התייעצות

הי מילי,

אני מבינה שאת חוששת מהתגובה של בן זוגך. אם כי שנה וחצי אמורה לספר לך באיזשהו אופן האם גם הוא רציני לגבייך, מה הוא מרגיש כלפייך ופחות או יותר להבין לאן נושבת הרוח מבחינתו. בד"כ בתקופת זמן כזאת סביר שתזהי מה כוונותיו הכלליות. אבל- אם את חוששת יתכן ובאמת יש לכך סיבה והוא עוד לא מוכן.

כמובן- עד שלא תנסי לא תדעי. ולכן, אני מציעה שבהזדמנות המתאימה הקרובה, אם זה בארוחה משותפת ורגועה או אם זה בשיחה מסוימת עליכם או על הקשר שלכם, בשיחה אינטימית של גילוי לב- נסי לשאול אותו מהו הסימן שלדעתו אומר כי זוגיות יכולה להתקדם שלב לעבר מגורים משותפים, והאם הוא חושב שאתם מתאימים לשלב הזה. אני מציעה לשים "אצלו" את השאלה ולא להגיד "בוא נעבור לגור יחד". ברגע שאת שואלת ומתעניינת מהי הגישה שלו לנושא- זה פחות מאיים ויש לו יותר הזדמנויות להשיב לך באופן חופשי ולא מאויים. בכוונה הצעתי לשאול אותו שאלה כללית על הגישה שלו בנושא ורק אח"כ להיכנס יותר לזוגיות הנוכחית שלכם. "צעד- צעד". להערכתי זה ירגיע גם את החשש שלך ותהיי יותר בשליטה.

אני מאמינה שהכל מתחיל בתקשורת טובה. אם יש לכם תקשורת כזאת- יהיה לך קל יותר לדבר בגילוי לב. אבל אם אין ביניכם שיחות עמוקות, או יש אותן לעיתים מאוד רחוקות, יהיה קשה יותר להשיג שיחה כזאת גם עכשיו. אם זה המצב ואת סבורה כי אין ערוץ תקשורת מספיק פתוח איתו, הייתי מציעה לדחות את השיחה על כך ולנסות בשלב ראשון להתקרב אחד לשני וורבאלית, מילולית, ע"י שיחות לעיתים קרובות יותר, ע"י גילויי חיבה ואהבה, ע"י בילויים אינטימיים משותפים יחד- כדי ליצור אוירה שבה, בסופו של דבר, תוכלי גם לשאול אותו על מעבר יחד.

אם אתם קרובים לחגיגות השנתיים לקשר- אולי שווה לבקש ממנו "ספיץ'" ולסכם איך היה לו הקשר עד כה- ושם לנצל את המומנטום ולשאול אותו מתי לדעתו אפשר לעבור שלב. חשוב שתקבלי גם דחיה מצידו או חוסר בשלות- ותבדקי מהי הרגשתך. לא תמיד לשני הצדדים הצעד הזה מתאים באותו רגע ולפעמים צד אחד זקוק לעוד קצת זמן וזה בסדר. לכו אל תתאכזבי ואל תתייאשי. (אם המצב נמשך כך תקופה ארוכה זה משהו אחר). מאידך תמיד חשוב להגיד גם מה את מרגישה, ולדבר על הפערים-אם קיימים. הדיבור והתקשורת הם המפתח גם לשלווה ולשקט שהזוגיות צריכה לקבל, במצבים של חילוקי דעות או חוסר מוכנות של צד אחד להמשיך לשלב הבא.