נידמה שאני במבוי סתום

הי טוטי,

ראשית אין מה להתנצל- אף פעם לא צעירים מדי לחוות אהבה, קשר משמעותי או רגשות. את ניסחת מה שאת עוברת באופן רהוט, ואני שמחה על כך.

לענייננו- ה"מסביב" שלך מאוד דואג לך ורוצים להגן עלייך באופן טבעי- שלא תחווי שוב דחיה מצידו לאור העבר שלכם יחד. בד בבד את אומרת שאת בכלל לא בטוחה שאת מעוניינת בהצעה שלו- כך שאם תדחפי אותו לכיוון גם תחושי לא מכבדת את עצמך, וגם תיקלעי למצב מסובך- אני מביאה אותו למצב של הצעה לחתונה אבל לא באמת רוצה בה? לכן צריך לעשות קצת סדר.

המעבר החוזר למגורים משותפים הוא עצמו להערכתי עליית מדרגה. ולמה? בזמן הזה שניכם חוויתם, עברתם, שניכם ראיתם דברים אחרים והוא קיבל את הזמן שרצה. עכשיו נותר לו להוכיח או לתת לך תחושה אמיתית ומבוססת מספיק- שהוא רוצה בך ומעוניין באופן רציני. כפי שהתחלת ועשית טוב- ביקשת שהוא יחפש את הדירה ויכין אותה. זה חלק מהעינין- לבדוק עד כמה הוא רוצה הפעם. המגורים הבאים שלכם יחד לא יהיו כמו הקודמים- את תיזהרי יותר בשל מה שחווית, את תבדקי יותר ותהיי יותר על הקרקע. לכן אני לא מסכימה עם האמירה שאתם מתחילים מאיפה שהפסקתם- קרה הרבה מאוד באמצע. חשוב לבדוק- האם הרגש עדיין חזק? האם אני רוצה בו להמשך? האם הוא רציני כלפיי? כל זה תוכלי לבדוק במעבר המשותף.

במילים אחרות, כדאי לקחת את הזמן, להקשיב לעצמך ולבדוק מה א-ת מרגישה עם המעבר החוזר לגור יחד, האם הוא השתנה לדעתך, וכמובן לשוחח איתו ולהגיד לו "דוגרי" מה עבר עלייך בינתיים ומה את מרגישה לגבי הקשר. זה מאוד חשוב. עם זאת לחדד שאת מוכנה לתת עוד צ'אנס (אם אכן כך).

סמכי על עצמך ועל תחושותייך, נסי לראות המעבר הזה כעוד שלב בקשר, עוד שלב במערכת היחסים. אני מאמינה שאם הוא באמת רציני כלפייך- הפעם הוא לא יפשל.

בהצלחה רבה!

הי. מאוד מבינה ללבך. אני חושבת שהדבר החשוב ביותר הוא להצהיר על כוונות, גם אם לא להתחתן באופן מיידי (כיוון שאתם בהחלט צעירים). אני חושבת שרכישת טבעת אירוסין תעשה נפלאות בקשר, כיוון שהיא תספק לך את הביטחון הנחוץ לך ולקשר כולו. הציגי לפניו את האפשרות הזאת וראי כיצד הוא מגיב. בהצלחה.