לא יכול להפסיק לחשוב עליה

ערן היקר, אני רוצה להעלות שתי נקודות:
האחת - מכיוון שזה לא מרפה ממך, זה יכול להיות דבר טוב ליצור איתה קשר ולהתנצל על הפגיעה אם כי כדאי לבחון את האפשרות שאוליהיא לא כל כך נפגעה כמו שאתה חושב.

השנייה - הבא בחשבון שיתכן שעבורה יצירת הקשר הזה יהיה פתיחת פצע שהגליד כבר, כי אצל רוב האנשים אחרי כמה חודשים הם מצליחים לעבור הלאה. אז עליך לחשוב היטב האם יצירת הקשר איתה לא עלולה לפגוע בה פעם שנייה בנוסף על הפגיעה הראשונה, ואז יצירת הקשר איתה תהווה אולי עבורך איזו השלמה נפשית אבל עלולה לגרום אצלה נזק, ואז מה עשינו??

אז במחשבה שנייה, מה דעתך לכתוב לה מכתב מפורט שמסביר מה אתה חושב על מה שהיה, ומכיר במה שעשית לה,ומביע צער על מה שנגרם לה.
אבל לא לשלוח לה ממש אלא אולי - תכתוב אותו כאן, בפורום, וזה יהווה עבורך סוג של סגירת מעגל רגשית ואולי תוכל לפטור את עצמך מן המחשבות המטרידות הללו.

את המכתב רשמתי אתמול והתכוונתי לשלוח אליה.
אני לא רוצה לפגוע בה כמובן, אבל האם זה יהיה נורא שהיא תקרא את מה שכתבתי:

שלום נטשה.

קשה לי להסביר מה גרם לי לשלוח לך את המכתב הזה אחרי כל כך הרבה זמן,
אבל בעיקר היה חשוב לי שתהיי מודעת למה שאני מרגיש כבר המון זמן.
לא הכרנו הרבה זמן והרבה שנים שלא התראינו, ואני לא בטוח שתזכרי.
למרות ההיכרות הקצרה, שנים שאני חושב עלייך בכל יום.
היו לי תקופות מאושרות קצרות בחיי, ואחת מהן הייתה שהייתי איתך, ואלי זו הייתה התקופה המאושרת היחידה.
לא יכול לשכוח את הפעם הראשונה פגשתי אותך, את החיוך שלך כשראית אותי.
עדיין, כל פעם שאני יוצא עם מישהי חדשה, אני נזכר ביום שהכרתי אותך ותוהה אם זה יקרה כמו שקרה איתך, האם אני אראה את החיוך שהיה לך, וכמובן שאני מתאכזב מחדש בכל פעם.
שנים שלא הצלחתי להבין למה זה נגמר, איפה טעיתי ומה גרם לך לקראת הסוף לכעוס עליי.
אם לא הייתי כותב את המכתב הזה, זה היה רודף אותי כל החיים, ואולי עדיין ירדוף, למרות המכתב.
חשוב שתדעי שהיית הדבר הטוב ביותר שפגשתי בחיים ואני לא בטוח שזה יקרה עוד פעם, וכמובן שאני מצטער שדברים נגמרו כפי שהם נגמרו, ואם נפגעת אז אני מצטער.





נ.ב,
אני מקווה שאת מאושרת.

ערן היקר, המכתב שכתבת הוא מקסים ומרגש, וממנו אפשר לראות שהיא עדיין שוכנת בליבך וכי יש לך תקווה שתחדשו את הקשר.זה ממש מכתב אהבה, ואני חושבת שאין סכנה שהיא תיפגע ממנו.

חשוב שתדע שזה לא משהו שניתן היה להבין מן הפוסט הראשון שלך. בפוסט הראשון כתבת בעיקר על רגשות אשמה וחשבתי שאתה יודע מה עשית וכיצד פגעת בה.

אני מעירה את ההערה הזאת כאן בתור פידבק לך. שתביא בחשבון שאולי המסרים שלך אינם לגמרי ברורים וישירים. ויתכן שעליך לחפש בכיוון הזה - אולי - את מקור הפגיעה.
כמובן שחסרים לי הרבה נתונים וכל מה שאני יכולה לעשות זה להשתמש במה שאתה נותן לנו כאן...
נשמח לעידכונים נוספים אם יהיו.

קודם כל אמני מודה על התשובות והמאמץ.
אני אנסח שאלה, שיבהיר לי סופסוף מה גרם לה לכעוס ואשאיר לה אפשרות
לכתוב לי את זה.
במידה ויהיהתגובה ממנה, אפרסם אותה כאן.
ערן.

הפוסט הראשון שלך גרם לי להתרגש. אולי כי הייתי בסיטואציה דומה במקום ההפוך. מאוד הייתי שמחה לשמוע ממנו, אפילו שעברו 8 שנים...

שלום דורית.
לפני חודשיים כתבתי את המכתב אבל לא היה מענה.
לא היה לי ברור אם היא קיבלה את המכתב, בגלל זה הלכתי עם המכתב אליה הביתה והשארתי על הדלת.
היום נטשה התקשרה ודיברנו.
מסתבר שהיא קיבלה את המכתב הראשון אבל לא הבינה למה שלחתי את זה,כי כנראה שלא הרגישה כמוני.
בגלל ששלחתי את המכתב שוב היא התקשרה ודיברנו קצת.
היא הציעה שניפגש לקפה כידידים, כדי לדבר, והבנתי שאין לה כרגע מישהו בחיים.
יש בי המון התרגשות, אני מתכוון להגיע באמת כידיד ולדבר איתה.
יש לך המלצות שיעזרו לי להתמודד עם המצב הזה, כי אני מאד לחוץ?

ערן

ערן היקר, תודה שאתה מעדכן אותנו!!!
אז הנה, קיבלת הזדמנות שנייה, כי היית נחוש והשקעת מחשבה ורגש, והתמדת וחזרת והבאת לה את המכתב היפה והרומנטי...ועכשו זה נשא פרי!
מאוד קשה לדעת מה עובר עליה ועד כמה היא פנוייה לקשר חדש, ועל כן עליך לחזק את ליבך, ולהביא בחשבון שסביר להניח ששניכם אינם באותו מקום מבחינה רגשית. אתה בשי ההתרגשות והלחץ, והקשר איתה חשוב לך ואתה "דוגר" עליו במשך שנים מבחינה רגשית.
ואילו היא - אין לדעת מה היא זוכרת, עד כמה זה חשוב לה, ועד כמה היא רוצה עכשו בקשר ואולי היא כבר התאהבה במישהו אחר ונפגשת איתך בגלל שראתה כמה זה חשוב לך.
אני אולי מרפה קצת את ידיך, כי עליך להיערך רגשית לכל מיני אפשרויות, כדי לא להתאכזב יותר מדי אם תראה שהיא לא באותו מקום רגשי כמוך.

בכל מקרה, גם אם לא תראה אצלה יותר מדי התלהבות - זה עדיין לא אומר שהיא לא מעוניינת. נשים לומדות לא להראות יותר מדי התלהבות ולבחון את מידת המוטיבציה של המחזר אחריהן.
יש הרבה מאוד אהבות שאינן מתחילות באופן סימטרי ועם הזמן מתפתחות בהדרגה, וזה בסדר גמור, אם כי לא קל לזה שכבר אוהב וברור לו מה הוא רוצה.

אני מאחלת לך הצלחה רבה, ואולי טיפ קטן - נסה לא לחשוב על עתיד, אלא לשים את הפוקוס על חווייה חיובית ומרגשת בפגישה הזאת, כאילו אין לה המשך. עיקרון ושמו להיות "כאן ועכשו". בדרך כלל, אם החווייה העכשווית היא נעימה וכייפית, טבעי ששניכם תרצו לחזור עליה בפעמים הבאות, ואילו אם תהיה כל הזמן שקוע בשאלה האם היא רוצה אותך או האם היא תסכים להיפגש איתך שנית - כלומר תחשוב ותתרכז ותילחץ מן העתיד - תפספס את ההווה.
בהצלחה ותמשיך לעדכן אותנו!

עבר הרבה זמן,כעט שנה וחצי, ונזכרתי בהודעה שכתבתי כאן.
מה קרה מאז?
טוב, ניפגשתי עם נטשה, התרגשתי בהתחלה כמובן.
היא לא הרגישה מה שאני הרגשתי ושכתבתי.
היה לה חבר באותו הזמן, אבל נפרדה ממנו אחרי כמה חודשים.
דיברנו מדי פעם.
אחרי שנפרדה מחבר שלה הבנתי שקשר כבר לא יהיה איתה.
עבר עוד קצת זמן, בשיחות ומפגשים המעטים הבנתי כמה דברים:
זו לא האישה שזכרתי, או שדמיינתי.
גיליתי אדם לא בוגר ולא אחראי, שאין סיכוי שאוכל לחיות איתה.
לא סתם דברים לא עבדו אז בינינו.
נכון, הייתי מאושר לתקופה קצרה, אבל הדמיון שלי יצא מכלל שליטה.
זה לא תהליך פשוט והיום אני לא מבין למה נכנסתי לקטע של לחשוב עליה ולפנטז כל כך הרבה.
אבל מצד שני, זה יצא ממני ואני בכלל לא חושב עליה, כי הבנתי שמהשדמיינתי לא היה קיים, והכל זה אצלי בעיקר בדמיון.
מה שהרגשתי כלפיה היה אמיתי, אבל הדמות שדמיינתי לא היה קיים,
במציאות היא ממש לא לא מה ציירתי לי.
לפעמים אני מצטער שבכלל פגשתי אותה, אבל החויות האלה כנראה שהם מהות החיים,
ואני מקווה שיום אחד אוהב מישהי שתהיה קרובה לדמות שהיה לי בראש, אולי בלי הפגישה והאכזבה לא היתה נוצרת הדמות, גם אם זה רק בדמיון, יש לו משמעות גדולה על הסתכלות על החיים.
אחרי התהליך הזה אני אדם אחר, עצוב יותר אולי, אבל מפוכח.
אם הייתי יכול ליצור אדם, הייתי יוצר את הדמות שציירתי.
ביי נטשה,בהצלחה.