הזמן זו התרופה הטובה ביותר?

הי איתן,

כתבת בצורה בוגרת והיקפית מה עובר עליך ומה מניע אותך להתנהל כך בחייך- תוך מודעות עצמית גבוהה מאוד, גם לגילך וגם בכלל.

תיארת מערכת יחסים טובה כאשר אלמנט האהבה ההדדית של שניכם הוא הבולט העיקרי בה, וזה נהדר. האהבה הזאת ממשיכה לחיות ולבעור על אף הפרידה- וזה שוב מציב את השאלה- האם היה נכון להיפרד?

אם ננסה לבחון שוב את הסיבות לפרידה, בין היתר אני מבינה שעינין המרחק בא לידי ביטוי ומשליך על הקשר, העובדה שהיא בחרה לעבוד בתקופה זו, וההרגשה שלך כי היא לא עושה מספיק או כפי שכתבת- לא הצליחה מספיק לאהוב ולתת. שורה אח"כ אתה מתאר כי האהבה ביניכם היא ללא גבולות, וגם היא וגם אתה- לא הפסקתם לאהוב. במקביל מבינים כי זה הצעד הנכון.

אז להערכתי יש פה כמה דברים:
1. האידיאל והמציאות- כפי שהזכרת גם אח"כ, אתה מחפש אחר אידיאל מסוים שאולי לא קיים. גם במערכת יחסים, בעיקר של צעירים ואחרי כ"כ הרבה זמן יחד- חייבים להיות גמישים לשינויים שהחיים מציבים לנו, כדי להמשיך ולשמר את הזוגיות. ננסה להשוות את זה לפלסטלינה- אתה תוכל ליצור הרבה צורות ועדיין לשמר את חומר הגלם. כשהיא בחרה לעבוד זה לא בהכרח מעיד על כך שהיא מוכנה לאהוב ולתת פחות. היא שינתה את הפלסטלינה, אבל זהו אותו חומר גלם. העבודה והלימודים הרחוקים אכן משפיעים מאוד על קשרים, ואולי תרמו לפער הזה שתיארת- כמה היא אוהבת וכמה אני. וזאת הנקודה השניה-
2. השוואה מי אוהב יותר- ההשוואה הזאת לא מתאימה כאשר מדובר בקשר שהוא רומנטי. בקשרי עבודה למשל אתה יכול לשים את השאלה הזאת על השולחן- מי תורם יותר ומי עושה יותר. באהבה, אי אפשר לאמוד את הרגש. הרגשות מורכבים ועוצמתיים מדי, לכל כיוון, מכדי שנוכל לשים אותם מקבילים לרגשותיו של אחר. יתכן וצד אחד אוהב יותר, נמשך יותר- זה בסדר. אבל יש שאלה נוספת-
3. עד כמה אתה מוכן לוותר על הפנטזיה ולחיות את המציאות- ז"א, וזה מתחבר לנקודה הראשונה- האם אתה יכול ומוכן לקבל כי השינויים במערכות זוגיות הם רבים ומגוונים, וכדי לשמר את האהבה יש לעשות פשרות לפעמים- פשרות במינון הפגישות, פשרות רגשיות, ויתורים שלא תמיד קלים- אבל משאירים אותך בכל זאת בתוך המערכת שאתה כ"כ רוצה בה בחייך.

ממה שאני מתרשמת, מהמעט, יש לשקול שוב את הפרידה, על אף ששניכם "מבינים" כי זה הצעד הנכון. צריך שוב לשאול האם אתם מוכנים להתדיין על האהבה הזאת שוב ולהידבר ביניכם- איפה אתם עומדים. לא נראה ששיחררתם את האהבה, והשאלת השאלה- האם לא שיחררתם כי אתם עדיין רוצים מאוד לאחוז בה? דווקא בסיטואציות כאלה הזמן רק מחדד את ההחמצה ולאו דווקא מרפא- אבל זה נתון לויכוח.