עבר כבר כמעט שבוע...פשוט לא יכול..

הלילות ארוכים כל כך.
בהמשך לשאלתי הקודמת שנענתה..לאחר כמעט שבוע עכשיו היא כל הזמן במחשבות שלי. אני כבר לא יודע מה לעשות.
כבר כמעט שנה שאני פשוט לא אני. אני פה אבל אני לא פה.
ראיתי אותה פעם אחת מאז אותו היום שהיא באה לדירה שלי ודחיתי אותה.
פשוט לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים. לא משנה לאן אני הולך, היא שם. במחשבות שלי, בכל מקום. כל דבר מזכיר אותה. אני לא מסתכל בכלל על נשים אחרות. אין לי חשק לדבר, אין לי חשק לכלום. בקושי נרדם, בקושי ישן. מאוד מעריך הומור ופשוט שום דבר לא מצחיק אותי. חשבתי שלפני שבוע הייתי מיואש. עכשיו אני פשוט כבר לא יודע איך להגדיר את זה. אני יודע שזה לוקח זמן כדי לדעת אבל אני מתנדנד ככה כבר כמעט שנה.
כבר חשבתי לחזור לתקופה מסוימת לארץ המוצא שלי למשפחה, לנסות לשכוח. לא יודע אם זה בכלל שווה את הניסיון. שנינו מאותו מקום, אולי זה בכלל יעשה לי רע ויזכיר לי אותה יותר.
כל פעם כשהיא בסביבתי היא כאילו מנסה להראות לי מה אני מפסיד. כאילו אני לא בסדר שדחיתי אותה. אני לא בסדר? היא ה-לא החלטית מבין שנינו ממה שהבנתי עד עכשיו.
אני לא מבין מה אני בשבילה. ידיד? חבר? יזיז? בן זוג? סתם אדם שנוח לה להיות איתו? צעצוע שלה? אני רק יושב וחושב ולאט לאט מתחיל לאבד את זה פשוט. לא מבין.
אני מצטער אם אני משעמם אנשים או שבאמת יש בעיות חשובות יותר משלי שזקוקות כאן לייעוץ בדחיפות אבל בבקשה, אני פשוט לא יכול יותר. בא לי לעלות על גג ולצרוח את הכל החוצה. במקום זה הכל נשמר בפנים.