מצוקה

אני גם מנסה ורוצה מאוד לעזור לה ושיהיה לה טוב ולא מצליח.. היא אומרת שהפתרון הוא פרידה.
אני לא מצליח לעשות זאת לצערי הרב פשוט בגלל שהיא כל כך מדהימה ומיוחדת ורק אותה אני רוצה (חשבתי על זה הרבה ואני שלם עם זה שהיא האחת)
איזה ייאוש

דורון יקר,

אני מבינה לליבך. לא רק שאבדת את הקשר האינטימי בבית אלא שגם הקשר ה"נוסף", עם חברתך לעבודה, הסתיים, לעת עתה.
הקולגה שלך היוותה עבורך לא רק בת-זוג תומכת, אוהבת ונוכחת, בתקופה קשה זו בחייך, אלא גם הייתה שם עבורך על-מנת שתוכל לחלוק עימה את קשייך וכאביך אשר נגרמו (ועדיין נגרמים) מתהליך הגירושין ומהצורך לעזוב את הילדים. מעבר לעובדה שהיא אוהבת אותך ובגין זה הייתה שם עבורך, מי כמוה יכול להבין לליבך, שהרי היא כבר אחרי התהליך, היא כבר בסטאטוס של גרושה. היא הייתה עבורך מעין מקום לנחמה ומקור לכוחות נפש. כך, שהתחושה הזו, שאתה קשור אליה, כפי שכתבת, יכולה לנבוע מהרגשות שפיתחת אליה כמו גם מכך שהיא הייתה שם עבורך כאשר נזקקת לקשר אנושי חם ואוהב, למישהו שיהיה "בעדך".
למרות הקושי הכרוך בכך עליך למצוא את כוחותיך הפנימיים ולהתמקד כעת בפרידה מאשתך, כך שההסכם ביניכם יהיה הטוב ביותר לכולם, לילדים, לך ולה וכמובן, שיסתיים בהקדם האפשרי. תהליך גירושין מיטבי ומהיר ישרת גם את מטרתך הנוספת, החזרת חברתך לעבודה לחייך. כאשר תהייה ממוקד בעשייה ובקידום תהליך הגירושין תהייה עסוק פחות במחשבות עליה ועל כמה שאתה אומלל. נסה להתמקד ב"יש" ובמה שיש באפשרותך לעשות לקידום מטרותיך במקום לשקוע באומללות (וברור לי שהרבה יותר קל להציע מאשר לבצע...).
תהליכי גירושין אמנם יכולים לקחת שנים יחד עם זאת, אם שני הצדדים מעוניינים בכך, התהליך יכול להסתיים בפרק זמן קצר.
אם אתה חש שאין ביכולתך ל"אסוף את עצמך" בכוחות עצמך אולי יש מקום לשקול לפנות לאיש מקצוע אשר יוכל לסייע בידך ולהיות לצידך.

תודה רבה מוניקה
לאיזה איש מקצוע לדעתך עלי לפנות
אני ממש בדיכאון
אם פסיכולוג- מתמחה במה?
נראה לי שאני חייב לעזוב את חברתי ואין לי כוחות לזה
קשה לי במיוחד שהיא יוצאת עם אחרים - פשוט מטריף ..
אני צריך שהוא יעזור לי להשתחרר ממנה ולהתקדם הלאה בגרושין
תודה מראש
דורון

דורון יקר,

ראשית, לפני שאתה מאבחן את עצמך כ"נמצא במצב של דיכאון", והכוונה לדיכאון המהווה בעיה קלינית הדורשת טיפול ואולי אף תרופתי, כדאי, אולי, שאיש מקצוע יאבחן אם אתה באמת נמצא "שם" או שאולי אתה שרוי במצב של עצב וייאוש, תחושות נורמאליות וטבעיות בחיינו, הנובעות, לרוב, כתוצאה מתקופות ואירועים קשים, ממש כמו במקרה שלך.
אמנם איני פסיכולוגית אולם, בתחושה שלי, אתה נמצא יותר במצב של דכדוך ועצבות מאשר במצב של דיכאון קליני.
בעקבות המצב אליו נקלעת, ובשל כך שאתה נאלץ להתמודד בשלוש חזיתות בו-זמנית (אשתך, ילדיך ואהובתך), כוחותיך הנפשיים נחלשו כל-כך שבתחושה שלך הם פשוט נעלמו. אהובתך היוותה עבורך אי של שפיות, כך שכל עוד היא הייתה שם למענך (וגם לא נאלצת להתמודד עם אובדן הקשר עימה), חשת שאתה יכול להתמודד. כעת, משהיא "הלכה", אתה מרגיש לבד מול העולם. אולם ב"לבד" הזה, טמונה המון עוצמה, יש לך אותך! אולי איבדת את האיש הזה בתוכך, שעליו אתה תמיד יכול לסמוך להישען, אולם הוא בוודאי נמצא שם וכל שעליך לעשות הוא למצוא אותו שוב ולהתחבר אליו. ייתכן כי טיפול/אימון ממוקד וקצר מועד יסייע לך לעמוד שוב על רגליך ולמצוא שוב את טעם החיים. תחילת התהליך תהייה במציאת משאביך ועצמותיך הפנימיים. בשלב השני תלמד מחדש כיצד לעשות שימוש מושכל ונכון בעצמות אלה באופן המיטבי כך שתוכל להתחיל לצעוד בנתיב הנכון עבורך, לשחרר את הקולגה שלך ולהתמקד בתהליך הגירושין, כפי שציינת.