שנאה בין בעלי לאמא שלי

רווית היקרה, כאשר את משתפת פעולה עם הדיון המשפחתי - הריטואל הקבוע - את במידת מה נותנת לכך לגיטימציה.
אין אדם מושלם. במשפחה שלך יש נורמות מסויימות וציפיות מסויימות לקודי התנהגות שבעלך לא גדל עליהן, והוא מביא נורמות אחרות שכנראה מאיימות על ה"סדר" הקיים. הסגנון שלו של חופשיות בביטוי נראה בעיניכם כחוסר רגישות וחוסר טאקט.
את בכל זאת בחרת בו, ויש בו כמה דברים שמצאו חן בעינייך. עלייך להעביר את הנאמנות שלך ממשפחתך אל בעלך. אני מבינה שחלק מן ההתנהגויות שלו גם לא נראות בעינייך.
אבל ככה הוא.
לגבי אותן התנהגויות שממש מפריעות לך אישית (לא בתור מייצגת של מה שמשפחתך אומרת עליו) - זכותך להגיד לו ולבקש ממנו לשנות דברים. אבל כאן צריך להשתמש בהרבה שכל. כי אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות ואיך להיות ואיך להשתנות. אדרבה, יש נטייה אצל הרבה אנשים דווקא להתמיד באותם דברים בהם מבקשים מהם להשתנות!!!
למשל, במקום מייד להגיד לו במה הוא לא בסדר, את יכולה לשאול אותו האם הוא מעוניין שתתני לו פידבק.
אם הוא יגיד לך לא - אל תתני לו פידבק, כי זה רק ייצור אנטגוניזם אצלו. פשוט וותרי על כך, כי זה רק יעשה את ההיפך! זה ייתפס אצלו כנסיון שלך לחנך אותו.
אם הוא יגיד כן - הוא שם את עצמו בעמדה של "אני רוצה לשמוע". ואז יש סיכוי שהוא ייקח דברים לתשומת ליבו.
ברור לי שחלק מן ההתנגדות שלו נובע מן ה"אנטי" שהוא כבר פיתח כלפי משפחתך. זה כבר לא נקי. הוא מן הסתם שומע מבעד לקולך את "השיחות המשפחתיות"...

לכן את צריכה לדעתי להפסיק עם הריטואל ההוא, של שחות הניתוח לאחר מפגש הסופ"ש קודם כל, ולחפש דרכים חיוביות ונעימות יותר לתת לו פידבק, וגם אז - יש להניח שהוא לא ירקוד לפי החליל שלך. ככה זה, יקירתי, בנישואין...לא סתם מתחתנים עם מישהו שגדל במשפחה אחרת. יש לכך כנראה סיבות טובות, שנועדו לפקוח את עינינו לכך שאנשים הם שונים, וללמד אותנו איזה שיעור בצניעות ובחוסר שיפוטיות.