולא נוח. היא כאילו צריכה לבחור ביניכם ושניכם מאוד חשובים לה. זה לא ממש הוגן להביא אותה למקום הזה.
לחילופין אולי פגישה משולשת של שלושתכם ושיח פתוח וכן ביניכם יוכל להביא לתוצאות טובות יותר ולהיעשות באווירה נעימה יותר.
ציינת כי אתה מאוד אוהב את בת-זוגתך ומוכן לעשות הכל למענה, כמעט. נראה לי כי פגישה משולשת שכזו יכולה להיכלל ברשימת הדברים שתוכל לעשות למען הזוגיות שלכם.
אני מניחה, שלאור תחושותיך לא יהיה לך קל להציע זאת ולקיים פגישה כזו אך זו נראית לי דרך נכונה יותר ואפקטיבית יותר.

ההכרונת המשולשת היא רבת שנים(למעלה מעשור) וההיסטוריה לימדה אותי שאני לוקח סיכון גדול מאד. אני מבולבל,אני יודע שאני מתחתן עם חברתי, אני בפירוש לוקח סיכון.
ועוד משהו קטןשאלה מקצועית, אדם אשר אינו אוהב להתנשק הוא אדם שיש לו בכל זאת משיכה. זט בעיה נוספת לצערי.

אחד יקר,

בכל סיכון יש סיכוי לאושר, הגשמה, מימוש, אהבה, חברות, זוגיות וכו'. תלוי בנושא העומד על הפרק.
אולם, כאשר לא לוקחים את הסיכון מוותרים, למעשה, מראש גם על הסיכוי, ובנוסף יש להתחיל הכל מחדש, סיכון מחודש וסיכוי מחודש. לאחר עשור ויותר, נראה לי שהסיכון מחושב יותר במקרה שלכם והסיכוי לטוב, לאושר ולזוגיות מוצלחת הוא יותר מסביר, וכמו כן, נראה לי שגם אתה יודע זאת (אני מניחה שהיית מוותר כבר מזמן אם פני הדברים היו שונים). ציינת בתחילת דבריך שאתה אוהב את זוגתך ואהבה כה עזה לאחר תקופה כה ארוכה לא משחררים למרות הקשיים החיצוניים. עשה את מה שצריך (שיחות הבהרה עם החברה ובת-הזוג, אל תאפשר לה ל"היכנס ביניכם", העמד אותה על מקומה במידת הצורך) כאשר אתה חש שהגיעו מים עד נפש, כמו בתקופה זו, אולם החזק חזק בזוגיות היפה שיצרתם יחד, נראה לי שהקשר שלכם, זוגתך ואתה ראויים לזה ושווים את ההשקעה, ההתמודדות והמאמץ.
באשר לשאלתך בנושא הנשיקה והמשיכה, ניתנו לכך לא מעט פרשנויות על-ידי סקסולוגים ופסיכולוגים רבים. יש הטוענים שלעיתים עם הזמן מתרחש שינוי התפתחותי באחד מביני-הזוג ובן-הזוג השני נשאב לתוך השינוי הזה. כך שכאשר האחד לא מוצא בזה יותר את האינטימיות, הכיף, הריגוש והחוויה האינטימית, בן-הזוג השני מקבל זאת וזורם עם זה. זה כמובן בהנחה שבתחילת הקשר שלכם נהגתם להתנשק ועם הזמן והתפתחות הזוגיות חלו שינויים וזה אחד מהם.
אחדים טוענים כי זה איכשהו קשור לחווית הינקות הראשונית מהשד או מבקבוק, לצורך העניין. אם החוויה הייתה טובה והיו כרוכים זה רגשות של אהבה, חום, עידוד, תמיכה ונוכחות אימהית אזי, הבוגר אוהב את ההתנשקות ואילו במידה והאם הייתה חסרת סבלנות או סבלה מכאבים בעת ההנקה, הייתה זו חוויה שלילית עבור הילוד אשר משפיעה עליו בנושא הנשיקה. בכל אופן, הנשיקה אינה קריטריון ומדד לטיב היחסים האינטימיים בין בני-הזוג. חשוב שהנושא יהיה פתוח וכן ושאפשר יהיה לדבר על הכל ולהגיע לעמק שווה. הכל ניתן לשיפור, לשינוי וללמידה. תלוי ברצונם הטוב וברמת ההתחשבות של בני-הזוג זה בזו.