בעיה בין בני זוג

שלום
אנו נשואים מזה כארבעה חודשים לאחר קשר של 3 שנים.
כמובן שבתחילת הקשר הכל היה טוב ואפילו מעולה...קצת לפני החתונה החלו חילוקי דעות וחיכוכים שאותם יחסתי לתקופה של טרום חתונה
אני בחור עצמאי מאוד, תמיד הייתי.. מעיין זאב בודד. תמיד דאגתי למדתי ועזרתי לעצמי.מעולם לא נעזרתי באחרים וכל מה שיש לי היום (אני בן 33) הגעתי אליו בעבודה קשה.
אני מרגיש - בין אם זה נכון ובין אם אני טיפה מקצין שאישתי החלה להתנהג "כמו בבדיחה גרועה"
היא מתחילה לבסס פתאום שליטה של עצמה בקשר... משהו בסגנון של עד היום אתה נתת את הטון (וכן.. אני לא מתבייש לומר שבהיותי יותר מנוסה בהחלט יש לי דעה מוצקה ברוב הנושאים... עד היום - כמעט 4 שנים של קשר.. נסיון החיים שלי הוכיח את עצמו.)

מהיום אני האישה בבית... לי יש את הכח ואני מחליטה..
הגענו למצבים בהם היא פשוט מבטלת לחלוטין את דעתי
אני יכול להבין שהיא רוצה גם לתת את הטון במקרים מסויימים ואני בהחלט פתוח ומוכן שהיא תוביל... אין לי בעיה אם זה. אני רחוק מלהיות שוביניסט או משהו בסגנון.
בכיף... שתוביל.. שתפרנס.. מה שבא לה.
אבל כשההחלטות שלה נהיות אבסורדיות - היא מצפה ממני לקבל זאת (ואני מתכוון אבסורדיות בצורה מוחלטת... בצורה שאינה משתמעת או ניתנת לפרשנות שונה... תפיסת מציאות מעוותת...)
אני מנסה להסביר לה זאת במגוון מקרים אך היא פשוט סובלת מדיסוננס קוגניטיבי עמוק ומצדיקה מעשים התנהגות והחלטות שגויות (שלא רק אני מעיר לה עליהם...גם בני משפחתה) בתירוצים שונים.

אני כרגע חסר אונים.
כבר יומיים שלא החלפתי איתה מילה (וזה כבר סיבוב רביעי או חמישי כזה... פעמים קודמת השלמנו אחרי יום-יומיים)
אני מבין שזו סוג של אלימות - אבל אין לי כלים להתמודד.
מה גם שהיא פתאום הפכה לעקשנית וכמו שאמרתי - מעין הרגשה שהיא מתנהגת קצת כאילו "התחתנו...תפסתי אותך.. עכשיו תעשה מה שאני אחליט.
מי שמחליט בבית זו האישה!"

אציין שהיא אפילו אמרה את המשפט בכמה הזדמנויות.
מה עושים?

תודה!