שלוםםםם

שלום לך פרח ולילה טוב,

את מתארת קשר שמאוד טוב לך בסה"כ- מדובר בבחור שהוא לגמרי בראש שלך, עם תחומי עינין דומים ועם גישה דומה לזוגיות ולחיים כנראה.

ובכל זאת- את מרגישה שמשהו חסר שם, אולי זה הפחד לאבד, אולי זה תחושת אובדן השליטה שיש לנו בקשרים רומנטיים. את בעצם שואלת- האם אני מאוהבת, או שסתם כיף לי? אני אנסה לתת שני היבטים:

1. ברמת האישיות של הבחור- בגלל שחווית בעבר קשרים שכן "עשו לך את זה" - הריגוש והפרפרים- אני נוטה לענות לך שכנראה יש משהו בקשר הספציפי הזה, שיכול להיות שהוא צפוי לך (מדי), שהוא כיף לך (מדי.. גם כיף מדי יכול להפריע), שזה דומה מדי למה שאת מכירה ולמי שאת. אולי בקשרים אחרים, אם תנסי רגע להשוות, הגברים היו שונים ממך מאוד- איתגרו אותך, לימדו אותך משהו, היו מסתוריים יותר, יותר הארד טו גט, יותר קשוחים, יותר.. אחרים. לכן השאלה שאת יכולה לשאול את עצמך- היא לנסות בעצם להשוות בין הבחור שהכי עשה לך את זה והקריטריון שחסר לך כיום- היה עם האקס (או הבחור ההוא). כלומר- יש משתנה מסוים במשוואה שהיתה אז- שכיום הוא איננו. מה היה שם, שאין לך פה? זה ברמת האישיות.

2. ברמת סוג הקשר- לפי הבנתי הקשר הזה הוא כן זוגי, את לא יוצאת עם אחרים ולא הוא עם אחרות, אבל.. יש הרבה חופש. אולי דווקא החופש- הוא מה שגורם לך פחות להתעניין? פחות להסתקרן? אולי כששמים יותר הגבלות- וה"חוקים" צמודים יותר- פתאום יש יותר עינין זה בזו. אולי כי "לא חייבים"- זה מעט "הורס" לך את התמונה הרומנטית? זאת גם השערה.

אז זרקתי כמה רעיונות ואולי משהו משם ידגדג. אני נוטה להאמין שאם לא אכפת לך שהוא לא חוזר אלייך או אם יש אדישות שצצה - אולי באמת משהו שם חסר, ברמת ההתאהבות. כי כשממש מתאהבים- מאוד לא רוצים לאבד, מאוד מתרגשים- היית במקום הזה בעבר ולכן יהיה לך קל הפעם לזהות את זה.

עכשיו הסתייגות קטנה, ולא כדי לבלבל אותך: גם קשרים עם אדם שנורא דומה לנו - יכולים להצליח בגדול. גם אם הריגוש הוא פחות- זה לא מעיד על טיב הזוגיות. זה במאמר מוסגר- כדי שלא תיקחי את דבריי לכיוון אחר. אלא מה שכתבתי נועד לענות על שאלתך (מה אני צריכה לשאול את עצמי..) ולנסות לכוון אותך למקום ברור יותר. אשמח כמובן לשמוע מה דעתך.

קודם כל תודה על התגובה המפורטת וכל הכבוד שהצלחת להבין את כוונתי בתוך ים המילים הלא ברור שכתבתי:)


ובכל זאת- את מרגישה שמשהו חסר שם, אולי זה הפחד לאבד, אולי זה תחושת אובדן השליטה שיש לנו בקשרים רומנטיים. את בעצם שואלת- האם אני מאוהבת, או שסתם כיף לי? - הבנת בדיוק את הכוונה שלי.. ובדיוק את התחושות שלי. אולי עקב כך שאני מפחדת לאבד אני לא נקשרת כל-כך? מעין חסימה שכזו..

1. תמיד חשבתי שסוג הגברים שאני מחפשת הם הישירים. המתקשרים. האלה שאומרים שהם אוהבים וכמה שאני חסרה להם כשאני לא איתם.. החופש הזה.. כשהם במסיבה אחרת ממני או בכל מקום אחר ורושמים הודעות כמה שבא להם שאהיה איתם.. פעם הייתי מתרגשת מהדברים האלה ומשום מה פה.. אמנם זה ממש נחמד לקבל הודעות כאלה וגם אני שולחת אותן .. אולי מפחדת שזה יהפוך להיות כבר בנאלי? שגרתי?.. שהודעות כאלו כבר לא יפתיעו אלא יהיו מובנות מאליהן?. למרות שחשבתי שזה מה שאני מחפשת. את הישירות. זה מה שאתה מרגיש? תגיד. וגם אני. ועכשיו אני מבינה שבקשרים הקודמים שלי מה שכנראה סיים אותם זו הישירות הזו שלי. האהבה הגדולה שיש בי ושלא פחדתי להראות אותה כלפיי חוץ. והנה אני עכשיו רואה, כנראה, שזה מרתיע. למרות שזה לא אמור להיות ככה. אני באמת רוצה להיות איתו. זה לא נשמע אבסורד?. אני מחפשת קשר זוגי אוהב ויציב, מקבלת משהו כזה ונרתעת? ופתאום לא מתאים לי?..

2. דווקא החופש הזה בא ביוזמתי.. אבל מה ז"א שהחופש הזה לא מסקרן וחוסר הגבולות?.. כלומר להציב איזשהם גבולות וה"עניין" שיווצר הוא לבדוק אם אכן אנו עומדים בהם? לדעתי זה דווקא מאד יפה לדעת שהוא סומך עליי בעיניים עצומות ואני עליו.. אבל כנראה בגלל שיש לנו את החופש הזה וכל אחד חופשי לצאת לאן שהוא רוצה וכל אחד יודע שהוא יכול לסמוך על השני אז אין "קנאה" כשיוצאים למקומות. למרות שמצידו אולי קצת כן כי הוא רואה שלכל מקום שאנחנו יוצאים יחד, גם אם הוא לידי אז לפחות מישהו אחד יבוא ויתחיל איתי. אבל הוא יודע שאני לא אעשה שום דבר עם זה. אולי באמת זה "מוריד" ..

זה לא שלא אכפת לי שהוא לא מתקשר. כמובן שאכפת לי.. אבל לא שאני הולכת אנה ואנה בציפייה ותהייה- מדוע הוא טרם חזר אליי?! למה לקח לו כ"כ הרבה לסמס לי חזרה?. אני שולחת ולא ממש משנה לי מתי הוא יגיב או יתקשר חזרה מאחר ואני יודעת שמתישהוא זה יקרה אז בשביל מה לתהות?.. אם לא עכשיו אז עוד שעה אם לא עוד שעה אז עוד 5.. מה זה משנה..בעצם.. אם זה לא דחוף..

הקשר בינינו ממש טוב וממש זורם וכן יש פעמים שאני מרגישה שאני מתגעגעת אליו גם הסקס בינינו מדהים אבל אני מרגישה כאילו..אני אפילו לעצמי לא יודעת להסביר.. :) אני מניחה שאסמוך על האינטואיציות שלי ואזרום עם מה שיש ואם ארגיש שזה תקוע או לא מתאים- מן הסתם לא אמשוך אותו ואגיד לו ישר. אולי כי זו ההתחלה אני כל כך מבולבלת אבל בהמשך, מקווה שבקרוב, זה יתבהר.

הי שוב פרח וצהריים טובים,

אני שמחה שהבנתי כוונתך. עד כמה שאת, לעצמך, נראית מבולבלת- בכל זאת הצלחת להבהיר מה את מרגישה.

אז כן, אולי יש את העינין הזה שאת דווקא מאוד חוששת להיקשר בגלל שהוא כ"כ דומה לך ובגלל שאת כ"כ נהנית איתו. אולי אם תשחררי את הנקודה הזאת ותהיי "את", תוכלי להבין יותר מה עובר עלייך. אולי הפעם בגלל שזה מאוד מה שחיפשת- את חוששת לאבד- ולכן לא משחררת- ואת במעגל קסמים שכזה. זאת גם אפשרות.

ישירות עלולה להפחיד הרבה בני זוג, נשים וגברים. לפעמים המונח "טיימינג" מקבל משמעות נוספת, וייתכן שזה זירז את סיום הקשר, למרות שכשיש קשר "אמיתי", הכנות והישירות מתבקשות- ולפעמים זה מראה על הרבה בגרות ואומץ. יש להבדיל בין ישיר ורגיש, לבין ישיר ופוגע.

לגבי חופש- לא התכוונתי שצריך להידבק כדי לבדוק מה כל אחד עושה, ז"א, לא בהקשר של אמון. אלא התכוונתי שבגלל שיש את ההגדרה הזאת שיש חופשיות, ואף אחד לא שופט אף אחד- אולי, ורק אולי- פסיכולוגית, באמת יש פחות קנאה שהיא בריאה לקשר ומקדמת אותו (להבדיל מקנאה הרסנית).

לגבי ציפיה לטלפון ממנו- גם יש להבדיל האם את באופן כללי אדם שהוא בוגר, ומבין את הזולת ואת יודעת שהוא עסוק כרגע ובסוף הוא יתקשר, לבין אם ספציפית אליו, בניגוד לאקסים, את ממש הפוכה בהתנהגותך. יתכן והביטחון שלך בקשר הוא כ"כ רב, שאין בך את החשש הזה, כאילו אולי דילגתם שלב.

ולמרות כל ההסברים ההגיוניים- עדיין קיים הרגש. וכפי שאמרת בדיוק- חכי קצת, תני לקשר לזרום למחוזותיו, את כבר תחושי אם המשתנה הזה עדיין חסר לך או לא, את תחושי (בדיוק ע"י אותן שאלות שתשאלי את עצמך) האם זה אכן זה, או שזה רק כיף ודומה ונחמד, אבל לא מספיק. את בעלת מודעות עצמית גבוהה ואת יודעת לשאול נכון ולהיות עם אצבע על הדופק- ולכן יהיה לך פשוט יותר לפרק את החוויות איתו לגורמים- ואז להרכיב לך פאזל יותר מובן.

אני מאוד אשמח אם תמשיכי לעדכן אותנו, אולי נעלה על משהו בסוף :)
שבת שלום!