אני ממש זקוקה לעצות!!

הי מאיה,

ראשית זה חשוב וטוב שעברתם לגור יחד. חשוב לזכור שמעבר דירה הוא אחד המשברים המשמעותיים בחיינו, יש המשווים אותו אפילו ללידת ילד - בבחינת הקושי המנטאלי שבחוויה.

מעבר הדירה חדש לך וגם לו, במעבר דירה לחיים ביחד יש הרבה אלמנטים שמכניסים מתח וסטרס לתוך הבית ולזוגיות, כמו למשל- הוצאות הבית, תשלומים שונים, נקיונות וקניות, מטלות הבית וכל זה כאשר את 24 שעות עם בן הזוג תחת אותה קורת גג. כאשר "רק" חברים ויוצאים כששניכם גרים כל אחד בביתו- זה קל ופשוט יותר, כי יש לאן לברוח כביכול, ולחזור חזרה עם כוחות מחודשים.

אז ראשית אל תילחצי ממה שעובר עליכם. זה סביר וטבעי שכך יכולה להיות ההתחלה, זה לא אומר כלום על ההמשך. אבל-
לא נגמד את עינין הצעקות. מה שחשוב הוא לבדוק האם ניתן ליצור תקשורת יותר בריאה ופחות פוגענית. כי זה משהו שבהחלט חשוב לדעת- איך הוא מתנהל בעימותים- כשאתם באותו בית. לכן, בשלב ראשון העלי את זה לסדר היום, בזמן כמובן נוח וטוב שלכם- העלי את רגשותייך ואת הפגיעה שלך כתוצאה מההתנהגות הזאת. אני "מכינה" אותך לכך שיש בני זוג שהשינוי יכול לבוא להם מאוד מהר, ויש כאלה שזה יקח זמן ומדובר ב"שכבות שכבות". לכן לדעתי יש פה 2 נושאים- האחד הוא מעבר לדירה משותפת שכולל בתוכו סטרס "נורמטיבי" לחלוטין.. שיכול לעודד עימותים רבים.. והשני- צורת התקשורת שלכם - ולבדוק איך ניתן לשפר אותה. לזכור- אפשר להגיד את הדברים גם מבלי להעלות את רמת הדציבלים, את תשמעי אותו גם כשהוא אומר את הדברים בכעס ולא צועק. הצעקה היא ביטוי להגנה ול"השמעת הקול שלי" תרתי משמע. שווה לבדוק גם איך את יכולה לסייע להביא את הזוגיות לשקטה יותר בתקופות לחץ.

בהצלחה רבה