שאלה חשובה שמעסיקה אותי

שלום חתול,

הנקודה החשובה בהודעתך היא היכולת שלך להתבונן על עצמך מהצד- התבוננות פנימית. התבוננת והגעת למסקנה כי התנהגותך לא היתה לעינין, ואני מסכימה. בתוך הסיטואציה חשבת שזה בסדר ורומנטי, אך בדיעבד הבנת כי זה היה מביך ולא מתאים- וזה מה שחשוב.

הסיכוי לפתח קשר עם אשה נשואה ועם משפחה, בתוך חוג, לפני כולם, ליד בעלה- כל המשתנים האלה מביאים אותך לכמעט אפס סיכוי שיצא מזה משהו. עובדה שגם בעלה לא חש מאויים מעצם הצהרותיך. אז אני לא מעודדת אותך בפעם הבאה לשלוח לה מכתבים בסתר ולהיות יותר דיסקרטי- אלא מראש לא לפתח קשרים שנועדו לכישלון כמו עם נשים נשואות, ודווקא ללכת למקום היותר פנוי לקשר, ללמוד איך לנתב את עצמך לקשרים שמראש הצלחתם גבוהה יותר.

מה שקרה לך שם הוא כנראה התאהבות ללא סוג של שליטה- איפשרת לעצמך להגיד הכל וללא סינון.. זה קורה לנו במצבים שאנחנו מתרגשים יתר על המידה ולא ממש מסננים ומבקרים את עצמנו. ה"מסננת" שלך לא ממש עבדה שם. כדאי להפעיל אותה יותר מול אנשים ולשאול את עצמך- האם אני מביך את עצמי כרגע? מעבר לזה- האם אני מביך את מי שמולי, ומה בעצם תגובת הסביבה יכולה ללמד אותי להבא.

להבא אל תחשוש להתאהב, פשוט עשה זאת מול מישהי פנויה יותר. אבל- אל תקדים את המאוחר, חכה ממנה גם לתגובות חיוביות כלפיך של קירבה ורק כאשר זה נראה לך מתאים תוכל לשתף ברגשותיך העוצמתיים. על מנת ללמוד את זה טוב יותר אני ממליצה להמשיך להשתתף בסדנאות או לקחת יעוץ אישי- יהיה לך קל יותר לטעות פחות בדרך ולא לחשוש. גבול- זה מאוד אינדיבידואלי, ויש ללמוד את עצמך ואת הסביבה- מתי אני "יותר מדי". למשל, מה שהיה בקבוצה ההיא- בהחלט היה יותר מדי, עובדה שהבנת את זה לאחר מעשה. נסה להגדיר עבור עצמך את הגבולות. אם תרצה תוכל לספר על דוגמאות נוספות או שאלות נוספות ואוכל למקד אותך יותר.

שבת שלום