למוניקה - התפתחות קלילה..

שלום מוניקה ותודה מראש! אני עם הבחור ההוא שלא כל כך בטוח מה הוא רוצה ושנפרד מחברתו לא מזמן.. אני שוב לא מצליחה להגיב על השרשור הקודם..

אז התרחקנו עוד קצת, חוץ מפעם שהוא התיישב לידי באחד הקורסים, (אף על פי ששמר לעצמו מקום בקדמת הכיתה.) לא ממש דיברנו כי זה היה שיעור, אך פעם הוא הלך להביא לי נייר כי נחתכתי, ואז כשיצאתי לשירותים הוא יצא גם אחרי בטענה שהוא לא מרגיש טוב, או משהו כזה.. בסה"כ הוא היה חמוד. אך בסוף השיעור הוא אפילו לא נפרד ממני לשלום..

מאז לא דיברנו. הוא עצמו לא יצר עימי קשר, אני כן, שלחתי לו הודעה, הוא לא ענה, אף-על-פי שראה את ההודעה, שלחתי עוד אחת אחרי כמה שעות - והוא הבטיח שיתקשר כשיתפנה ולא התקשר.
התעצבתי קצת - כי הוא רואה הודעות ומתעלם. אני מצפה ממנו ליותר, כי בעבר הוא היה עונה לי אפילו כשהוא היה הכי עסוק בסמס של "אני עסוק".

בבוקר למחרת הוא היה מחובר, לא דיבר איתי בכלל, עד שאני שוב יזמתי - הוא היה נורא אדיש והתנהג כאילו הכל בסדר, שכח שהוא לא התקשר. פתחתי איתו שיחה על זה שאני כבר לא לחוצה כשהייתי בשיחה האחרונה שלנו על הנושא, ושלצערי אני מרגישה צורך לפתוח שוב את הנושא - והפעם אני באמת מרגישה שהוא מתרחק ממני. ורק רציתי לדעת אם זו התרחקות יזומה. כי בתחילת ההיכרות הוא אמר שהוא לא רוצה שאתרחק. אז הוא אמר שזה קורה מטבע הדברים (אני מניחה, בגלל האקסית) ושהוא נורא עסוק בלימודים..
הבנתי ואמרתי לו שהוא חשוב לי, אחרת לא הייתי מתאמצת כל-כך. הוא אמר שגם אני חשובה. ואמר שיתקשר מאוחר יותר לדבר, אך לא עשה זאת.

יום אחרי, בלילה, התקשרתי סתם מתוך דחף, הוא לא ענה. שלחתי הודעה ישר אחרי שסתם רציתי לשאול לשלומו. הוא כמובן ראה את ההודעה והשיחה למחרת אך שוב לא הגיב. יום לאחר מכן נשברתי שוב, התקשרתי, שוב לא היה מענה. אך הפעם ביקשתי שיחזור אליי בהודעה, בנימה קלילה ולא כועסת. ושוב, הוא ראה את ההודעה והשיחה ולא הגיב. (זו תוכנה שבה רואים מתי האדם התחבר לאחרונה, או מחובר כעת)

אני מבינה שהוא עסוק, ושאנחנו מתרחקים, אבל ביקשתי שיחזור אליי- הוא פשוט שכח ממני לגמרי. אני אם הייתי מחליטה להתרחק, הייתי ממשיכה להיות אדיבה. במיוחד אחרי היכרות מעמיקה כ"כ, והוא עוד דומה לי מאוד! זה שאנחנו מתרחקים זה לא אומר שהוא צריך להיות גס רוח ולהתעלם ממני. במיוחד שזה לא מתאים לו בכלל.

הגעתי למסקנה שזו דרכו שלו לנפנף אותי, עם כמה שהיו לי ציפיות גבוהות ממנו בתור אדם ובתור ידיד נפש וחבר קרוב. ומן הסתם, פוטנציאל לבן זוג.
אני פשוט מתוסכלת, אם הוא באמת מתרחק, למה לא להגיד לי את זה פשוט, בשיחה אחת שתבהיר את העניין?

בכל מקרה, מחר כנראה אראה אותו בלימודים, האמת שאני קצת כועסת, אבל איני רוצה להראות לו את זה. ואני פשוט לא יודעת איך לנהוג. טבעי זה טוב, אבל הטבעי שלי פשוט כועס.

אני גם לא יודעת אם הכל בדמיון שלי, והוא חביב כשהיה, או שבאמת כדאי לי לעבור הלאה..