חסר התייחסות לדברים שאני אומרת

אורלי היקרה, ראשית, סליחה על האיחור במענה למכתבך. שנית, את כותבת מאוד יפה וברור.
עושה רושם לבעלך קשה לקבל ממך הנחיות, כאילו אם יקבל את דעותייך ויעשה כדברייך זה ינמיך אותו. זו גם הסיבה שעליך להימנע מלתת לו הנחיות או הוראות לגבי סגנון הדיבור שלו. כי הוא לא יקשיב לך וזה רק יקפיץ אותו. את יכולה לקחת אחריות רק על עצמך ולהמשיך לשתף אותו ברגשותיך, אלא שיש להניח שהוא לא ימלא את מבוקשך ויהיה לו קושי להיות איתך מבחינה רגשית. הציניות שלו שומרת עליו לא להתעמת מול הרגשות שכנראה הצדק איתך - קשה לו איתם, כמו לדי הרבה גברים.
אם את רוצה שהתקשורת שלכם תשתנה, שנכים צריכים להיכנס לתהליך למידה, לא רק את ולא רק הוא. או דרך סדנא כמו [a href='http://www.landmarkeducation.co.il/' id='link']הפורום של לנדמרק [/a]או דרך ייעוץ זוגי שיעזור לשניכם לעבוד על התקשורת שלכם ולברר מן הסתם נושאים נוספים שמטרידים אתכם, כי כאשר אני שומעת גבר שאומר "גם אני מתוסכל" - ישר אני חושבת (כיועצת) על התחום המיני (סילחי לי אם אני טועה במקרה שלכם). כי פעמים רבות כאשר גבר מתוסכל בתחום הזה הוא מסרב לעשות מאמצים בתחום הרגשי והתקשורתי, הוא כאילו מרגיש שלא מגיע לבת זוגו שהוא יתאמץ בשבילה במה שחשוב עבורה, אם היא לא משקיעה בסקס, מה שחשוב עבורו. ועכשו רק נגעתי בקצה הקרחון, וזה לא שאני אומרת שאת צריכה לבוא לקראתו בנושא הסקס, אלא שאם אני צודקת ויש בעיות בתחום התשוקה המינית ופער ביוזמה - אלו גם נושאים שיש לטפל בהם ולהיכנס אליהם בדיוק כמו נושא התקשורת.