החרדה מהעתיד..

חלי היקרה,
צר לי על מה שאת עוברת ואני מאחלת לך שתצאי מן המצב הזה במהרה.
לאור מה שאת מספרת, תהיי זקוקה לעזרה חיצונית. כתבת שהטיפול הנפשי שקיבלת לא עזר לך בצורה ממשית. יתכן שאת צודקת. לא כל טיפול או מטפל הינו מתאים לכל אדם. אבל יתכן שללא הטיפול מצבך היה עוד יותר קשה.
בכל אופן זה הזמן להתחיל לחשוב על עתידך. הצעדים שתעשי בשנה הקרובה יקבעו במידה רבה את השנים הבאות, ולמרות המכה שחטפת, יש במה שקרה גם צדדים חיוביים. כל דלת שנסגרת מאלצת אותך להתחיל לחפש פתחים חדשים. את ודאי יודעת שנשים רבות חוות את אותה חווייה של גירושין ומצליחות לצאת מזה. נכון שזה לא פשוט ולוקח זמן, אבל ניתן להשתקם ויש אפשרות שלאחר כמה שנים תרגישי שקרה לך דבר טוב ומשחרר.
לא סיפרת האם את עובדת? האם יש לך חברה טובה? משפחה שתומכת? כל אלו הינם דברים שעוזרים ותומכים, אם הם קיימים. ובנוסף:
יש לשקול במצבך הנפשי אולי לקחת תרופות נגד דכאון מקבוצת הפרוזאק, שאינן ממכרות ויש להם מעט תופעות לוואי, ולקיחתן מאוד משפרת את החשיבה החיובית ואת האופטימיות.
כדאי לך להתייעץ על כך עם רופא המשפחה ואם זה לא מספיק - עם פסיכיאטר של קופת החולים שלך.
פעילות גופנית סדירה ויומיומית כגון הליכה - רצוי בפארק, בחיק הטבע, או על שפת הים - מאוד משפרת אף היא את מצב הרוח.
תחביב שגורם לך הנאה, אף הוא יכול להועיל.
אם את חובבת טיולים ומתעניינת בלימודי ארץ ישראל, את יכולה להירשם למכון אבשלום בתל אביב ושם למצוא גם הרבה חברים חדשים, אנשים בגילך באיכות טובה.
מכל הדברים שכתבתי, רצוי להתחיל בפעילות אחת לפחות - לא הכל בבת אחת, ואני מאמינה שתתחילי לצאת מן המצב הזה.
אם כל זה לא יעזור, חפשי לעצמך טיפול פסיכולוגי נוסף,אצל מישהו אחר,בתקווה שאדם אחר או גישה טיפולית אחרת יועילו לך יותר.

שיהיה בהצלחה!!!