ככ קשה

שירי יקרה,

אמון, כנות, יושרה, פתיחות ואמינות הינם יסודות מאוד עמוקים, חשובים מהותיים ומשמעותיים. יסודות עליהם זוגיות נכונה ובריאה מתקיימת, מתבססת ומתפתחת. במקרה שלכם, לאור מה שראית בעבר כל היסודות הנ"ל רעועים. החשדות שלך, החששות שלך, חוסר האמון שלך בו ובקשר שלכם וחוסר השקט הנפשי שלך לא ייעלמו עם הזמן, הם רק יגברו עם השנים וכל אמירה שלו או עשייה שלו יקבלו בעינייך מימד אחר, מחשיד, מלחיץ ומורט עצבים. יהיה לך קשה עד בלתי-אפשרי לנהל כך אורח חיים נורמטיבי ורגוע וכמובן, זוגיות טובה, בריאה ונכונה.
זוגיות אמורה לספק תחושת ביטחון ויציבות אולם, הזוגיות שלכם לא תוכל לעולם ליהנות מתחושות אלה לאור התחושות שלך, החשדות והחששות שלך. לא בכדי את חוששת לקחת החלטה בנוגע למיסוד הקשר עימו. התחושות שלך נכונות, הקשיבי להן.
בראייה שלי הקשר הזה לא נכון עבורך וככל שתקדימי לסיימו כן ייטב. תוכלי להתפנות ליצירת קשר חדש עם איש ראוי. איש אשר תוכלי לתת בו אמון מלא, לשוחח עימו על כל דבר בפתיחות ובכנות מתוך ידיעה ברורה שכל תגובה שלו אמיתית וכנה ושאת לחלוטין יכולה לסמוך על דבריו, עליו ועל הזוגיות שלכם.

אני ככ מוטרדת..
אנחנו שנתיים יחד בני 30 , הוא מנכל של חברה בושי יש לו זמן להרים לי טלפון במהלך היום.
אני מרגישה שאני לא בסדר עדיפות לא חוזר לטלפונים לא מתקשר מיוזמתו וטוען שאני צריכה להבין אותו.
אני מרגישה שדוחף את הצלחתו האישית לא את הקשר.
הוא טוען שאני יורקת לבאר שממנה אני שותה כי הוא משלם שכירות ובעיני מכוער שכך אומר.
האם עלי לפרגן למרות שאני מרגישה שאני בעדיפות אחרונה?

שירי יקרה,

כפי שכתבתי לך בתגובתי הקודמת. הקשיבי לתחושותייך הפנימיות. הוא לא ראוי לך האיש הזה. הוא לא מעריך אותך או את הקשר שלכם ולכן הזוגיות הזו וגם את מקבלות עדיפות נמוכה אצלו. כפי שאומרים ה"לא יכול" או "אין לי זמן" הם אחים תאומים של "לא מתאים לי עכשיו" או "לא בא לי" או "לא בראש שלי" (וסליחה על הבוטות...). נחמד לו שיש לו זוגיות, נחמד לו שיש לו אותך והוא לא חש צורך להשקיע אפילו את המינימום וחבל... למרות היכרותנו הקצרה אני משוכנעת שמגיע לך יותר, הרבה יותר.
אם אני מוסיפה להתנהלותו זו את חוסר האמון שאת חשה כלפיו, את הקשרים האחרים שיש או אין לו עם האחרת, המסקנה ברורה לחלוטין, הקשר הזה לא יקרב אותך אל אושרך ובוודאי לא יוביל אותך בכיוון הנכון. לכן, למרות הקושי קחי החלטה נכונה עבורך, עבור אושרך ועבור עתידך והמשיכי הלאה בחייך.
לשאלתך, פרגני לעצמך בלבד. עשי את הדבר הנכון עבורך. לצערי, הוא לא חלק מהדברים הנכונים עבורך וככל שאת מוסיפה פרטים על התנהלותו כלפייך את מחזקת את דעתי לגביו ולגבי הקשר שלכם.

אם את לא מרגישה שהוא משתף אותך בחיים הרגילים שלו...אז איך את רוצה להיות שותפה בדברים "האחרים" שהוא עושה?
אני רואה שזה מפריע לך כבר הרבה זמן, ולא ברור מדוע את לא מצליחה להעביר לו את תחושותייך כפי שהיית רוצה, אולי זה קשור לדרך העברת המסרים שלך וזה דווקא קשור אלייך ובידיים שלך בלבד!
את זה את יכולה לשפר בללמוד ולקבל כלים כיצד לפנות אליו ולהעביר לו מסרים שיתקבלו אצלו בהבנה ולא כביקורת,
או אולי זה קשור בכלל לדרך חייו ולאופן שהוא תופס את הקשר איתך,,, ייתכן והמצב כמו שתיארת שאת לא בראש מעייניו וזו כבר בעיה שלו פרטית שמשליכה על החלק שלך בתור בת זוגו, מבינה?
אני מציע שתשאלי קודם את עצמך האם את מוכנה להיות חלק משותפות ולא בראש סדר העדפויות יש אנשים שזה מתאים להם, לא יודע... אולי... ואת?

שירי,

אני זוכרת את סיפורך - אני גם זוכרת מה עניתי לך אז ומה שאני יענה לך היום
אותה התשובה שום דבר לא השתנה - כנראה לצערי גם אצלך לא.

כמו שמוניקה כתבה מערכת זוגית חייב שיהוי אמון ובטחון ושלווה - ואת זה אין לך - את כבר מסתובבת עם החששות שלך והלבטים כבר הרבה זמן. יותר מידי זמן .. ותאמיני לי זה רק יגבר. מה תעשי שתיהי נשואה ותקימו משפחה?

הסמסים שתפסתי שגם היו בסגנון של "חשבתי עליך אתמול בלילה - זה נראה לך הגיוני כל בר דעת יבין שיש משהו רגשי\אנטימי בניהם (אני לא יודעת אם הם שוכבים-אבל זה לא חשוב )
איזה אישה נשואה או עם בן זוג תגיד לגבר דבר כזה-רק מישהי שמעוניינת בו והוא שמשתף פעולה - עובדה שאת גם לא קונה את זה - בתוך תוכך את יודעת את האמת.
את פשוט מפחדת להפרד - אני כל כך מבינה אותך - אך אני מפצירה בך אל תסתפקי בכתיבה בפורום תלכי לבקש יעוץ שמשהו מקצועי יתמוך בך לבצע מהלך של פירוד - זה מאוד קשה - אבל תחשבי מה יהיה עוד כמה שנים זה יהיה יותר קשה - מה יהיה שיהיו ילדים? איך תוכלי להביא איתו ילדים לעולם - שאת לא בטוחה בו - אל תעשי את זה לעצמך...


ואני אומרת את זה מנסיון אישי - אני עברתי כמעט אותו דבר - רק בעל (עם 4 ילדים) שנתפס רגשית (לא שכבו - אבל זה לא העניין) עם אישה נשואה אחרת.
הקושי הוא עצום- השלווה מופרת- חוסר אמון שולט -- מעקבים- חוסר רגיעה - אי אמון
פשוט שגעון - חבל עלייך -
את עדיין לא נשואה אין ילדים יותר קל לצאת מזה
תעשי לעצמך טובה - תצילי את עצמך - אני לא מגזימה - לא מגיע לך לחיות ככה -
פשוט תעשי צעד אמיץ

בהצלחה רבה מחבקת אותך מכל הלב.

המון תודה על התגובות , אני מבינה את זה כשמש...
מאוד קשה לקבל החלטה כי אין משהו חד משמעי שאני יודעת הכול נראה לי הזוי אבל לא תפסתי משהו חד משמעי.
אתמול כןראיתי סמס שכתב לה בשישי אחההצ חמש דקות אחרי שיצאתי מהבית שהוא זמין .
בשישי תמיד אנחנו מבלים יחד ולי תמיד אמר שמאחר וזה קשר עבודה שיחותיהם תמיד במסגרת שעות העבודה ולכן לא משוחח איתה לידי.
והנה חמש דקות אחרי שיצאתי מבית חייג אליה..
זה לא ברור שזה רומן אבל זה נותן הרגשה רעה...
אני לא מתעמתת איתו כי יגיד שחיטטתי מצד שני למה להמשיך לחטט אם אני לא מעמתת אותו עם זה?
אני נשארת עם העצבים בפנים...

שירי יקרה,

ההבנה וההכרה הינם שלב חשוב בדרך הנכונה אל המטרה, אולם זהו השלב הראשון בלבד. עתה משהבנת באופן ברור לחלוטין, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי האיש הזה לא נכון עבורך ולא ראוי לך, הגיע הזמן לעשות עוד צעד קדימה, צעד אמיץ, לא פשוט, אם כי הכרחי, צעד נכון עבורך ולעבור לשלב הבא, שלב העשייה. במקום להישאר עם העצבים בפנים, כפי שכתבת, שחררי את עצמך מהקשר הלקוי הזה, קשר אשר אינו מבוסס על היסודות העמוקים והכרחיים לזוגיות נכונה, טובה ובריאה.
אפשרי לעצמך למצוא זוגיות אחרת, עם איש ראוי, ויחד איתו לבנות קשר יציב המבוסס על אמון, אמינות, יושר, כנות, פתיחות ויושרה. קשר המספק ביטחון במקום לערער אותו, קשר המספק שקט נפשי במקום להפר אותו.
מאחלת לך הצלחה גדולה וזוגיות מאושרת עם האיש הנכון עבורך.

היי
כתבת שאת מבינה את זה כ"שמש" אבל נראה שאת בוחרת להרכיב "משקפי שמש"
גם לא להחליט זה סוג של החלטה!
קחי בחשבון שאת זו שקובעת איך יתנהלו חייך ולא אף אחד אחר בעולם!
כי כשאתה מסכים שידרכו עליך אז דורכים עליך...
אני לא מנסה ללמד אותך מכאן מה לעשות או מה לומר, אני רק מנסה להעביר לך מסר אחד, קטן, ברור. > את! נותנת לו!!! את האפשרות להתחמק ממך!!!
ביום שתעמדי על רגלייך ותבקשי בנועם אבל באסרטביות (שרק בחורות יודעות איך עושים את זה...)שאת לא מוכנה יותר שהוא יתנהג אלייך כפי שהוא מתנהג כעת, תקבלי את כל התשובות שאת צריכה לדעת על החיים המשותפים שלכם,
ביום הזה תגלי את כל הדברים שאת חושבת שאת יודעת עם או בלי חיטוט לטלפונים ולמסרונים שלו,
אני מבין שזה קשה לך כי את לא מוכנה אולי לתשובות שלו, אני בטוח שיש לך סיבות טובות לכך ואני באמת לא שופט אותך,
אבל זו הדרך היחידה לברר מה את עושה שם ולאן את הולכת,
בהצלחה וכל טוב

אם זה לא חד משמעי -- אז מה זה חד משמעי ??

הבחור הזה (גם אם אין לו רומן עם האישה הזאת ובטוח שיש לו משהו איתה)
משקר לך (שולח סמס שהוא זמין - נו באמת) .. את חיה בחוסר אמון.... את כדברייך מקבלת עצבים,חוסר אונים ועוד.
זו לא זוגיות שאת צריכה לחיות בה. (תנסי לחשוב יותר רחוק... מה יהיה עוד כמה שנים... עד אז תוכלי לסמוך עליו... תחיי בשקט.. כנראה שלא) תוכלי להתקדם איתו בקשר ? יש סיכוי לקשר כזה. (אם היית נשואה והיה ילדים אולי ההיתי כותבת לך אחרת - כדי למנוע מפח נפש של הילדים אולי אפשרי להציל את הזוגיות להחזיר את האמון רק בשביל להמשיך לקיים את המשפחה - אבל תאמיני לי גם לזה יש מחיר והוא מאוד יקר ולא פשוט וגם לא תמיד מצליח .. אבל פה במצבך אין לך (וזו דעתי הצנועה) בשביל מה להשאר )

אני לא שופטת אותך - קשה לעשות צעד כזה. אני מבינה שאת קשורה אליו , שאולי זה קשר נוח ,שזה פחד מהלוא נודע.. הגיל שלך....פחד מלהיות לבד ועוד סיבות....

אבל את חייבת את זה בשביל עצמך........ תעשי משהו אם עצמך (את כל הזמן כותבת - שיגיד שחיטטת לו... שהוא יתנצל .. אל תרגישי לא נוח עם החיטוטים....
נראה לי שהוא מרגיש טוב עם עצמו מנהל זוגיות עם רווקה ובמקביל מנהל לו משהו עם מישהי נשואה - כמה נוח)

זה שאת מחטטת - זה כי את לא יכולה להיות בת יענה ולהמשיך כאילו כלום .אבל הבעיה היא שאת לא עושה כלום עם החיטוטים ומה שאת מוצאת - ואת מוצאת דברים - את אוכלת את עצמך מפנים - אז מה זה שווה. את מרגישה עוד יותר גרוע עם עצמך.

אז לפני שאת הופכת חולה ממנו .. תקבלי החלטה - או שאת עוצמת עיניים לא מחטטת (בת יענה) חיה את החיים או שאת עושה מעשה אמיץ ומצילה את עצמך.

תעזרי באנשים - למה את מתענה ולא הולכת לעזרה אצל מישהו מקצועי ?
(אם אין כסף- אז אפשרי דרך מקומות מסובסדים...או שאת לא רוצה באמת לעזור לעצמך .. נוח לך לרחם על עצמך להתלונן.. את מפחדת להתמודד עם האמת . אבל את בתוך תוכך יודעת את האמת)
אין לך מישהי שיכולה לתמוך בך - חברה טובה , אחות,משפחה? מה הם אומרים על כל החשדות שלך?

סלחי לי שאני כך כותבת - ושופכת עלייך את הכל.
אני כל כך צר לי עלייך.. כל כך מבינה... כל כך איתך מזדהה .. מצד אחד בא לי לחבק אותך
ולעטוף אותך.. מצד שני בא לי לנער אותך ולתת לך כזאת סטירה יאאלה תיהי חזקה.
(אני הייתי במצבים האלה ולכן כל כך קשה לי .. גם אני נפלתי בפחד ..בחוסר אונים...)
כל אחד מתקדם בקצב שלו. אי אפשר לנסות להפוך אותך למה שאת כרגע לא... אבל בן אדם כן יכול להתחזק להאמין בעצמו .. כי בסוף הוא מבין שאין לו ברירה.. אלא להיות אמיץ - או שמבינים לבד או שמבינים בעזרת עזרה)

חזקי ואמצי .