החלטה קשה

האם ידעת שהוא וורקוהוליק?.

הקמת עסק במיוחד הייטק זה שיעבוד. אין מה לעשות אני בטוחה שהוא לא נהנה מזה ושהיה מת לקצת חופש אבל במקרים כאלה אין מה לעשות והוא מחוייב לעבודה. זו הפרנסה שלו. אלו הם החיים שלו.

או שלא תלחצי עליו ולא תקחי את זה כל כך קשה או שתעזבי. כי זה הוא. וזה לא ישתנה.
אז או שתקחי את זה בקלות או ש..


נשיקות.

הי שירי,

לא פשוט המצב איתו את מ,מודדת כבר תקופה ארוכה. יש אנשים שימסרו נפשם עבור עבודה- את הזמן, האנרגיות ולא פעם גם "ינגסו" בזוגיות. לא תמיד זה נשלט- אלא זה צורך מאוד חזק שדוחף אותם לשם. במילים אחרות, שווה לבדוק- או לתהות בינך לבינך- האם באמת הוא יכול להשתנות, לאו דווקא "עבורך" אלא עבורו- האם הוא כאדם מסוגל לשנות את המרכיב הכ"כ חיוני לו הזה בחייו?

מחשבה נוספת- אם הוא ישתנה בשבילך, ואכן "יקריב" ערב או בילויים יותר תדירים- האם הוא יחוש שהוא מפספס אי שם את ההייטק, או שיהיה שלם עם זה לגמרי? ומה את תחושי- האם תרגישי שהוא נועד לרצות אותך, או שתחושי שהוא לגמרי איתך? אני מנחשת שהדרך לשם ארוכה מאוד עבורו, אם בכלל אפשרית.

אני משוכנעת שהוא אוהב אותך ומבין את המצוקה. אבל. יש להבין ולקבל, להיות אמפתי ולהקשיב, לבין לשנות משהו כ"כ בסיסי בחייו. ההייטק כנראה משרת אצלו דחף, צורך ורצון מאוד חזקים ומשמעותיים בחייו. כנראה שהעיסוק הזה וכל מה שבא איתו נותן לו תחושה אותה הוא זקוק על בסיס יומיומי. הזוגיות מאפשרת לו לבטח גם מרכיבים טובים, אבל- ללא קשר אם זו את או אחרת- כנראה שזוגיות מגיעה אצלו בסדר עדיפות אחר וכך יהיה.

את לא נשמעת לי מסופקת מהקשר- אמרת זאת שחור על גבי לבן. צרכייך אכן אינם מסופקים. הוא מקבל ממך מסר אחד ברור: זה מפריע לה, אבל לא מספיק כדי שהיא תעזוב. אז היא תתרגל ונמשיך ככה. אם את מעוניינת שהמסר הזה ימשיך "לפמפם" אצלו והמונה ידפוק, וככה יעבור הזמן זה אחד. אבל אם את חפצה בשינוי מהותי, את צריכה לדעתי לאזור אומץ וכוחות, לעמוד על שלך ולא רק להגיד מה את צריכה.. אלא להתנהג מה את צריכה: את רוצה זוגיות.

מקוה שנתתי לך קצת חומר למחשבה, מגיע לך את הטוב עבורך, את הדבר המספק, זה שעושה אותך מאושרת גם כשאת לבד וגם כשאת ביחד. אני רוצה שתגיעי למצב בו את חשה "להיות עם ולהרגיש עם" ולא להיות עם ולהרגיש מאוד "בלי".