משעמם

יפית היקרה,
כאשר את כותבת שאין לכם על מה לדבר זה עם זו, את מוכנה לבדוק איתי משהו?
קורה מצב אופייני להרבה זוגות שבו מפסיקים לשתף את בן הזוג במה שקורה לי בחיים כי אני כבר יודעת מנסיון מה תהיה התגובה שלו על דבר מסויים שאגיד, והאמת היא שאני מעדיפה לא לשמוע ממנו את התגובה הזו. ולאט לאט הרבה נושאים "מתים להם" ונעשים פסולים: חלקם נפסלים ע"י האחד וחלקם נפסלים ע"י השנייה, ומשתרות להן שתיקות. זה נראה כאילו אין לכם על מה לדבר, אבל בעצם יש לכם אבל אתם נמנעים מלפתוח בשיחה על מנת לא לקבל תגובה צפוייה מסויימת שאינה נעימה לכם. את יכולה לבחון את עצמך האם זהו המצב. תראי אם את יכולה לשתף אותו באותם דברים קטנים וטפשיים אולי שאת משתפת אנשים אחרים בחיים שלך כמו את אמא שלך או חברה טובה? ואם לא, אז משהו באינטימיות שלכם נפגם, ורצוי לטפל בכך מהר, לפני שמישהו מכם ירגיש שהוא מעדיף למצוא פרטנר אחר לאותן שיחות נפש כה חשובות. בייעוץ יעזרו לכם להסתכל קצת על סגנון התקשורת שלכם, מה "הורג" את השיחות. למשל אם את מסםרת לו מה הרגשת במצב מסויים ועד כמה היית נסרת הוא מייד מנסה להגיד לך שלא היית צריכה להרגיש כך וכך ונותן לך עצות ואת מקבלת ממנו את ההרגשה שאת לא בסדר. זה סגנון תקשורת אופייני שנאי נתקלת בו בהרבה זוגות. האישה אומרת - אני רק רוצה שתבין מה עובר עלי. לא רוצה את העצות שלך. ואילו הגבר אומר - נאי לא מבין ברגשות, אני רוצה להרגיש שאני מביא תועלת ופותר בעיות. כאשר מתחילים לראות את הסגנון הזה למשל, לומדים מהם הצרכים בשיחה של כל אחד ומצליחים להביא את השיחה למקומות אחרים.
אשמח לתגובתך.

שלום דורית ואני מאוד מודה לך על התשובה!
המצב שאנו נקלענו אליו זה לא המצב שאת מתארת. אנחנו כן חולקים הכל בינינו ויודעים הכל אחד על השני. אנחנו מדברים המון במשך היום בטלפון ולפעמים פשוט כבר אין על מה לדבר כאילו אין יותר התלהבות בינינו. בקיצור השגרה משתלטת על חיינו ולנו אין ניסיון להיתמודד עם זה בצורה הנכונה.
היתי פשוט רוצה לדעת איך מתמודדים עם זה לפני שזה יהפוך למשהו גדול יותר מסתם חוסר התלהבות.
תודה, יפית.