הבעל והחברים שלו .

אהובה יקרה, הביאי בחשבון שבן אדם נמשך להיות איפה שנעים לו ומקבלים אותו באהבה ובשמחה ואיפה שמעניין לו ו"חופשי" לו.
אם בעלך נמשך יותר להיות עם חבריו, עלייך לבדוק את איכות היחסים שלכם. את התקשורת שלכם. האם יש לכם תחומי עניין משותפים? נושאי שיחה ששניכם נהנים לדבר עליהם? האם אתם משתפים זה את זו במה שעובר עליכם? האם זה נעים לכם או שהשיחה נקטעת מהר? איך אתם מסתדרים למשל עם מטלות הבית? האם את מרגישה שהאחריות היא עלייך? האם זה גורם לך מירמור? האם יש לך תלונות כלפיו?
הרבה פעמים הצורך הזה להתרחק ולשהות יותר עם החברים נוגע מתחושה שכאשר הוא בבית הוא מקבל הרבה תלונות ופקודות וטענות וביקורת. בעצמך את כותבת שאת מרירה ועוקצנית כלפיו. זה הופך להיות מעגל קסמים שלילי. ככל שאת עוקצנית יותר, הוא יתרחק יותר, ואז את עוד יותר מרירה וכו' וכו'.
אם את רוצה שזה ישתנה - תלונות ועוקצנות לא יעזרו אלא רק יזיקו. השינוי לא יגיע מנקיפות מצפון.
שינוי יכול לקרות רק אם תהיה לו חווייה נעימה מן השהות במחיצתך.
חישבי עליו. מה עושה לו הרגשה נעימה? מה כייף לו? אם את תשקיעי עכשו בבניית תקשורת נעימה, חייכנית, מתעניינת ולא חוקרת, מחמאות ופירגון במקום טענות - ותתמידי בכך - יש סיכוי לשינוי.
תראי, בתחילת קשר הגבר משקיע הרבה בחיזור, וזה מאוד נעים לאישה, אבל כאשר הקשר כבר מתמסד, הסיבה לחיזור שלו נגמרת. הוא כבר השיג את מטרתו. אלא שהאישה מתרגלת לכך ורוצה עוד, כי זה מאוד נעים לה, ואז היא מתאכזבת ונעשית מרירה כאשר הוא לא ממשיך בכך.
מה דעתך שכמו שהוא היה הראשון שהשקיע והתאמץ, עכשו זה תורך למנף את הזוגיות ולהשקיע ולהתאמץ? להביא משהו חיובי חדש ליחסים שלכם?
אני מבינה את הכעס ואת האכזבה שלך, אבל האם מה שכתבתי לך אינו הגיוני? שהוא יתרחק ממקום שעושה לו לא נעים ויימשך לחברה הנעימה לו? אז עלייך לבדוק את עצמך, יקירתי.

בהצלחה!

אנחנו חיים אצל ההורים שלי אז ככה שאני לא גוערת ולא כועסת ולא מחלקת פקודות ועם יש ריבים אז זה בגלל המשפחה שלו בעיקר אימא שלו שאני לא אוהבת אותה בכלל בגלל הרועה שהיא עושה וזה מה שיוצר ויכוים בינינו,
אומנם אני ובעלי שונים הוא גדל וניסה הכל מהכל בחייו ,אני לעומתו ילדה של בית ולא מנוסה בחיים .. כיף לי ולו להיות ביחד שאנחנו מדברים וצוחקים .. אבל תמיד יש את חברים שלו מהצד ש"מדליקים לנו נרות" לאורך כל שעות היום ,אני לא אוהבת את החברים שלו כי הם השפעה רעה ,למרות שבעלי השתנה מאז שאני והוא בייחד אבל אני תמיד בספקות שהוא איתם ,אני כבר מרגישה שאני לא חשובה לו שהוא איתם ובמיוחד הולך להיות לי ולו ילד בקרוב בע"ה ,אז הייתי מצפה שהתייחס אלי יותר וידאג יותר
והעקיצת זו הדרך היחידה שאני מוצאת להגיד לו שזה מפריע לי ...
ואני לא רואה שום סיבה שאנחנו יוצאים לנופש וזה אמור להיות הזמן שלנו אני צריכה לשמוע את הצרות של חברים שלו .

\אהובה היקרה, אם אתם גרים בבית של ההורים שלך - אפשר עוד יותר להבין למה הוא מרגיש את הצורך להתרחק. עלייך להפנים שבעלך לא יכול להרגיש "בבית" אצל הורייך. הוא תמיד ירגיש כמו אורח, וזה לדעתי ממש לא בריא לזוגיות להתחיל כך. עדיף לחסוך פחות כסף ולגור בדירה נפרדת. אתם צריכים את הפרטיות שלכם ואת ההזדמנות לשוחח על דברים בלי לחשוש מה ישמעו ההורים.
ושוב, ככל שתהיי יותר כייפית ופחות "קוטרית" ועוקצנית - כך בעלך ייהנה יותר בחברתך ובמשך הזמן יש לקוות שהוא יחפש יותר את חברתך במקום את חברת הידידים שלו. זה לא ייקרה במיידי. כל עוד את "דורשת" זאת - יש סיכוי גבוה יותר שהוא ירצה להתמרד ולהשתחרר מנסיונות השליטה שלך על החיים שלו.
יש לי הרגשה שאת מאוד מרוכזת בצרכים שלך ולא ממש רואה את הצרכים שלו. עלייך להבין שהוא בנוי אחרת לגמרי ממך וכדאי שתנסי להבין מה יעשה אותו מאושר, ולא רק מה יעשה אותך מאושרת.
יש לקוות שאם את תחשבי יותר על הצרכים שלו, עם הזמן הוא גם יתחיל לחשוב על הצרכים שלך, ולהיות יותר קשוב אלייך. זה דורש יותר בגרות, יכולת נתינה אמיתית. אלו דברים שמתפתחים עם השנים.