יחסים אחרי לידה

סרגיי יקר,

צר לי שכך אתה חש.
חיים חדשים בתוך משפחה מביאים עימם אושר רב אך לצד האושר והשמחה גם קשיי הסתגלות, עייפות, תחושות שקשה (ולא צריך) להסביר (הורמונים לעיתים) ותחושות הזנחה אצל האב, כפי שאתה חש לאחרונה.
אמנם בתכם ישנה בלילה אולם אשתך, כנראה, טרם החלימה לחלוטין, נפשית ופיסית. גם חזרתה לעבודה אינה מקלה עליה, אני מניחה. היותה אם לתינוקת קטנה, גם אם כזו המאפשרת לישון בלילה, יחד עם חזרתה לעבודה מהווה עומס כלשהו עבורה והיא זקוקה לזמן על-מנת ל"סדר" את תחושותיה מחדש, את זמנה, את חייה. בתוך כל הנ"ל קל לה יותר, לצערי, להתעמר בך ו"להוציא עליך". אתה קרוב אליה, בן-זוגה, ולרובנו יש נטייה שכזו לפגוע בקרובים ביותר כאשר קשה לנו. אין הדבר מעיד על רגשותיה כלפיך או משיכתה כלפיך.
למרות שגם לך מגיע, בלשון המעטה, ולמרות שגם בחייך חל שינוי משמעותי ולמרות שגם אתה זקוק לאשתך נסה לאפשר לה את הזמן שהיא צריכה על-מנת לחזור לעצמה. נסה להיות קשוב, עתה, לצרכיה ולרצונותיה. היא בוודאי תדע להעריך זאת, יותר ויותר במשך הזמן. הייה עבורה ועבור ילדתכם, אני מאמינה שגם מכך תוכל לקבל, לפחות מעט, מתשומת-הלב, החום והאהבה להם גם אתה זקוק כעת.