תדירות סקס

שלום דניאל,

אני מניחה שההרגשה הפנימית שלך נכונה- אולי אין לו חשק. וזה גורר שאלות לגביו- האם מרגיש משיכה, האם מטבעו אינו אדם מיני, האם משהו מפריע לו בך או בקשר ועל כן הוא "מצביע ברגליים" ולא יוצר אינטימיות.

הריצה לעבודה, יתכן, מהווה מקום מפלט מהחוויה הלא-אינטימית שאתם חווים. תהיי בטוחה שהוא חווה אותה גם, מכיוון אחר, אבל כנראה עדיין לא מסוגל, או לא בשל- להעלות אותה. יתכן ומחכה שאת תעשי שיחה אמיצה בעינין?

בשלב ראשון חשוב לפתח תקשורת נכונה סביב הנושא הזה, לא ברמה של כעס- מאוד חשוב לא להגיע כועסת לשיחה, נעלבת או נפגעת. אלא להגיע לשיחה ממקום של אכפתיות, עינין והתחשבות בו. בגלל שאין לך ממש מושג מה עובר עליו- ככל שתהיי נינוחה, לא מאיימת ולא מאשימה מולו- הסיכוי שיפתח ויספר לך מה קורה- גדול יותר. מאוד חשוב שתהיי פתוחה למה שיספר, למרות הקשיים, כי בכל זאת אלמנט המשיכה והאינטימיות הוא הכרחי לקשר (קצר וארוך יותר) ואם את חפצה להמשיך את הקשר ולהביא אותך למצב של מסופקת בקשר- חשוב שבאמת תהיי פתוחה ומזומנה לשמוע מה עובר עליו- בהנחה ופתח משהו. אני מאמינה שיש משהו שמזיז אותו מהמשבצת האינטימית לעבר דברים פרקטיים, כאלה שיסיחו דעתו, כמו עבודה. בד"כ הגוף מאותת- לא תמיד מדובר במשהו על רקע פיזי, יתכן רגשי, ויתכנו שניהם. ולכן חשוב לבדוק את זה.

בהמשך, שווה להתייעץ פה או עם גורם אחר שוב ולראות מה אפשר לעשות הלאה. אשמח אם תשובי לעדכן ונמשיך לסייע. אם זה לא יעלה ולא יפתח, החשש הוא שהקשר ימשיך להיות כזה שלא יספק אתכם, הדברים ימשיכו להיות תחת השטיח והאהבה פחות תהיה יעילה להמשך הקשר. לכן אני מחזקת אותך לפתוח את הנושא ולנסות לגייס את הבחור להיות כמה שיותר כן ופתוח.

עדי..
העניין ששוחחתי איתו רבות על זה
גם בכעס גם בהבנה זה כבר למעלה מחצי שנה שזו התדירות .
בהתחלה התירוץ היה שאני מביאה לחץ ליחסים בגלל שרציתי להתחתן אחכ אמר שזה מתח מעבודה ושורה תחתונה אני מרגישהשלא זקוק לזה איתי.
ניסיתי המון דברים גם ליזום בצורה בוטה והוא דחה את זה כי רצה לכתוב מייל...
זה בדרכ קורה כשזה מתאים לו בלבד פעם בשלושה שבועות ואני לא מסרבת כדי לא לדכא לו את החשקץץ
אבל לו אין בעיה לסרב לי ועוד דבר...
אין לו חשק?
זה הרי אמור להיות הפוך אני צריכה פה לעשות מופע להטטנות כדי שישים לב אלי?
זה הרי הזוי...
אני כועסת עליו שעובר זמן ולו זה לא חסר זו סיבהלפרק זוגיות?
כי יש פה מעבר.. אין הקשבה לצרכים ששלי...
הוא אמר לי מה את רוצה שאעשה בכוח?

הי דניאל,

לא, אני לא בעד שום מופע של להטטנות. את עושה כנראה הרבה למשוך את תשומת ליבו אבל הוא- מעניין אותו דברים אחרים. ויש פה בעיה. אז או שהבעיה נובעת מעינין משיכה- ואין על זה דיבור או אקט מצידו- לבוא ולהגיד, ואולי הדרך שלו לבטא את זה זאת ההתנהגות המתחמקת שלו. זה אמנם קשה לנו לקבל את זה, ואני מבינה את הקושי- אבל משיכה זה דבר דינאמי, משתנה, אבל הכרחי וקריטי במערכת יחסים. האם את מרגישה שהוא נמשך אלייך?

או- שמדובר במשהו רגשי בתוך מערכת היחסים- כמו לחץ שאת מכניסה לקשר, לפי דבריו, והוא לא מוכן להתמודד איתו או איתך בעינין- פה שווה לשקול יעוץ עבורך/עבורכם כדי לנסות לעלות על דרך תקשורת יותר טובה מולו- אבל לשם כך את צריכה לנסות לזהות את הבעייתיות, בעזרתו.

זה יכול להיות רגשי, פיזי, או שניהם מעורבים זה בזה. עד פה סיבות הקשורות אלייך ואליו.

סיבה שקשורה נטו אליו- אולי- הוא לא אדם מיני והיצר והצרכים שלו נמוכים מהממוצע של מה שאת מכירה, או הממוצע של עצמך. זה לא חסר לו בתדירות שלך זה חסר.

אני לא יודעת אם זו סיבה לפרק זוגיות, יש לשקול את השאלה הזאת בצורה מסודרת ביעוץ לפחות עבורך כדי שתדעי איפה את עומדת מולו ומה בדיוק את מרגישה לגבי כל הנושא הזה. זאת שאלה גדולה וחשובה- ולכן יש לתת לה מספיק מקום תוך היכרות איתכם. אכן את צודקת ואין סיפוק לצרכייך- מצד שני- לכפות עליו זאת גם לא דרך. הידיעה שהוא איתך רק כי לחצת ולא מתוך רצונו הנקי- לדעתי קשה יותר מאשר שלא יזום בכלל. היית רוצה שירצה אותך ויספק אותך אבל לא מתוך מקום של רצון ובחירה?

לכן צריך לחשוב ולמצוא דרך אמצע- אבל הוא חייב להכיר בבעיה, להיות מודע אליה, להיות מעורב ולהתגייס יחד איתך לתהליך זוגי. אם הוא לא מוכן בשום אופן לאחר ניסיונות מצידך - אז יהיה צריך לשקול האם את מוכנה להמשיך ככה את חייך. אשמח לתגובתך.

עדי...
אני חושבת שהטרדות שלו של העסק מלוות אותו כל דקה גם שחוזר הביתה מוקדם - 9 בערב עדיין מייליםסמסים שיחות .. לא משאיר מקום להירגע ..
שטענתי שזה לא נורמלי אמר לי למה זה רק אחריות שלו?
ולדעתך על מי מוטלת האחריות ?
לפני חודש שניסיתי ליזום בצורה בוטה הוא אמר לי שמוטרד ושיש לו מיילים זה כיבה את היוזמה לגמריי ובלי שום קשר לדעתי בשל הפאסיביות הכלליתשלו ומאחר והעבודה ממלאת אותו במיטה לפחות שייקח יוזמה.
אני מצפהלהרבה?
לדעתי הסטטייס אופ מינד שלו בחברה שלו כל היום בדאגות וגם שקורה משהו טוב אז מתעסק במשהו טוב והראש מלא בזה.. אין זמן להירגע וזה מלחיץ גם אותי

שלום שוב,

לשאלותייך- האחריות על זוגיות טובה היא על שניכם, ולא- את לא מצפה להרבה.
גם בעבר וגם עכשיו- התשובה היא חד משמעית- את צריכה לשקול את המשך הקשר.

אם את מרגישה שאת זקוקה לסיוע מקצועי- אל תהססי לפנות, זה יכול מאוד לעזור לך לקבל החלטה בתקופות קשות כמו עכשיו- של חוסר אונים וקושי לקבל החלטה.

המציאות אותה את חיה היא לא פשוטה, עם זאת - היא בחירתך. אם תשני את הבחירה ותחליטי שגם את חשובה- ותאמיני בעצמך- יהיה לך קל יותר לפעול לטובת עצמך, ולא להישאר במקום שעושה לך כ"כ רע. להרגשתי את נמצאת באותו מקום כבר תקופה, לא מבוטלת, ואת מתקשה לחשוב על טובתך האישית ולפעול בהתאם. אם תביני שאת שוות ערך אליו וגם לך מגיע להרגיש טוב- אולי תצליחי להגיע למסקנה האם הוא באמת טוב לך כפרטנר, ולמה בדיוק את נשארת איתו. בכל זאת כנראה ההישארות איתו משרתת אצלך צורך חזק- השאלה היא מהו. את זה אפשר לברר יותר לעומק מול איש מקצוע.

הבחירה בידיים שלך, ואני בטוחה שתצליחי לעשות אותה בסופו של דבר.

הי ..
חשבתי על כל הדברים שאמרת ואין ספק שההישארות מספקת לי צורך של ביטחון שבגיל 30 אני כבר בזוגיות שתוביל לחתונה
יציבות כלכלית שאחרת אצטרך לבקש מאבי שדוחה אותי כל הזמן ממתן עזרה ואף פעם לא היה גב יציב.
כנראה שהפחד משתלט עלי ולא אשקר.. הכרתי מישהו מהעבודה שמחזר אחריי וזה ככ כיף ... הוא מת שנהיה ביחד ואני כמובן לא יכולה...
אני שואלת את עצמי האם בזוגיוצ בה אני נמצאת לפני שאסיים אותה.. האם אני בסדר?
אולי התובענות שלי נובעת מחסכים מאבי.?
שאולי אני זקוקה לתשומת לב רבה בשל כך?
בן הזוג טוען שאני תובענית וששום דבר לא מספיק לי .. האם עלי לקבל את אורח החיים ככזה פשוט ולהפסיק להאבק?
יש נשים הרי שחיות עם אנשי צבא ורואים אותם סופשים...
האם הציפיה שלי לזמן איכות מוגזנ=מת שבן אדם הו אמנכל חברת הייטרק ואני פשוט מגזימה?
האופציה האחרת שהיא כנראה לא אני זה להפסיק להאבק ולקבל שאני רואה אותו ב-22 בלילה שתמיד עובד אבל מה אני באמת רוצה? חבר מובטל שישב לי על הראש כל היום ?
מהי דעתך?

הי דניאל וערב טוב,

את בהחלט מעלה שאלות ותהיות חשובות שהשורה התחתונה היא- ההתבוננות העצמית שלך ומציאת המקורות האישיים שלך לפעולות שאת פועלת מול הסביבה- אבא, בן זוג וכד'.

יתכן והתובענות שאת מתארת רק מייצרת עוד בעיות בקשר, כיוון שהבחור גם ככה עסוק בעבודה - יתכן וזה מעודד אותו יותר להתרחק ואת חשה יותר מתוסכלת.

אני מציעה שאם את חשה שיש דברים עמוקים ששווים התייחסות יותר עמוקה, ואם את מרגישה שיש בך חלקים שצריך יותר לעבד אותם- כדאי לעשות זאת ובהקדם. כך גם תכירי את עצמך טוב יותר, וגם תוכלי לבחון את הקשר בעיניים יותר מפויסות, ויותר סלחניות. ותוכלי לחשוב ולענות לעצמך את התשובה- האם יש גם בי דברים שאני יכולה לשנות ולתקן ובכך להיות יותר שלמה עם החיים שלי, או שבאמת הזוגיות הזאת לא טובה לי?

בד בבד צריך להבדיל בין שתי נקודות הקיצון: זוגיות שבה בן הזוג לגמרי משועבד לעבודה, לבין זוגיות שבה בן הזוג לגמרי מובטל. יש גם נקודות אמצע- זוגיות בה יש גם זמן יחד ובן הזוג מגוייס גם לזמן הזה ורואה אותו בסדר עדיפות עליון יותר.

בשל מה שהעלית, לפני החלטות לגבי המשך הקשר- שווה לעבור תהליך אישי (אולי אפילו תהליך קצר יותר ממה שזה נראה כרגע)- לתהות ביחד עם מטפל לגבי מה שהעלית, לנסות למצוא מסלול ודרך נכונה להסתכל על הדברים ורק אז לבחון את המשך הזוגיות. כי יתכן ויש הרבה במה שהעלית כרגע וזה שם אותנו בנקודת תפנית מסוימת לגבי המשך הקשר. אולי, עם תהליך נכון, את תתפייסי עם המקומות הקשים האלו ודווקא תראי שהזוגיות היא מקום טוב עבורך- לעבוד על האינדיבידואל שלך עם כל מה שחווית בעבר. לא פעם הזוגיות ההווה מתקנת לנו חוויות מהעבר. לכן שווה לחכות לאור מה שהעלית כאן עכשיו.

כל הכבוד לך על האומץ להתבונן פנימה- זה לא תמיד פשוט.

השאלה אם זה לא למצוא תירוץ להישאר כי מפחיד אותי לפרק .
כי ברור שגם לי יש בעיות אבל זה לא מוחק את ההתנהלות שלו ....

הי שוב דניאל,

מעניין שהעלת את נושא הטיפול לתחום כמו נשים מוכות.

מה שהצעתי לא חלילה היה בכיוון של "את לא בסדר ואת בעייתית ולכן לכי לטיפול". אלא- בגלל שאת מעלה, מתעסקת, תוהה, שואלת, לגבי העבר שלך ואיך הוא משפיע על ההווה- הצעתי את זה כאפשרות. את כמובן יכולה לקחת או לא לקחת את הדברים וזה לגיטימי, אך כך הרגשתי להציע לך באותו מקרה.

"תירוץ" זה לא, זה יכול להיות כמו מקור להישארות או אחת הסיבות שלך להישארות. כדי להבין האם הזוגיות הזאת היא אכן הרסנית לגבייך- ז"א לוקחת ממך את האושר, ומשאירה אותך עם לבד אחד גדול- או - האם זאת זוגיות שכן את חצפה בה אך צריכה לעבוד על כמה דברים אצלך כדי להרגיש איתה טוב- את זה אפשר לברר בטיפול. או עם כל יעוץ אחר.

זה אכן לא מוחק את ההתנהלות שלו ואכן גם איתה יש בעיות. אם כי לא נראה שהוא הולך לעשות שינוי מהותי ולבוא לקראתך- ויש לשאול האם המשך הקשר יהיה חיובי עבורך.

לסיכום, ליווי של איש מקצוע אינו בא להעיד עלייך כעל אדם שלא יכול לעזור לעצמו או על קורבן כפי שאת הקבלת את זה. חלילה לא לזאת כוונתי. הכוונה היתה לסייע לך למצוא את הדרך הנכונה. בגלל שאת מעלה לאחרונה כאן ובכלל, הרבה מאוד תהיות ושוב ושוב שואלת את השאלה- האם כך אמורה להיות זוגיות, האם הזוגיות הזאת טובה לי, איך אני אמורה להתנהג- יהיה חשוב לבחון את זה באופן רציני יותר ומקיף יותר. גם לך יהיה קל יותר לזהות כך את המצב יותר לעומק.

לטיפול, אגב, הולכים הרבה מאוד אנשים- רובם לא קורבנות, אלא סה"כ אנשים שנתקלים במצבים ובחוויות לא פשוטים בחייהם ורוצים לקבל הכוונה והכלה רגשית למה שהם מרגישים. לא לכל אחד זה מתאים, נכון, אבל מי שלוקח את זה בשתי ידיים לא מתאכזב ומקדם את עצמו למקום טוב יותר, מאיפה שהיה.