מוניקה ..

"אני" יקרה,

מקריאת דברייך נראה לי שניחנת ביכולת הקשבה נדירה. לא רבים הם האנשים אשר מסוגלים ממש להקשיב לאחר (ולא רק לשמוע אותו כ"רעש רקע"). לרוב, אנשים נוהגים לדבר על עצמם, על חוויותיהם, תחושותיהם, קשייהם ורצונותיהם ופחות להקשיב לרצונותיו ולהלכי רוחו של האחר. לך יש את זה, את מקשיבה לאנשים ולכן הם נהנים לדבר איתך, להיפתח בפנייך ולשתף אותך.
עוד עולה מדברייך כי כאשר את מבואסת, כפי שכתבת, שיחות עם אנשים שונים בחייך משפרות את הרגשתך. כלומר, את נהנית מהשיחות עם מכרים, זה עושה לך טוב. כך שאם יש ביניהם מישהו קרוב אלייך, מישהו שאת חשה שנוח לך להיפתח בפניו ולשתף אותו בתחושותייך וברצונותייך, בקשייך ובהצלחותייך, בקורות אותך ובנטיותייך הרגשיות עשי זאת. אין זה סותר. בד"כ כאשר מישהו נפתח כלפי האחר, האחר נפתח חזרה. יחס גורר יחס.
מההתכתבות שלנו אני מקבלת תחושה שנוצר אצלך מעין "בלגן" במחשבות ובתחושות. מתוך ההיכרות הקצרה והמועטה שלנו אני מצליחה לראות את יכולותייך המיוחדות, את החזקות בהן ניחנת, ואילו את נוטה לראות את החסרונות בלבד ול"צבוע" בצבע השלילי גם את עצמותייך. מאחר וכתבת שאת צריכה עזרה ולא יודעת כיצד לנהוג, אולי יש מקום לבחון אפשרות לקבל סיוע מאיש מקצוע אשר יוכל לעזור לך לעשות סדר בתחושותייך ולסדר את הבלגן הזה. איש מקצוע יוכל גם לסייע בידך לראות את עצמך באור נכון יותר, לפרגן לעצמך יותר ולבקר ולשפוט את עצמך לרעה פחות.

אני נעזרת בפסיכולוגית כבר תקופה די ממושכת אני לא יודעת כמה זה עוזר לי ..היא מעלה נושאים שכל מה שיש לי להגיד עליהם זה לא יודעת ולא יודעת והיא דווקא אומרת לי שלדעתה הם השאירו בי פצע ומשום מה אני מרגישה חסומה לדבר עליהם או שהם בכלל לא מפריעים לי ובקשר לבחור-שוב תחושותיי אינן מטעות אותי,אחרי שהוא התחיל איתי ואמר לי שהוא רוצה שנצא ושהוא נמשך אליי והכל הוא פתאום אמר שכחי ממה שאמרתי אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי-אולי הוא אומר את זה כי אני די דוחה אותו ואולי לא יודעת מה ,הוןא עדיין מבקש שניפגש אז נראהמה יהיה ..

"אני" יקרה,

מדברייך עולה כי למרות שאת מטופלת על-ידי אשת מקצוע עדיין לא נרתמת לתהליך באמת. על-מנת שתהליך שכזה, בנבכי נפשו של האדם, יעלה על הנתיב הנכון, יתקדם בכיוון הרצוי ויישא פירות, על המטופל להיות מחויב לתהליך לחלוטין, להיות "שם" כל כולו ולנסות למצוא את התשובות בתוך עצמו. איש מקצוע, עד כמה שיהיה מקצועי, מיומן ומומחה לא יוכל לעשות את הדרך במקום המטופל וגם אין זה תפקידו. תפקידו הוא ללוות ולתמוך במטופל לאורך כל הדרך, אולם, את הדרך עושה המטופל עצמו מאחר וזאת הדרך שלו.
היות ואת כבר נמצאת בתהליך שכזה נסי למצות אותו ולמקסם את תפוקותיו. נסי "לחפש" בתוכך את התשובות לשאלותיה ובמקום התשובות שאת עונה היום ("לא יודעת"), עני מה את חשה וחושבת באמת. זו הדרך היחידה להצלחה.
אני מאמינה שכאשר הדברים יתבהרו עבורך בתהליך שלך, את תתנהלי אחרת וכתוצאה מכך גם הסובבים אותך יתנהלו באופן שונה.