מפחדת להתאהב

שלום לך צל,

קודם כל יופי של מערכת יחסים. כיף לקרוא שטוב לך, כיף לקרוא על ה"מינון המדויק".. במאמר סגור אני מוסיפה- הרבה פעמים מערכות יחסים מתקשות בהמשך בגלל המינונים הלא מדוייקים...

אז מה שקורה לך הוא דבר לגמרי טבעי, שאם לא היה קורה כנראה לא היית בתחילתה של התאהבות מרגשת. אני חושבת שכבר התאהבת :) ולמעשה את חוששת להגדיר זאת כך בגלל שתי מערכות היחסים הקודמות שלך, שעל פניו נשמע שהבנת מה היה שם ולמדת להמשך- וזה מצוין. כך שלא בטוח ויותר מדויק- בכלל לא בטוח שאת תשחזרי טעויות גם בקשר הזה. משהו אומר לי שדווקא פה יהיה אחרת.

בד"כ קשה לשלוט בהתאהבות. מדובר במערכת רגשות סוערת שלא שואלת אותנו רציונלית האם נוח לנו להתאהב, האם בא לך היום להתאהב. בד"כ אנשים שמניע אותם הרגש- יתאהבו מהר יותר ופשוט יותר, ויהיו גם מוסחים ומנוהלים ע"י ההתאהבות- וזה לא רע בכלל. ההתאהבות היא הכרחית ובריאה להמשך הקשר- כאשר האופוריה יורדת. לא פעם ההתאהבות מחזיקה את הקשר, למרות שכבר חלפה, לאורך שנים, בעיקר בתקופות פחות קלות של מערכת היחסים. אז קבלי אותה בברכה ובשמחה. זה דבר אחד.

דבר שני, לשאלתך- העינין בהתאהבות הוא גם חוסר השליטה וה"ריסקיות" - הסיכון, שבקשר. את הפעם לא מוכנה "לפשל" ואת מעוניינת לשמור על הקשר, לכן לכי על שיטת המינונים שעליה דיברת- נסי לגלות פה ושם איזה רגש, נסי להתנהל יותר בזהירות הפעם ולשאול את עצמך- האם הפעם הייתי בת הזוג המרצה והנואשת או שאני ממשיכה להיות גם קצת לא ברורה ולא מובנת מאליה. כל מה שחשוב הוא כן לגלות רגשות חיוביים, אבל כאלה שלא תרגישי שהפילו אותך. אני מציעה שתלכי בצעדים קטנים- אחרי כל גילוי התאהבות מצידך יכולה להגיע איזו הפוגה קלה- בה את תבררי עם עצמך מה את חשה בהתאם להתנהלות שלך. אני חושבת שיש הרבה גברים שמאוד זקוקים להיות המחזרים, המרצים, הרודפים- זה משהו שמעלה את הביטחון ומראה על חשיבות ודימוי עצמי גבוה. בעוד יש הרבה נשים שרוצות להרגיש מחוזרות ולא נכנעות בקלות. לכן חשוב שתמצאי לך את הדרך המתאימה. נסי להגדיר את ה"נואשות" הזאת שדיברת עליה דווקא בשפה אחרת- התמסרות לבן הזוג, הקרבה, נתינה- אבל לא ללא גבולות. בד"כ הצד השני יודע לתת פידבק מתי זה היה יותר מדי.. וחשוב שהמינון שלך יהיה גם בהתאם אליו- העובדה שבמערכת יחסים אחרת זה השפיע לא טוב לא אומר שגם הפעם. מעבר לזה, אז היה מדובר בדפוס קבוע שלך וכיום את אדם אחר כבר שלמד את הלקח.

לסיכום- לא להסתיר רגשות ומחוות של אהבה, כן להיות יותר בשליטה ולמדוד את עצמך אחרי כל חוויה מרגשת. לאט לאט את כבר תזהי איזה מסלול חדש ולא תצטרכי את המסננת הזאת. אני מקוה שהתגובה לא עמומה מדי ואשמח להסביר אם יש משהו שתרצי להבין יותר לעומק.

קודם כל תודה רבה רבה על התגובה הסופר מהירה! :)

אני ממש מקווה שכמו שאת אומרת משהו פה באמת יהיה אחרת. כי אני יודעת כבר מה גרם למערכות האחרות לא לעבוד. וגם בן הזוג הנוכחי מאוד מפרגן למערכת שלנו וזרק איזו הערה של "כל מערכת יחסים נהיית יותר טובה מהשנייה".. ו"אני טיפוס של מערכות יחסים לא של סתם".. ובאמת היה לו קשר מאוד ארוך של 3 שנים ולפניו גם משו כזה. מאמינה שאיפה שאני אשגה הוא יידע איפה לפעול ולתקן אותי.
כמו כן גם התקשורת בינינו מאד טובה. לא מפחדת לדבר איתו. לא מסתירה שום דבר גם אם אני יודעת שישנה האפשרות לאבד. לי מאוד חשוב לדבר ולהגיד מה אני חושבת וכך גם אצלו וזה מה שעושה את הכל זורם כל כך.

בהחלט אין ספק שאני טיפוס של רגש. זה היה כך מאז ומתמיד.. אבל יש אנשים שזה כנראה מרתיע אותם.. העובדה שהמצב קשה ואני עדין שומרת על אהבה ואופטימיות וזה גורם להם לחשוב "מה, גם כשאני עושה משהו לא בסדר היא תמיד שם ורוצה לתקן?? היא לא עומדת על שלה?." מה שכמובן-ממש לא נכון. אבל הרבה אנשים לא רואים את זה כמשהו טוב. אלא מפרשים זאת כחולשה.

אשמח להבהרה רק בעניין אחד- מה ז"א לגלות פה ושם איזה רגש? להראות לו כמה שאני רוצה אותו ואז להתרחק, לתת לו לגלות לי רגש, ואז גם אני שוב? "בתורות" כביכול? יוצא לנו גם להיפגש רק בסופי השבוע למרות שמנסים גם באמצע אבל זה לא משהו נורא זה מובן ומקובל על שנינו כי זה באמת דברים שאי אפשר לשנות גם אם מאוד רוצים. בסופי השבוע אנחנו לא מסוגלים לעזוב אחד את השניה.

על איזה מינון אני צריכה לשמור? לא לשלוח הרבה הודעות וכאלה? אני לא עושה את זה גם עכשיו.. לא יודעת אני כולי מבולבלת וכך גם ההודעה..:)

הי שוב צל,

אמרת את מילות המפתח- תקשורת טובה. עם תקשורת טובה אפשר להגיע מאוד רחוק ולמקומות מאוד טובים ובריאים ומספקים במערכת היחסים. ברגע שלמדת ממערכות קודמות והתקדמת- היית מודעת לעצמך ואת ממשיכה לפתח את זה- אני יכולה להניח שהמערכת הבאה תהיה מוצלחת יותר. יש משהו בדבריו של אהובך- מערכות יחסים, בהנחה שלא משחזרים דפוסים לקויים שוב ושוב- מביאות אותנו למקומות מוצלחים, ואם אנחנו מספיק מודעים לעצמנו זה מלווה אותנו גם הלאה.

לגבי מינונים- אין ממש נוסחה, אני מנסה לומר שמצד אחד נסי להיות אמיתית- ז"א, אם יש לך משהו על הלב שאת רוצה לשתף, לגלות, משהו שחושף אותך רגשית (במילים אחרות- אני מאוהבת בך)- עשי זאת ואל תפחדי. כי דווקא ריחוק לפעמים יכול להביא לעוד ריחוק וכן הלאה. נסי להמשיך את הקו הגלוי ואת התקשורת הטובה ביניכם, נסי להפריד את מערכות היחסים הקודמות מזו הנוכחית- הרי זה לא אותו פרטנר ולא "מגיע" לו שלא ניתן לו צ'אנס אמיתי להתמודד "איתך האמיתית" (ואת בהחלט שווה את המאמץ הזה!). מאידך- נסי להרגיש טוב עם זה ולא מרצה או נואשת. נסי להגדיר לעצמך שוב למה את מגיבה או מתנהלת כפי שאת- ואפשרי גם לו לחזר אחרייך ולא (תמיד) להיות מובנת מאליה.

חשבי כך- אני למשל מאוד אוהבת שוקולד. אבל אם אני אוכל פשטידת שוקולד ועוף שוקולד ומרק שוקולד זה יהיה לי יותר מדי (..נראה לי). לפי התגובות שלו תוכלי לדעת יותר מה הכיוון. אם למשל הוא עונה לך חיובי ונשמע שהוא אהב את המחווה שלך- תוכלי להמשיך בקו הזה בימים ובשבועות שאחרי.. ושוב לבדוק תגובותיו. אל תפציצי אותו בלבבות, לא.. אלא פשוט תני חופש לרגשות שלך, ודאגי בין השאר להיות גם מחוזרת. בשביל עצמך, ובשבילו- כי גם הוא צריך להרגיש משמעותי בחייך.

חשבי כך- כמה יהיה משעשע לדעת שהוא דווקא מאוד אוהב להרגיש מחוזר ונאהב, כי גם הוא טיפוס מאוד רגשי? כמה כיף יהיה לך לדעת שהוא אוהב אותך האמיתית בדיוק כפי שאת? בגלל שאת כרגע חוששת להרוס את זה- אני מדברת על מינונים, בד בבד על כך שחשוב שתביאי אותך לקשר, כפי שאת, עם לקחים מהעבר.