מוניקה - שלום !

מיטל יקרה,

לאורך ה"דיאלוג" בינינו למדתי כי את בחורה איכותית, בעלת מודעות עצמית, יכולת הבחנה, רגישות, תקשורתיות והמון רצון טוב. בנוסף, ניחנת ביכולת לבטא את תחושותייך, רצונותייך ומחשבותייך כמו גם, את הקורות אותך בשפה ברורה ורהוטה. עוד למדתי כי את החלטית ונחושה וכאשר את לוקחת החלטה את פועלת להשגת יעדך ולא מחכה שאחרים יעשו במקומך או למענך. העובדה שיצרת קשר עם א' לאחר החופשה שלכם מעידה על כל הנ"ל. חשת שאת מתגעגעת אליו וכי הוא חסר לך ועשית מה שחשבת לנכון, באותה עת במטרה להצית מחדש את הקשר שלכם, שנראה כאילו נמצא בשלבי דעיכה או אולי כבר כבה.
גם כעת, מתיאורך את ת', תחושותייך כלפיו כמו גם, תחושותייך לגבי כוונותיו, אני מקבלת תחושה כי את מרגישה את ה"שטח" וכי בזכות יכולותייך, כפי שציינתי לעיל, את יודעת בוודאות מה יהיה נכון עבורך ומה כדאי לך לעשות.
אל תאפשרי לטוב ליבך לרגישותך ולרצונך העז לסייע לאחרים לבלבל אותך. בניגוד אלייך, א', בשלב זה בחייו, כנראה "תקוע" ואינו מסוגל לקום ולעשות למען עצמו את הדבר הנכון עבורו. את, עם כל הרצון הטוב, לא תוכלי לעשות במקומו או עבורו, אלא אם הוא יעשה למען עצמו גם כן. היות והוא עדיין לא שם, לא נמצא במקום של יציאה מה"תקיעות", לא נמצא במקום של התקדמות בחייו אלא במקום שהוא סוג של התרפקות על העבר ואולי אף רחמים עצמיים, אני חושבת שנכון יהיה שאת לא תעצרי את חייך למען כל ה"אולי" איתו ומולו. המזל האיר לך את פניו ופגשת איש שמוצא חן בעינייך ונראה שהוא כן יודע מה נכון לו והוא גם עושה למען עצמו, כמוך. המשיכי את חייך, פגשי אותו ואפשרי למה שעשוי להיות ביניכם להתקיים.

שלום שוב, אני קצת שבורה עכשיו..אני מקווה שזה לא יבוא לידי ביטוי בכתב שלי..

היום ראיתי אותו בחוץ והתיישבתי לידו.. הוא היה מרוחק כרגיל. עם כולם הוא שמח ומחבק כזה.. איתי הוא פשוט שקט ומופנם. כאילו - בקטע השמח, הוא לא כזה קופצני לידי. אולי הוא אמיתי איתי - שזה הגיוני איפושהו כי הוא באמת עצוב בפנים, ואולי ההתרחקות הגיעה לשיאים חדשים. ואולי סתם שילוב של השניים.. תפסתי אותו פעמיים מסתכל עלי כשהבטתי לכיוון אחר.

אני יודעת שהוא מתרחק, מרגישה את זה. אבל למה אני לא מצליחה פשוט לעזוב את זה? אני מפחדת להתחיל קשר עם ההוא, אני מפחדת לפגוש אותו.. אני צריכה שיגידו לי בפרצוף - את לא רצויה - ורק כך אני אבין.. או בדרך נס.

אני באמת שבורה ולא יודעת מה לעשות. לשאול אותו אני לא מסוגלת, לא יודעת איך, ונראה לי הוא רמז מספיק ואמר גם מספיק - אבל זה אף פעם לא היה החלטי ב-100 אחוז, לא היה משפט כזה שיבריח אותי ממנו לגמרי.

להתחיל קשר חדש, אפילו לצאת לדייט, ורק לראות אותו אני לא מסוגלת - כי הוא ממש נלהב ממני, והראש שלי במקום אחר.. אני יכולה לחזות איך זה יגמר.. או שזה יהיה ריבאונד, ואני אכניס את עצמי בכוח, ולא יודעת כמה אם בכלל זה יחזיק מעמד. או שזה יגמר מהר מאוד והוא יפגע נורא. אני לא שלמה, אני לא מסוגלת. אבל גם במצב הנוכחי אני כבר לא יכולה להיות...

מיטל יקרה,

לעיתים, אנו משתוקקים להיות דווקא במקום בו אנו חשים כי לא באמת רוצים אותנו...אולי זו הסיבה לכך שאינך מסוגלת להתנתק מ-א', להשאיר את מה שהיה ביניכם בעבר ולהתקדם בחייך.
א' עשה לעת עתה את הבחירה שלו. הוא בחר שלא לקדם את הקשר שלכם. כפי שכתבת, הוא רמז מספיק ואמר מספיק. העובדה שהוא בחר שלא לנהל קשר זוגי עמך אינה מעידה על כך שאינך רצויה בחייו. נראה שנעים לו בחברתך, נעים לו לשוחח עימך ונעימה לו הידיעה שאת בסביבה. אולם, כחברה/ידידה ולא כבת-זוג. נראה שאת, בניגוד אליו, מתקשה להחליט. האם להמתין לו, עד שיצא מתקופת האבל על הקשר הקודם, עד שיהיה בשל לקשר זוגי חדש או שאולי להתקדם בחייך, בתחום הזוגי בלעדיו.
אלו הם חייך ואת היא זו אשר צריכה לקחת החלטה על-פי רצונותייך ותחושותייך ולא על-פי רצונותיו ותחושותיו של א'.
כתבת שגם במצב הנוכחי אינך יכולה להיות כבר ואני מבינה לליבך. את נמצאת במעין אי-וודאות, אי בהירות. אם הוא היה החלטי היה לך קל יותר לנקוט עמדה. את צריכה לעבור ממצב של המתנה למצב של נקיטת עמדה, לקיחת החלטה נכונה עבורך ועשייה בהתאם לאותה החלטה.
עלייך להחליט האם את בוחרת להמתין ל-א' שאולי...או להתקדם בחייך. כעת, ניתנה לך הזדמנות בדמותו של ת'. האם את בוחרת לנצל את ההזדמנות הזו ולאפשר לעצמך הזדמנות לזוגיות?
אני חושבת שכדאי שתתני לעצמך הזדמנות למשהו חדש ורענן עם מישהו שלא סוחב על גבו שק כבד וגדול, מישהו שנראה להוט להיות איתך ולהכירך טוב יותר, מישהו שעוד עשוי להפתיע אותך ולגרום לך להתאהב מחדש...