עדי בדיחי בבבקשה תקראי את זה

שלום לך עדי,

אני חושבת שכתבת לנו לפני מספר ימים- וכתבתי לך את התרשמותי. הדגשתי את הצרכים שלך בקשר ואת העובדה שיש לך זוגיות אך את חשה לגמרי בלעדיה (אם זו לא את- אני מתנצלת).

כעת לדברייך: אני רוצה להאיר מספר נקודות- את כולן את כתבת- ואשמח לדעתך בהמשך:
1. אין לכם זמן יחד, לאינטימיות או לביחד שלכם.
2. את מרגישה שכל אחריות הקשר היא עלייך, אין ממנו יוזמה.
3. את מרגישה שאת מבטלת את עצמך בקשר.

והוא אומר: יש מתחים ולכן זה המצב.

יש לך 2 אפשרויות- או להמשיך לעמוד על שלך ולהתעלם מנורת האזהרה שלו (יש מתח), או לנסות רגע לעצור את המאבק ובאמת לנסות להבין- מהו המתח עליו מדבר, ולא לבטל את הדברים שלו ב"זה סתם תירוץ". אולי זה תירוץ- אבל כאן אנחנו נכנסים לשאלה של אמון- האם את לא מאמינה לו שבעיניו יש מתחים בקשר? אין לך מה להפסיד אם תנסי לקיים איתו שיחה על מה הוא מרגיש ומה לדעתו מביא את המתח. אם המתח שלו הוא שאת זקוקה ליותר תשומת לב- ודורשת יותר יוזמה בקשר, והוא לא יכול לתת את זה- הגענו חזרה להמלצה הראשונה שלי, לחשוב שוב על הקשר והאם לא כדאי לעשות הפסקה יזומה ולהחליט מה באמת טוב לך ועד כמה את מוכנה לקבל אותו כך.

אבל, אם הוא מעלה עיניין אחר שאפשר לעבוד עליו- נסו לנסח יחד תוכנית שתתאים גם ללו"ז שלו- מה עושים ואיך מקדמים את הקשר.

בשורה התחתונה- אם ניסית הכל, ואת מרגישה שאין מוצא, שאת מיואשת ומתוסכלת- עשי הפסקה בקשר וחשבי טוב מה לעשות. סביר שגם הוא יגיע להחלטה האם הוא מוכן להשקיע יותר בזוגיות על פני דברים אחרים או לא. זכרי שכל שינוי הוא ארוך ולוקח זמן להתניע... את לא אמורה להיפגע מההצלחה שלו, אם את חשה פגועה- הרי שהזוגיות יותר הרסנית עבורך מאשר טובה לך. וזאת השאלה הגדולה: הפעילי שיקול של "הפסד תועלת" - האם יותר טוב לי למרות הקשיים, או שהקשיים מתגברים ואני מוצאת עצמי יותר ויותר מתוסכלת, ממורמרת ופחות מאמינה בקשר?

זוגיות היא של שניים- האם הוא שם?
בהצלחה רבה

המתח שהוא טוען אליו זה הקיטורים שלי ושאני כל הזמן לא מרוצה וכל הזמן אומרת לו את זה .
לשמור בבטן המתכונת לזוגיות מאושר?
מבחינתו שאקבל את האורח חיים הזה שעות לא שעות זמינות מינימלית והעדר קשר כרצוני ושלא אקטר ברגע שאני מקטרת זה יוצאר מתח מבחינתו ואז אין סקס 3 שבועות .
זה הגיוני?

אישה יקרה תפנקי את עצמך בכספ שהוא מכהיס ..צאי לשופינג ארוחה עים חברה ..צאי לחוף הים לבד בכיפפפפפפפ......ותהיי יצירתית לענין הסקס..לא אמליצ לך מה לעשות אממ.......

הי שוב,

עכשיו ברור יותר, שאת מתכוונת כי המתח שהוא מתאר הוא בדיוק הבעיה שאת מעלה. סביר להניח שזה יכניס אותו למתח. מכל מה שכתבת לנו פה, לא נראה שהוא יכול/מוכן/רוצה לשפר את המצב בבחינת לוותר על השעות שלו לטובת דברים אחרים ("דברים אחרים" כי כנראה שגם מוותר על עוד תחומים בחייו ולאו דווקא רק על הקשר שלכם).

יתכן והצרכים שלכם שונים- בעוד את מצפה ליותר זמן, תשומת לב ובילוי משותף יחד- הוא דווקא מוצא עצמו מסתפק בזוגיות פחות אינטנסיבית. יתכן ושם המתח ניצת לקונפליקט.

יחסים אינטימיים שלא קורים בתדירות הם רק סימפטום נוסף למתח ששורר ביניכם.

ממה שאני חשה ומבינה- הוא לא במקום של שינוי. כעת עלייך לבחון עם עצמך- האם את מוכנה לקחת פסק זמן ולקבל החלטה: או שאני מקבלת אותו כפי שהוא ואוהבת אותו כך, או שנפרדים ואחפש בבוא הזמן קשר שמראש אני יודעת: אני רוצה זוגיות שתהיה בסדר עדיפות קודם, שארגיש בה "אני" ולא כל האחריות על הקשר תיפול עליי.

אני שוב מזכירה שאם את תעשי צעד בכיוון- יתכן ויתעשת ויפנה יותר זמן כדי לא לאבד אותך, ויתכן ולא- כי העבודה והדחף אליה חזק ממנו. אבל חשוב שתקבלי החלטה, כי ככל שהזמן יתארך את תחושי יותר ויותר מתוסכלת.

אל תחששי לקבל החלטה.

המון תודה אני מרגישה שאת מחזקת אותי .
שאלה אחרונה - האם האשמה שאני ארגיש אם אפרד שכאישה עלי לתמוך בפיתוח שלו את הקריירה שאולי בעתיד תהיה הפרנסה שלי האם זו ראיה לקויה?<
כי הרי מה שןווה יציבות כלכלית שאין עם מי לחלוק ?
וחוץ מזה שאצלו זה תירוץ שאומר לעיתים אני בונה את עצמי לעתיד טוב...
אני חושבת שלעולם לא יפסיק ותמיד יהיה במרדף...
עד איפה אמורה להיות ההקרבה והוויתור שללי ?

הי שוב שירי וערב טוב,

ראשית אני שמחה שחיזקתי אותך - זאת המטרה. השאלות שלך כולן סובבות סביב המונח "גבולות": איפה הגבול שלי בין הקרבה עבורו לבין ביטול עצמי, איפה הגבול שלי בין ראיה לעתיד לבין ביטול ההווה ועוד.

הראיה שלך כלל לא לקויה. את אינך צריכה להרגיש אשמה. זה אכן לא שווה את זה- עושר כלכלי או יציבות כלכלית לעומת זוגיות טובה. אין בכלל קשר בין הדברים, אני לא רואה איך יציבות כלכלית תביא לך אהבה, ביטחון באדם שנמצא איתך וזוגיות טובה יותר. להפך- הרבה פעמים "מרבה נכסים מרבה דאגה". לפעמים, כשיש דווקא עושר- רוצים עוד ועוד, ואין לזה סוף.. מרדף שלם- הזוגיות נדחקת והכל זז הצידה. (לא תמיד, אבל לפעמים זה מעוור לחלוטין).

מעבר לזה, אם עכשיו אין בסיס טוב לזוגיות הזאת, ואין בניה של קשר שמבוסס על צרכייך יחד עם צרכיו (כרגע יותר צרכיו מסופקים)- מה יכניס האלמנט הכלכלי? הוא יכניס בעיקר את השתיקות הרועמות שלך: טוב, אני אשתוק כי הוא מפרנס אותי וכי יש לי מה שאני רוצה "בזכותו". אז לא. את צריכה קודם כל לדאוג לאושר שלך עם אדם שיכול, בין היתר, ובין שאר כישוריו, גם לפרנס בכבוד. יש הרבה מפרנסים שחוזרים הביתה בחמש לנשותיהם... יש שחוזרים בשבע... אבל חוזרים :) חוזרים לזוגיות, לבית ולמשפחה.

לחבר שלך יש סדר עדיפות ברור- הוא רואה את העתיד הכלכלי כחלק בלתי נפרד מההווה שלו. כדי לקיים את זה הוא צריך "לנגוס" בשאר תחומי החיים: חברים, משפחה, זוגיות, בילויים ומה לא. ברור לך מה חשוב לו קודם כל (ושוב אני מדגישה- הוא לא רק מבטל אותך אלא עוד תחומים).

ההקרבה והויתור שלך צריכים להיות בגבול ברור. מהו הגבול? עד שזה כואב לך. עד שזה פוגע בך כ"כ, שאת אינך מוצאת "אותך" בקשר. כל עוד "את", ואת מרגישה גם נתרמת מהקשר, גם נאהבת, כל עוד יש תשומת לב שמופגנת אלייך (באופן סביר ומספק), כל עוד טוב לך איתו ואת חשה כי הוא קשוב לך- וותרי, הקריבי, זה יעשה רק טוב.

אבל-
ברגע שרק את בזוגיות, שאין טנגו אמיתי, שיחסים אינטימיים נפגעים, שאת מקריבה ומאפשרת ומעניקה ולא מקבלת "היזון חוזר"= פידבק ממנו, או תמורה מסוימת אחרת- אין שום סיבה להמשיך ולהקריב קורבנות. בסוף את תהפכי לקורבן האמיתי, ולא מגיע לך. לכן בבקשה אל תחושי אשם על זה שאת סה"כ מחפשת זוגיות טובה והדדית. כי זה מה שמגיע לך, ולא פחות מזה.

בהמשך לכל מה שאמרת , האם זה הגיוני שכמעט חודש אין צורך בסקס?
אציין שאנחנו בני 30 ונראים טוב ,
את חושבת שהטירוף של החברה שלו מוריד לו את החשק מתשוקה איתי ובעצם התשוקה זה מהעשייה.?
כי ככה זה מרגיש . שהוא לא זקוק לאינטימיות פיזית.
ניסיתי סופש שעבר ליזום בצורה ממש בבוטה והוא ממש דחה אותי , אמר לי למה לא הודעת לי שאני באמצע העבודה ?
ממש הובכתי.
ושורה תחתונה כמעט חודש לא יזם משהו מיני ביננו .
אני לא יכולה להתהלך פה ערומה כדי לפתות אותו . האם שוב עלי להבין אותו ולקבל אותו ?להבין שבגלל המתח שהוא חש אז אין סקס?
שטויות.. הרי ממש לא תמיד יש מתח זה פשוט מרגיש כאילו הדבר האחרון שבא לו זה להשקיע.
האם עלי במקרה הזה להיות שוב החברה המבינה והתומכת שבעצם צריכהלקבל את זה?
מבחינתי צריך להיות לו גם משהו שידליק לו נוראה שיגיד לו מה זה לא שכבנו כבר חודש היא חסרה לי..ככ קשה לי עם זה להרגיש שעלי כל הזמן להבין איפה האחריות שלו ?.

היי

אני מבין ממך שאת לא מוכנה לוותר על הזוגיות הזו בשום פנים ואופן וקיבלת החלטה להשאר בכל מחיר, שלא תביני אני לא נגד, אבל גם לא בעד, מה שאת כן יכולה לעשות זה להפסיק לרוץ אחריו, לעצור כל ניסיון שיש לך כדי לקבל ממנו תשומת לב,
לפי מה שאת כותבת עליו אז הבחור שוכח אותך ואת הצרכים שלך, אם זה בכוונה או לא? אין לנו מושג, הרושם שלי שאתם לא מסתדרים, משהו לקוי בתקשורת שלכם, ועל כן הוא בורח למקומות שנוח לו, העבודה/המחשב/להשאר עד מאוחר בלילה וכו'.
בחור כזה צריך ניעור רציני אלא שאת לא זו שיכולה לעשות זאת נכון, חבל על האנרגיות שאת משקיעה לריק,
לדעתי לאחר שקראתי את כל מה שכתבת וכתבו לך אנשי המקצוע המקסימים כאן, את צריכה להתנהג איתו בדרך שגברים מבינים, וזה להתהלך בבית כאשה מסתורית, תצאי לבלות, תהני, תשאירי לדמיון שלו לעבוד שעות נוספות, ביום שהוא יבין שהוא הולך לאבד אותך ואת כבר לא רודפת אחריו, הוא יפנים שמשהו צריך להשתנות,
ואז יקרה אחד מהשניים, או שאתם תלכו לייעוץ זוגי ביחד, או שתפרדו לשלום,
לפחות ניסית את כל האפשרויות העומדות לרשותך.
כללו של דבר: מי שלא רואה את הזוגיות בראש סדר העדיפויות שלו, מפסיד גם את הדברים האחרים,
אם אין לו זמן להשקיע בלצאת איתך, לבלות מידיי פעם, לקיים יחסים, לדבר, להקשיב, אז בשביל מה צריך זוגיות?

שבת שלום

שבוע טוב שירי,

מדברייך נראה שאת מעניקה ומעניקה וכלום לא קורה. וכשכלום לא קורה- את מנסה לתת עוד ולאפשר עוד ועוד תגובות אופייניות של הבחור. הוא מצידו רואה את ההשקעה שלך ובד בבד רואה כי אינך מתכוונת לעזוב אותו, כפי שבני כתב לך. כל עוד את נשארת כנראה שהוא מבין שנוח לך המצב הזה, אמנם את מתלוננת אבל את לא עושה שום צעד דרסטי להראות לו שאת רצינית. אני חוששת שהוא לוקח אותך מאוד כמובנת מאליה, עד כדי כך שכשניסית להפתיע אותו הוא אפילו כעס שלא הודעת לו שאת הולכת להפתיע אותו...

חוסר הצורך שלו ביחסים אינטימיים, כפי שהסברתי לך לפני כן, הוא רק פרט קטן שמייצג את מכלול הקשר. זאת רק דוגמה אחת.

אני מציעה לך לקחת את עצותיו החכמות של בני. גם מפרספקטיבה של גבר - אני חושבת שזה יוכל לתת לך לפחות אינדיקציה לגבי המשך הקשר.

זכרי שרק את בוחרת וקובעת איך החיים שלך יראו. בך יש את הכוח לשנות, ופחות שליטה על האם הוא ישתנה או כמה הוא ישתנה. אני ממליצה לך לעבור שוב על השרשור שלנו, לנסות לקחת את מה שטוב לך ודיבר אלייך, בהמשך לקרוא שוב את הדברים של בני ולהחליט: האם אני עושה צעד לקראת שינוי או שכך אני נשארת ומקבלת אותו כפי שהוא (עם כל ההשלכות של זה עלייך).

שיהיה שבוע טוב ובהצלחה

זו הסיבה למה אנשים כאלה שמכורים לעבודה
או נדרשים לעבוד בטירוף צריכים להיות אך ורק ביחד
ולא להפריע ולהרוס לאנשים נורמלים
תני לו ברירה או שיהיה יותר איתך או שביי
אין סיבה לבזבז את הזמן אם מישהו שלא איתך
להיות ביחד ולהרגיש לבד זה הכי רע
הלבד הרבה יותר טוב מניסיון!
וכשתכירי בן זוג שידע להעריך אותך את תהיי מאושרת שאת לא איתו
מוקדש בשנאה לציבור המשוגעים בישראל...יש דברים הרבה יותר חשובים בחיים מעבודה ומי שלא מבין את זה בעיה קשה שלו