חוסר בטחון

הי תמר ולילה טוב,

את בהחלט מתארת זוגיות טובה- אתם אוהבים וניכר כי את מאוד מעריכה את בן זוגך בזכות מי שהוא.

אני יכולה להבין את מה שאת מרגישה. כשמולנו נמצא אדם חסר ביטחון ואמונה בעצמו- אוטומטית זה משפיע על כמה דברים- עלינו, בכל זאת אנחנו בקרבתו, ועל מה שאנחנו חושבים עליו. מה שהוא משדר לסביבה זה בדיוק מה שהסביבה תחשוב עליו בסופו של דבר.

אם הזוגיות שלכם כוללת שיתוף, פתיחות וכנות- מה שנראה שכן- למה שלא תעלי זאת בפניו? אולי תנסי לשקף לו מה הוא באמת עבורך וכמה הוא חשוב לך, בד בבד חשובה לך ההתקדמות שלו והביטחון שלו בזכות מי שהוא. ההערות ה"בצחוק" של "אל תעזבי אותי" עלולות להשאיר אותך בתחושה שהוא תלוי בך, ובתחושת מצפון גדולה ואין ממש על מה. אני מאמינה שאפשר וצריך להסביר לו מה הדבר מותיר בך בסופו של יום, וכמובן לשתף אותו שאת חוששת ממה שיהיה כתוצאה מכך. אני חושבת שבמקרים כאלה אין עבודה פנימית שאת יכולה לעשות (חוץ מלהתרגל ולקחת בחשבון ששינוי הוא איטי ותהליכי, בעיקר שינוי כזה), אלא יש עבודה יחד שאפשר לעשות. נסי לברר איתו האם יש משהו שאת יכולה לסייע לו, וכן אפשר לברר כיוון של סדנאות או קבוצות, יעוץ או תמיכה מקצועית- קואוצ'ינג יכול להיות טוב במקרים כאלה.

מה שחשוב הוא לא להזניח את מה שאת מרגישה. כי מדובר בזוגיות יקרה וטובה לך, וחבל לא לפתוח את הדברים כפי שהם. הוא "ילד גדול" ואת כבת זוגו יכולה דווקא לסייע לו לנסות למצוא את החוזקים שלו- אבל לא להיות מטפלת שלו. אלא לכוון אותו ולעודד אותו.. במקביל לא לשכוח אותך ואת צרכייך בקשר.